• ניתן לשלוח מאמרים בתורת מרן זיע"א עד לתאריך ו סיוון לפרסום בקובץ בית יוסף תשפ"א: office@moreshet-maran.com

ברכה אחרונה לפני שיעבור זמן עיכול

#1
בילקו"י (וכן בהרבה מקומות גם בספרי מרן זצ"ל) כתוב את הדין הבא:
חברים העוסקים בתורה, ומגישים לפניהם מידי פעם בפעם כוס תה או קפה, או בלילי שבועות והושענא רבה ששמש בית הכנסת מגיש לקהל כמה פעמים תה או קפה, אינם צריכים לחזור ולברך ברכת שהכל על כל כוס וכוס, אלא די בברכה אחת על הכוס הראשון, וברכה זו פוטרת את כל מה שישתה אחר כך. ואף על פי שהם שוהים יותר משעה ומחצה בין כוס לכוס. (שיש בזה יותר מכדי שיעור עיכול המזון). ואפילו אם התה או הקפה לא היו מוכנים כלל בשעה שבירך על הכוס הראשון. וטוב שיכוין בדעתו לפטור בברכתו הראשונה את כל מה שיביאו לפניו לאחר מכן. ואם הוצרך לצאת מחוץ לבית הכנסת לשעה קלה, ויצא לחדר המדרגות, או לחצר, וחזר אחר כך, צריך לחזור ולברך על הכוס שיביאו לפניו, ששינוי מקום נחשב להיסח הדעת. ומותר לעשות כן לכתחלה, כדי לצאת מידי כל ספק. [שו''ת יביע אומר חלק ו' חאו''ח סימן כז. שו''ת יחוה דעת ח''ו סי' יא, שו''ת חזון עובדיה ח''א סי' יח. ילקו'י, דיני ברהמ''ז וברכות עמוד רכד]. אבל אם בירך ''על המחיה'' על העוגה, רק מפני שחשש שיעבור זמן העיכול, או אם אכל פירות כשיעור ובירך בורא נפשות רק מהחשש שיעבור זמן עיכול, והיה בדעתו בפירוש לאכול עוד מהעוגות או מהפירות, אינו חוזר לברך עליהם ברכה ראשונה. שאף שבירך נפשות, כיון שלא בירך אלא מחשש שמא יעבור זמן ברכה אחרונה, אינו חוזר לברך ברכה ראשונה. והוא הדין אם שתה את כוס התה כשהוא צונן ובירך ברכת בורא נפשות רבות. [מג''א (סי' קצ סק''ג) שאם טעה ובירך נפשות, ודעתו לשתות עוד, לא יברך. וכ''ה בשו''ת זכור ליצחק הררי, ובספר עיקרי הד''ט, ובבית מנוחה, ובמשנת ר' גרשון. וראה בילקו''י על הל' ברכות סי' קעח סי''ג, ובמהדורת תשס''ד עמ' תשיד, ותשמז, ובשארית יוסף ג עמ' שז].
שאלתי על הדין המודגש, האם הכוונה שיש לעשות כן לכתחלה - לברך ברכה אחרונה לפני שיעבור שיעור עיכול?
ראיתי בהלכה ברורה (ח"ט עמ' רנו) שכתב שדין זה הוא רק בדיעבד, אבל לכתחלה אין לברך ברכה אחרונה שכן לדעת השו"ע הגר"ז - ברכה אחרונה שמברך בסוף מהני גם על ששתה קודם אפילו עבר זמן רב. האם הילקו"י חולק על כך?
 
#2
ערב שבת שלום

הדין מוסכם להלכה גם בילקוט יוסף וגם בהלכה ברורה, כמבואר בשו"ע (בסימן קפד ס"ה) שאם אכל שיעור של חיוב ברכה אחרונה בכזית או שתה משקה רביעית בבת אחת, שהתחייב בברכה אחרונה, אין לו לאחר את הברכה לאחר שיעבור זמן עיכול, שאז יפסיד את הברכה האחרונה.
ומה שכתב בהלכה ברורה (שם) דעת הגר"ז הוא רק לצרף לסניף שלא יברך על כל כוס וכוס ברכה ראשונה אם לא הסיח דעתו, אבל למעשה כולם מודים בדין זה.

שבת שלום ומבורך
 
#4
שלום וברכה

גם לדעת הגר"ז לא ניתן לברך לאחר שיעבור זמן עיכול, רק מתיר לברך אפילו עבר זמן כשהקיבה פתוחה, לפי שלא עבר זמן עיכול. ולכן אין להמתין הרבה זמן אחר שנתחייב בברכה אחרונה, כדי שלא יעבור זמן עיכול ויפסיד הברכה.
וז"ל שולחן ערוך הרב (אורח חיים סימן תעג סעיף י): אחר כוס ראשון לא יברך ברכה אחרונה אפילו שתה רביעית ויותר בין שהוא יין בין שהוא שאר משקין שהם חמר מדינה לפי שהכוס של קידוש הוא מצרכי הסעודה, והרי הוא כדברים הבאים מחמת הסעודה שאינם צריכים ברכה לאחריהם לפי שהם טפלים לסעודה ונפטרים בברכת המזון שלאחר הסעודה כמו שנתבאר בסי' קע"ד וקע"ז, ועוד שהוא נפטר בברכה אחרונה שיברך אחר כוס רביעי, ואף על פי ששוהה הרבה בינתים אין בכך כלום (שהרי כל זמן שלא נתעכל במעיו יכול לברך עליו ברכה אחרונה כמו שנתבאר בסי' קפ"ד, וכל זמן שהאצטומכא פתוחה לאכול אינו מתעכל כמו שנתבאר שם). עכ"ל.

בברכה רבה
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'