• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

השקפה עקומה! היתר מכירה וחשמל בשבת יותר גרועים מפאה נכרית

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
הלכה לא פוסקים במספרים, אלא בשיטת פסיקה.
מי שמתיר פא"נ אינם פוסקים נידחים בשו"תים נידחים אלא גדולי הפוסקים כמו הפרימ"ג הרמ"א המג"א ועוד .
אשמח לשמוע באיזו צורת הפיסקה השתמש מרן בתשובתו לשלול לחלוטין את כל הסברות והשיטות שמתירים את הפא"נ.
 
הקשה 100 קושיות על מרן (ש-90 מהן מופרכות מעיקרא
תעזוב את מה שהקשה על מרן.
אם תלמד את הסוגיא.
אשמח לדעת מה יש לך להשיב טענותיו וראיותיו בסוגיא.
דעת מרן לאסור פא"נ אבל יש גדולי עולם בצד השני שמתירים פא"נ לכתחילה.
ולדעתי ראיותיו שמי שהתיר פא"נ הם לא רק על פאות קש אלא גם פאות זמנינו הם ראיות מוכרחות שקשה להתעלם מהם.
יש לך מה לפרוך על דבריו אשמח מאוד [אתה יכול בפרטי אם אתה לא רוצה להקפיץ את האשכול למחוזות של קללות וגידופים]
 
ספר חן וכבוד לא כתב מאומה בעניין פסיקת הלכה,
הוא לא פוסק. הוא מביא את דעות הפוסקים וסברותיהם ותו לא.
המטרה המרכזית היא לא לטעות שמי שמתיר פא"נ הם דעות יחידות תמוהות שלא הבינו את הסוגיא כמו שצריך ר"ל [כפי שטען באוזני לוחם פאות גדול]
אלא גדולי האחרונים מכל העדות והחוגים.
מי שהולך אחר פסיקתו של מרן בכל ההלכות להחמיר ולהקל אסור לו להקל בפא"נ.
אבל צריך לא להתעלם מגדולי הדור שחלקו וסברו שפא"נ מותרת.
 
מי שמתיר פא"נ אינם פוסקים נידחים בשו"תים נידחים אלא גדולי הפוסקים כמו הפרימ"ג הרמ"א המג"א ועוד .
אשמח לשמוע באיזו צורת הפיסקה השתמש מרן בתשובתו לשלול לחלוטין את כל הסברות והשיטות שמתירים את הפא"נ.
ראשית ברמ"א והמג"א אינו מפורש שהתירו ברה"ר, וכידוע יש שהוכיחו שהשלט,ג שהביאו מיירי רק בחצר.
הפמ"ג שהתיר חזר בו בספרו אם לבינה.
 
זה לא מפורש במג"א, אלא הוא מביא ראיה מהגמ' שבת דיוצאה אשה (לרשות הרבים) בחוטי שיער, וכן בסיום דבריו הוא מפנה את הקורא לסימן ש"ג סעיף י"ד, שם איירי בחוטי שיער (שיוצאים בהם לרשות הרבים).
 
סתרת עצמך מהסיפא לרישא, שהרי הרישא היא בגדר "סיסמאות סתם" (ואף בגדר מוציא שם רע, כשאינך כותב שום טענה מהותית שאפשר לדון בה).
וב'רישא דרישא' יישבתי שלא יהיה קושיא בין 'רישא לסיפא', וכתבתי:
בע"ה אכתוב בהמשך.
וכן אח"כ כתבתי:
[כל עוד אין לי תגובה מסודרת על כל דבריו]
כי אין דרכי להגיב בפזיזות בלי לחשוב ולהגיב על כל דבר במתינות. וגם אם אני יגיב, מן הסתם יהיה עשר תגובות כנגד, ואין לי פנאי כרגע לדון בכל דבר [התורה לא מתחילה ונגמרת בהלכות צניעות]. וכפי שכתבתי, בהמשך אכתוב מקורות מסודרים ומוכרחים שכיסוי השיער הוא משום פריצות. [ואם דעתי שיש בדברים אלו חוסר הבנה, ממילא אין כאן שום הוצאת ש"ר, גם כשאחרים חושבים אחרת].
ואין זה בגדר הפרחת סיסמאות סתם (כפי שאני מסכים שיש הרבה כאלו), אלא כאמור נמתין שיהיה לי תשובה מסודרת בעניין בע"ה.
 
כבר כתבת, אבל לעצמך. והקורא לא נחשף לזה אלא רק לסיסמאות הנ"ל. ואם היה הקורא נחשף, היתה לו גם אפשרות להשיב ולדחות, אבל כעת אין אפשרות להשיב אלא בסיסמאות שכנגד.
 
אדרבה תעלה את ההסרטה הזו. כי אני ראיתי (לדבריך אחרי עריכה) שאומר בפשטות גמורה שפאה שנקראת היום צנועה, אסורה.

תראה את ההסרטה מהשיעור שממנו נערכו ההערות, ותראה שאמר שאסור.
אני ראיתי את ההסרטה המפורסמת רק ללא עריכה, ועסקנים ביקשו ממנו שיאסור את הפאות והוסיפו שכשאמר שזה עבודה זרה כולם שמעו להוראתו.. והשיב להם בתמיה, אתם רוצים שאני יגיד שזה עבודה זרה?! ואז דיבר על הפאות הארוכות שהם פריצות ועשה תנועה עם היד (כמדומה) למטה מהכתף.
(בהזדמנות זאת אמחה על בזיון כבוד התורה שנעשה שם, שהעסקנים מנסים להוציא הוראות מהפוסקים בכח, ומדברים ללא כבוד)
 
ראשית ברמ"א והמג"א אינו מפורש שהתירו ברה"ר, וכידוע יש שהוכיחו שהשלט,ג שהביאו מיירי רק בחצר.
הפמ"ג שהתיר חזר בו בספרו אם לבינה.

על דא קא בכינא, דעסקינן בתורת הגר"ע יוסף זיע"א ומדברים גבוהה גבוהה על "שיטת הפסיקה" כאשר אין להם מושג מה הוא כתב ומה דרך פסיקתו... הרי הוא הביא את הש"ג והרמ"א והפמ"ג והמשנ"ב כמתירים והסתייע מהם להתיר לגרושה ואלמנה (ואגב, הספר חן וכבוד לא כתב 'מאה קושיות' על הגר"ע וגם אין זו מטרתו, הוא אסף את שיטות הפוסקים המתירים ואת סברותיהם עבור המעיינים, ואם ישנן קושיות על הגר"ע אין זה אלא במקומות בודדים בתוך דברי מי שהתייחס ישירות לדברי הגר"ע כמו הגר"ש משאש, והמחבר בעיקר הביא ראיות מדברי הגר"ע).

הגר"ע יוסף (למרות שמסתמא נחשף לכל פרסומיו של הרב ליפשיץ, איש העדה החרדית) לא הלך אחרי הסברות המופרכות שהש"ג "התיר בחצר" (שכמובן אין לזה זכר בדבריו, וגם אין שום צורך בהיתר פאה לפי דעת יחיד האוסר גילוי ראש בחצר כאשר לפי רוב מוחלט של הראשונים מותר גילוי ראש בחצר וכן פשט הגמ'), או שהפמ"ג "חזר בו", וכן על זה הדרך.

החידוש היחיד שנמצא בתשובותיו ביביע אומר היא הראיה מדברי הערוך, שבדיעבד הסתבר שאין כזה ערוך אלא 'מוסף הערוך' שנכתב ע"י ר' בנימין מוספיא, רופא ומלונאי שחי לפני 350 שנה.

אבל הוא הלך בדרך פשוטה, ואסף את דברי האחרונים האוסרים ואת טעמיהם, כשחלק מהם הוא דחה בתוקף (כמו 'מקרי דרדקי' שרצה לאסור משום שנשואה נראית כבתולה, ועוד) אבל את רובם קיבל.

ואדרבה, אם מסתכלים על שיטת פסיקה, רואים שהגר"ע יוסף נזהר בכל מאודו מלהיכנס במו"מ עם המתירים (על הגר"מ פיינשטיין כתב שאין דבריו מחוורים כלל, על הגר"ש משאש כתב בהליכות עולם שנעלמו ממנו דברי האחרונים, על הגר"ע הדאיה כתב שדבריו דברי נביאות, בהתייחס למשפט אחד בתשובתו. ואת שאר האחרונים אפילו לא הזכיר).

ועצם הסברות שהביא לאסור, הרי הוא עצמו דחה אותן במקומות אחרים. על איסור מראית העין כתב הגר"ע שלא מחדשים גזירות בימינו, ואינו שייך כאשר התפשט ההיתר ואפשר לתלות בו. על איסור בחוקותיהם כתב הגר"ע שלא שייך היכן שהתפשט המנהג. על דת יהודית כתב הגר"ע שהיא מתייחסת למנהג העכשווי, ורק עצם כיסוי הראש אינו תלוי במנהג. על הרהור כתב שאין הרהור בשיער בימינו. וכן על זה הדרך.

אם תשאל, מדוע בכל זאת אסר והתעלם מכל מה שכתב במקומות אחרים, התשובה פשוטה - הוא ראה בזה פרצה בחומת הצניעות ולכן ראה לאסור, ולהדגיש מידי פעם נושא זה בדרשותיו, אף באופן חריף. אבל באופן פרטי היתה שיטתו פעמים רבות להתיר כאשר ראה שיש צורך מצד האשה (אבל לא מצד הבעל).
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
אך בל תשכח את המשך הסרטון שם עדות נאמנה שאומר בקולו הגאון הרב ב"צ מוצפי הי"ו יבלחט"א שהיה במעונו של מרן הגר"ח שהביאו לפניו כ-50 פאות ואסר כולם! ומן הסתם היו כמה וכמה מינים ממינים שונים ומשונים.
גם הרב מוצפי כמדומני טוען שהגרב"צ זצ''ל לא התיר פאה מעולם, ויש עדויות נאמנות רבות שהתיר באופנים מסויימים..
ילדיי כשרואים אשה עם פאה (והם לא מכירים מה זה פאה מה זה שיער) שואלים: אמא, למה האשה הזאת הולכת בלי מטפחת, היא לא התחתנה???🤔🤔🤔 אז לא משנה איך הפאה נראית זה לא כיסוי אותנטי של בת ישראל כשרה.
מעניין שילדי לא שאלוני מעולם
 
זה לא מפורש במג"א, אלא הוא מביא ראיה מהגמ' שבת דיוצאה אשה (לרשות הרבים) בחוטי שיער, וכן בסיום דבריו הוא מפנה את הקורא לסימן ש"ג סעיף י"ד, שם איירי בחוטי שיער (שיוצאים בהם לרשות הרבים).
מקורו בשלט"ג ומה שתבאר בשלט"ג תבאר בו.
 
על דא קא בכינא, דעסקינן בתורת הגר"ע יוסף זיע"א ומדברים גבוהה גבוהה על "שיטת הפסיקה" כאשר אין להם מושג מה הוא כתב ומה דרך פסיקתו... הרי הוא הביא את הש"ג והרמ"א והפמ"ג והמשנ"ב כמתירים והסתייע מהם להתיר לגרושה ואלמנה (ואגב, הספר חן וכבוד לא כתב 'מאה קושיות' על הגר"ע וגם אין זו מטרתו, הוא אסף את שיטות הפוסקים המתירים ואת סברותיהם עבור המעיינים, ואם ישנן קושיות על הגר"ע אין זה אלא במקומות בודדים בתוך דברי מי שהתייחס ישירות לדברי הגר"ע כמו הגר"ש משאש, והמחבר בעיקר הביא ראיות מדברי הגר"ע).

הגר"ע יוסף (למרות שמסתמא נחשף לכל פרסומיו של ליפשיץ, איש העדה החרדית שיש לו זכויות יוצרים ברוב ההמצאות בענין זה) לא הלך אחרי הסברות המופרכות שהש"ג "התיר בחצר" (שכמובן אין לזה זכר בדבריו, וגם אין שום צורך בהיתר פאה לפי דעת יחיד האוסר גילוי ראש בחצר כאשר לפי רוב מוחלט של הראשונים מותר גילוי ראש בחצר וכן פשט הגמ'), או שהפמ"ג "חזר בו", וכן על זה הדרך.
מחילה, לא אמרתי שמרן זיע"א ביאר כך. כתבתי שיש שביארו כך.
אם אותם אתה מוחק? אז על מה אתה מתלונן על הצד השני.
 
על דא קא בכינא, דעסקינן בתורת הגר"ע יוסף זיע"א ומדברים גבוהה גבוהה על "שיטת הפסיקה" כאשר אין להם מושג מה הוא כתב ומה דרך פסיקתו... הרי הוא הביא את הש"ג והרמ"א והפמ"ג והמשנ"ב כמתירים והסתייע מהם להתיר לגרושה ואלמנה (ואגב, הספר חן וכבוד לא כתב 'מאה קושיות' על הגר"ע וגם אין זו מטרתו, הוא אסף את שיטות הפוסקים המתירים ואת סברותיהם עבור המעיינים, ואם ישנן קושיות על הגר"ע אין זה אלא במקומות בודדים בתוך דברי מי שהתייחס ישירות לדברי הגר"ע כמו הגר"ש משאש, והמחבר בעיקר הביא ראיות מדברי הגר"ע).

הגר"ע יוסף (למרות שמסתמא נחשף לכל פרסומיו של ליפשיץ, איש העדה החרדית שיש לו זכויות יוצרים ברוב ההמצאות בענין זה) לא הלך אחרי הסברות המופרכות שהש"ג "התיר בחצר" (שכמובן אין לזה זכר בדבריו, וגם אין שום צורך בהיתר פאה לפי דעת יחיד האוסר גילוי ראש בחצר כאשר לפי רוב מוחלט של הראשונים מותר גילוי ראש בחצר וכן פשט הגמ'), או שהפמ"ג "חזר בו", וכן על זה הדרך.

החידוש היחיד שנמצא בתשובותיו ביביע אומר היא הראיה מדברי הערוך, שבדיעבד הסתבר שאין כזה ערוך אלא 'מוסף הערוך' שנכתב ע"י ר' בנימין מוספיא, רופא ומלונאי שחי לפני 350 שנה.

אבל הוא הלך בדרך פשוטה, ואסף את דברי האחרונים האוסרים ואת טעמיהם, כשחלק מהם הוא דחה בתוקף (כמו 'מקרי דרדקי' שרצה לאסור משום שנשואה נראית כבתולה, ועוד) אבל את רובם קיבל.

ואדרבה, אם מסתכלים על שיטת פסיקה, רואים שהגר"ע יוסף נזהר בכל מאודו מלהיכנס במו"מ עם המתירים (על הגר"מ פיינשטיין כתב שאין דבריו מחוורים כלל, על הגר"ש משאש כתב בהליכות עולם שנעלמו ממנו דברי האחרונים, על הגר"ע הדאיה כתב שדבריו דברי נביאות, בהתייחס למשפט אחד בתשובתו. ואת שאר האחרונים אפילו לא הזכיר).

ועצם הסברות שהביא לאסור, הרי הוא עצמו דחה אותן במקומות אחרים. על איסור מראית העין כתב הגר"ע שלא מחדשים גזירות בימינו, ואינו שייך כאשר התפשט ההיתר ואפשר לתלות בו. על איסור בחוקותיהם כתב הגר"ע שלא שייך היכן שהתפשט המנהג. על דת יהודית כתב הגר"ע שהיא מתייחסת למנהג העכשווי, ורק עצם כיסוי הראש אינו תלוי במנהג. על הרהור כתב שאין הרהור בשיער בימינו. וכן על זה הדרך.

אם תשאל, מדוע בכל זאת אסר והתעלם מכל מה שכתב במקומות אחרים, התשובה פשוטה - הוא ראה בזה פרצה בחומת הצניעות ולכן ראה לאסור, ולהדגיש מידי פעם נושא זה בדרשותיו, אף באופן חריף. אבל באופן פרטי היתה שיטתו פעמים רבות להתיר כאשר ראה שיש צורך מצד האשה (אבל לא מצד הבעל).
מצחיק איך שאתה פותח בזה שחן וכבוד לא הקשה קושיות, ובתוך דבריך אתה מביא את קושיותיו.

אתה צודק בחצי ממה שאתה כותב. אבל טועה בהבנתך את שיטת מרן.
״נזהר בכל מאודו מלהכינס במו״מ עם המתירים״, אלו שטויות במחילה. והעלמת עין מכל מה שכותב מרן בתשובה שלו.
 
ועצם הסברות שהביא לאסור, הרי הוא עצמו דחה אותן במקומות אחרים. על איסור מראית העין כתב הגר"ע שלא מחדשים גזירות בימינו, ואינו שייך כאשר התפשט ההיתר ואפשר לתלות בו. על איסור בחוקותיהם כתב הגר"ע שלא שייך היכן שהתפשט המנהג. על דת יהודית כתב הגר"ע שהיא מתייחסת למנהג העכשווי, ורק עצם כיסוי הראש אינו תלוי במנהג. על הרהור כתב שאין הרהור בשיער בימינו. וכן על זה הדרך.
אם דרשינן טעמא דקרא לחומרא, אז זה לא לגזור גזירות חדשות מדעתינו.
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חזור
חלק עליון