תוכן לאחרונה על ידי יושב אוהלים

מנין לך? אולי זה משום החתימה? ולכן בזמננו שפיר דמי לשנות. כשרוצים להביא ראיה שזדים זה דוקא, מהירושלמי, צריך שהראיה תהיה חזקה, ואם אפשר לומר שזה משום החתימה - א"כ אין ראיה, והמוציא מחבירו [שגירסת מינים נסתרת מדברי הירושלמי] עליו הראיה [שגם לגירסתנו חובה לחתום זדים]. אה"נ ד'שפיר דמי', דהיינו שלא...

כבר ציינתי לעיל כמה פעמים שישנו באוצר החכמה. כבר כתבתי דאדרבה בא ונחזיר את הנוסח של חז"ל האמיתי למשומדים ומלכות זדון וזדים וכל הברכה כתיקנה. שהרי יש לנו הוכחות ברורות שכך חז"ל אמרו, שהרי כך גירסת כל הגאונים והראשונים שקבלו מחז"ל. אתן לך דוגמא ממקום אחר שגם עשו כן חלק מהאחרונים, והיא ברכת...

לא אני חידשתי אלא בעל המאמר הנל. כדאי שתעיין באורך בדבריו. לא נראה לי שהתיחסו לכך. זה מה ש @כהן ביקש שיעבירו את הענין לראשל שליטא או לתלמידיו שיעיינו בזה.

טענו חיטים והודה לו בשעורים. אני דברתי על מעין 'החתימה' סמוך לחתימה, וביחו"ד שם דיבר על מעין 'הפתיחה' עי"ש. עדיין אתה ממשיך לפספס את הנקודה העיקרית. לפי החילוק הנ"ל אין שום ראיה מדברי הירושלמי והראשונים שיש 'חובה' לומר זדים, למי שלא אומר ומלכות 'זדון'. וכיון שברכה זו כבר שונתה בכמה וכמה תיבות...

כבר כתבתי לעיל את קיצור דבריו, והוא שודאי בזמן חז"ל היה הנוסח 'זדים' כמו שהוא בירושלמי ובכל הראשונים, ואין חולק בזה. אולם בזמנם הנוסח גם היה ומלכות 'זדון' מהרה תעקר, וכיון שכן חתמו מכניע 'זדים' והוא מעין החתימה סמוך לחתימה. אבל לאחר הצנזורה ששינו למלכות 'הרשעה' כיון דאשתני אשתני ועדיף טפי לחתום...

חבל שאתה מגיב בלי לעיין. ציינתי מקור ברור עם תורף דבריו במקצת. גם במה שכתבתי מבואר התשובה לשאלתך. עיין שם.

אדרבה היא הנותנת. בקובץ 'ויברך דוד' קובץ ז' [תש"פ] ישנו מאמר של הרב משה חדד בענין זה, ושם כתב ליישב דאדרבה, בדורות הקודמים שהיו אומרים למשומדים וכו' ומלכות 'זדון' מהרה תעקר וכו', היה צריך לחתום ומכניע 'זדים' דהוי מעין החתימה סמוך לחתימה, אבל בדורות האחרונים ששינו ואומרים ומלכות הרשעה, א"כ יש...

יוסף אומץ חלק א דיני שהחיינו סימן תל הברכה של דיין אמת, נראה לי אחרי שלא מצאנו אותה בכל הפוסקים רק גבי מת אביו, לכן אין לאומרה בשם ומלכות רק על קרוביו שחייב להתאבל עליהם או אדם גדול שחייבין כל ישראל לבכותו. אף על פי שמשמעות העמק ברכה דף כ"ב אינו כן, מה שכתבתי נראה לי פשוט, והממעט בברכות לא הפסיד...

ברכה לבטלה זה לא. גם שהחיינו זה רשות, ואעפ"כ מברכים. אין לחלוק על דברי החי"א ללא ראיה. אם כותב שראוי לברך, אז אכן ראוי לעשות כן ולא להתחכם.

חיי אדם חלק א כלל סג סעיף יב על שמועות רעות, מברך "ברוך דיין האמת". ודוקא כשמצטער על אותה שמועה. וראוי לברך על אדם תלמיד חכם שמת, וראוי להצטער ולבכות ולברך בשם ומלכות.

אם זה לא שמועה רעה, מה נקרא שמועה רעה???

במחילה מכבוד @הרב שמעון ללוש, לפי דעתי כתבתי כאן פירכות עצומות על כל המהלך של כבודו, ולא זכיתי למענה נכון על טענותי, ובפרט על ראש הנושא של משקל השקל שהיה בזמן הבית שממנו מוכח בבירור, בנוסף לשאר הראיות שהבאנו, כשיעור המוקטן. ולכן אעמוד בזה לעת עתה. רק שכבודו לא יוכל לטעון מכאן ואילך שלא השיבו לו...

גם אם נדון מה דעת הרב עובדיה בענין - הטענה העיקרית שלי שרב הוא לא חוקר היא אמיתית. האם יש רב בזמננו שיודע מה היו שווי המטבעות [לא של הדרהם אלא שאר המטבעות] לפני כ200 שנה ויותר. אם חל איזה שינוי בפרט שהוא מועט בכמה גרמים וכדומה, למה שרב גדול ככל שיהיה ידע מזה ואפילו יחשוב שזה אמור לקרות? רב הוא...

יש להוסיף שגם החיד"א התיר עפ"י הזקן אהרן הנ"ל לאשה שהיא אם הבן ביום הברית לשמוע כלי נגינה וז"ל שו"ת חיים שאל חלק א סימן כא וגדולה מזו ראיתי בשו"ת זקן אהרן סי' רי"ג שהתיר לאבל תוך י"ב חדש לנגן בכלי זמר בפורים לאחרי' שהוא מלאכתו והוא יום שמחה שלו ע"ש באורך ורואה אני שהדברים ק"ו בנ"ד ליולדת שהיא...

זה גופא מה שכותב המאמר מבאר באורך, וכדאי לקרוא את מאמרו בעיון רב. אכתוב במילים ברורות. א. רב גדול ככל שיהיה לא יעיז לשנות מנהג שנהוג 'בכל' קהלות ישראל. מנהג כזה אומר שכך קבלו מחכמי התלמוד עד הגאונים ועבר לכל תפוצות ישראל כשהתפזרו בגלויותיהם, כיון שלא יתכן שכל עם ישראל יטעה באותה הטעות. אם אתה...