בהרבה בתי כנסיות בירושלים שטוענים שנוהגים לפי הרב עובדיה:
- בשנה מעוברת אף לאחר חודש אדר ב׳ אומרים ״ולכפרת פשע״, ושלא כמרן בחזו״ע חנוכה
- אומרים ״ופרוש עלינו סוכת רחמים ושלום״ בערבית דשבת
- אומרים י״ג מידות בפתיחת ההיכל ביו״ט
- לא אומרים קדיש עד ״דאמירן בעלמא״ בקול רם (ייתכן אמנם שאומרים אך לא בקול רם), וזהו דינא דשו״ע
- למרות שכמה אומרים קדיש יהא שלמא, רק אחד אומר ברכו.
- (יותר אצל המרוקאים) אומרים קדיש אחר עלינו לשבח בלי הפסק מזמור
והדבר הכי מביך, זה שכששאלתי פעם אחת לסיבת מנהגם, הם אומרים ״אנחנו נוהגים כמו הרב עובדיה, אך מנהגנו אחרת״, תשובה שאין לה פשר. (אם המנהג כמו הרב עובדיה, אז איך המנהג אחרת?)
ואותם אלו שאומרים לי ״אני הרב עובדיה בדם״ (כאילו שזה אומר משהו) אומר את זה תוך כדי שהוא מתעטף בטלית עם פסים שחורים, ומוציא ציציות לבחוץ.
וכל הדברים שכתבתי עד עכשיו, יש בתי כנסיות שטוענים שהם נוהגים במובהקות לפי הרב עובדיה, אך נוהגים את כל מה שכתבתי למעלה.
ומי ידרוש את כבוד מרן בשמיים, כשאלו שטוענים שהולכים על פיו, בעצם לא הולכים על פיו?