כמה הלכות של מרן רשכבה"ג זצוק"ל לעורר את לב הציבור, שאינם ידועים כל כך

[בנימין לוריא]

אני כתבתי שמרן כותב שכן להגביה רגליו בקדושה בברוך וימלוך ואתה מוסיף בשמי שכתבתי שמרן כותב לא להגביה רגליו?

הוא מדבר על "ה', ה'" ב"ויעבור".

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

לא לדבר כלום בחזרת הש"ץ,

וכן לא להחליף תפילין של ר''ת באמצע החזרה

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

הוא מדבר על "ה', ה'" ב"ויעבור".

הוא הביא את הציטוט שלי מקדושה והוסיף ''לא''

 

[בנימין לוריא]

הוא הביא את הציטוט שלי מקדושה והוסיף ''לא''

לא כן הוא.
הוא הביא ציטוט שלך מ:

ב. ויעבור ה' על פניו צריך לכופף קומתו כמו שכותב מרן החיד''א וכן פסק הרב בחזון עובדיה (ימים נוראים) ולא להגביה רגליו כמו בקדושה

והעתיק רק את סוף הציטוט (שעליו הוא הגיב).

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

לא כן הוא.
הוא הביא ציטוט שלך מ:

והעתיק רק את סוף הציטוט (שעליו הוא הגיב).

באמת מחילה מכבודו טעות טעות שלי.......
אבל באמת לעצם שאלתו כך מרן כתב בחזו''ע אבל לא ראיתי שהרב מגביה רגליו מעניין מנין לו זה

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

גם רבינו הגדול זיע"א לא היה מסכים לשנות מנהגים כגון הנ"ל, הכל בסדר ... וד"ל

מחילה מה זאת אומרת מרן לא מסכים לשנות מנהגים ? כת''ר יכול לפרט יותר

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

ביבי"א ח"ז או"ח סי' טז בהערה
ועי' גם בעין יצחק ח"ג עמ' תרכט

וכן בחזו''ע שבת ב' ובהליכות עולם ח''ג

 

[יעקב הבבלי]

למה אתם הולכים רחוק, בחזו''ע חנוכה עמ' ב' שיבח את המנהג להדליק בביהכנ''ס גם ביום ושכן נהגו בירושלים, והיום דיברתי עם אחד מגדולי חכמי ירושלים ובנו של אחד מגדולי חכמי הדור ואמר לי שאין מנהג כזה אצל הספרדים!

יש ב' חכמים בדור האחרון שמעידים שכן המנהג בעיה"ק להדליק בשחר
וספרים אלו אינם תח"י כעת להביא מקור מדוייק הדק היטב כי הם בארגז עקב העברת דירה לעיה"ק והמקדש תובב"א
אבל עדין בכ"ז יראה כת"ר בספר "סדר היום - החדש" ח"א דמועדים הלכות חנוכה להגר"ב שמואלי
וכן יראה מור נר"ו יצ"ו ב"מאמר מרדכי" הלכות חגים לראש"ל הרמ"א זיע"א
כדברי קודש למופה"ד הגר"ע יוסף זצוקללה"ה
וי"ל שנלע"ד האומנם בדוחק שרבנו עובדיה וחכם מרדכי והרב שמואלי יצ"ו הם לא מעדת הספרדים
נ.ב. ואין אני נכנס להלכה מתי להדליק האם לפני מזמור "ארומימך" או לפני "אלוהינו" כי אין זה מקומו כאן

 

[ישראל]

לא חייב לעמוד ב"ברכו" וכן לא להשתחוות באמירתו.

אכן.
חכם שלום זיע"א אמר פעם שהוא לא יודע למה אנשים מתכופפים.

 

[יעקב הבבלי]

אכן.
חכם שלום זיע"א אמר פעם שהוא לא יודע למה אנשים מתכופפים.

אכן כן שלא עומדים, ומיהו היושבים נהגו להגביה גופם מעט, כ"כ באורחות חיים מלוניל דף י' סע"א אות ד' עיי"ש.
ואין ספק מש"כ מעלת כת"ר נר"ו בשם מורנו הכהן הגדול הוא על העומדים שהם מתכופפים ולא על היושבים, כן נלע"ד.
ואם טעיתי עלי תלונתך

 

[יצחק כהן הי"ו]

לא לשבת כשהחזן מגיע לקדיש.

אתה מתכוון לפני הקדיש כי בקדיש ידוע.
אבל לפני, לא מצוי הענין.

 

[בנימין לוריא]

אתה מתכוון לפני הקדיש כי בקדיש ידוע.
אבל לפני, לא מצוי הענין.

לא הבנתי כוונתך.
זה הלשון בילקו"י (סי' נ"ו סעיף י"א בהערה): "ראיתי אנשים שכאשר מבחינים שהש"צ מגיע לקדיש ממהרים לשבת קודם שיתחיל בקדיש כדי שיפטרו מלעמוד, ולכאורה לא אריך למיעבד הכי".

 

[ישראל]

לא הבנתי כוונתך.
זה הלשון בילקו"י (סי' נ"ו סעיף י"א בהערה): "ראיתי אנשים שכאשר מבחינים שהש"צ מגיע לקדיש ממהרים לשבת קודם שיתחיל בקדיש כדי שיפטרו מלעמוד, ולכאורה לא אריך למיעבד הכי".

הרב סיים שם. ויש לחלק. ודו"ק.

 

[ישראל]

שאלתי היום את מרן שליט"א מי שנמצא במנין של ליטאים, והחזן מבני עדות המזרח אלא שמתפלל בהברה ליטאית. האם מותר לענות על ברכותיו אמן. ומרן ענה: אסור. ויחפש מנין אחר. האשכנזים נוהגים כמנהג אבותיהם אבל ספרדי שמתפלל בהברה שלהם הרי הוא משנה ממטבע הברכות, ואסור לענות אמן.

לפני זמן מה הראוני הסרטה ממרן זיע"א שאומר שספרדי שמתפלל בהרבה אשכנזית. מוטב שלא התפלל בכלל מאשר להתפלל בהברה ליטאית. אם מישהו יוכל למצוא ההסרטה תע"ב (אולי הרב אושרי רביב שליט"א).

 

[דוד יצחקי]

שאלתי היום את מרן שליט"א מי שנמצא במנין של ליטאים, והחזן מבני עדות המזרח אלא שמתפלל בהברה ליטאית. האם מותר לענות על ברכותיו אמן. ומרן ענה: אסור. ויחפש מנין אחר. האשכנזים נוהגים כמנהג אבותיהם אבל ספרדי שמתפלל בהברה שלהם הרי הוא משנה מנוסח הברכות, ואסור לענות אמן.

וואו.
דעת הרב פיינשטיין, שכך צריך לנהוג הש"ץ הספרדי, ואדרבא, אסור לו להתפלל בהברה ספרדית.

 

[דוד א]

מחילה מה זאת אומרת מרן לא מסכים לשנות מנהגים ? כת''ר יכול לפרט יותר

הדגשתי "כגון הנ"ל"
היאך להוליך את הספר תורה, ומתי להחליף לתפילין דר"ת וכל כיו"ב שאין הם עיקר הדין או לעיכובא,
כל אחד ימשיך במנהג אבותיו או מקומו.

 

[מנשה]

ולא להגביה רגליו כמו בקדושה

באורחות מרן הביא שמנהג רבנו זצ"ל כן להגביה רגליו ביג מדות ומה שכתב בספר היינו שאין זה חובה ע"ש

 

[בניהו שמש]

ישנם הלכות רבות שהרבה אנשים אינם יודעים, ובפרט בעלי בתים, וכתבתי כמה דוגמאות רק מהלכות תפילה (נראה לי שאם אתחיל לכתוב גם בהלכות ברכות, שבת וחגים לא אסיים...):
מצווה לרוץ לביהכנ"ס.
לא לשבת כשהחזן מגיע לקדיש.
לענות עד "דאמירן בעלמא".
לא לענות אמן על "בריך הוא" אם לא הספיק לסיים עד "דאמירן בעלמא".
לא חייב לעמוד ב"ברכו" וכן לא להשתחוות באמירתו.
לא חייב ללכת ג' פסיעות לפני תפילת עמידה.
להוציא התפילה בשפתיו ולא בהרהור.
צורת עשיית "עושה שלום".
לא לדבר כלום בחזרת הש"ץ,
לדלג גם ב"ברוך" ו"ימלוך" ולא לדלג יותר מדי, וישא עיניו למרום.
לא לזוז עד סיום ברכת "האל הקדוש".
לא להשתחוות הרבה במודים דרבנן.
שליח ציבור יאמר הוידוי בקול.
להפסיק ב-"ויקרא בשם, ה'".
לזקוף ב"ויקרא" ולשחות מעט כשאומר "ה', ה'".
לכרוע מעט כשאומר "וזאת התורה".
העולה לתורה הולך בדרך קצרה וחוזר בדרך ארוכה.
צריך להסתכל במקום שקורא קודם הקריאה.
צריך לאחוז בספר תורה בשעת הברכה (וטוב גם במשך כל הקריאה).
העולה חייב לקרוא את הקריאה בלחש.
חצי הקדיש שאחרי קריאת התורה שייך לעולה.
אין כל הקהל צריכים ללוות את הס"ת בחזרתו.
צריך שישמעו כל אחד שאומר קדיש.
גם אין יתום בביהכנ"ס יש לומר קדיש לפני עלינו לשבח.
אפשר לומר ויכולו ביחיד.
אין צורך לעמוד בקדיש של ליל יו"ט.

גם נוסחאות לפי מרן רבים אינם יודעים, כגון "שגמלני כל טוּב", "ועמך ישראל קבוצי מטה" בר"ח, "ופרוס עלינו ועל ירושלים עירך סוכת שלום", "אתה הוא, לדור ודור", "קבל רינת עמך", "קושְׁט", "וְכַן שני כתובים", "כִּרְעוּתֵה", "לעלם ולעלמי עלמיא", "ולא נבוש ולא נכלם", "ראש החודש הזה", "ועל הניסים", "זְכוֹר כי עפר אנחנו" (באבינו מלכנו), "קדם אבונא דבשמיא" (בלי וארעא), ועוד ועוד.

רוב הדברים הנ''ל הם לאו דוקא הלכות של מרן ... חלק מהדברים שהבאתם הם שלחן ערוך מפורש

 

[אורי567]

גם נוסחאות לפי מרן רבים אינם יודעים, כגון "שגמלני כל טוּב", "ועמך ישראל קבוצי מטה" בר"ח, "ופרוס עלינו ועל ירושלים עירך סוכת שלום", "אתה הוא, לדור ודור", "קבל רינת עמך", "קושְׁט", "וְכַן שני כתובים", "כִּרְעוּתֵה", "לעלם ולעלמי עלמיא", "ולא נבוש ולא נכלם", "ראש החודש הזה", "ועל הניסים", "זְכוֹר כי עפר אנחנו" (באבינו מלכנו), "קדם אבונא דבשמיא" (בלי וארעא), ועוד ועוד.

מתוכם מעבדות לחרות עולם (ראיתי רק בלמען שמו באהבה את הנוסח)

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

מתוכם מעבדות לחרות עולם (ראיתי רק בלמען שמו באהבה את הנוסח)

בהרבה סידורים שע''פ נוסח של מרן זצוק''ל מבאים זאת משום מה בסוגרים