התשובה - 
א. באכילה גסה אינו מברך, כגון שסיים סעודתו וביטנו מלאה, הגיעו אורחים והוא מרגיש שהוא חייב גם לטעום משהו כדי שיטעמו גם הם מהכיבוד - שותה אך לא מברך כי לא נהנה. ואם יודע שיהנה קצת - שיברך.
ד. הסמ"ג והגה"מ סוברים שמברך אשר יצר רק אחרי גדולים ולא אחרי קטנים, חז"ל אמרו שהנכנס לבית הכסא צריך לברך ואילו קטנים לא חייבים לעשות בבית הכסא, ועוד שדומה לקינוח האף, כמו שלא מברכים אשר יצר על נזלת כך לא על קטנים. רוב הפוסקים לא סוברים כך, אך בכל אופן זו שיטתם.