כתב בשו"ת יחוה דעת חלק ד סימן לב:
ולענין נישואין בליל ל"ג לעומר, נראה שאף על פי שהנישואין יש בהם חומרא יתירה בימי הספירה, יותר מתספורת, כמו שכתבו הטורי זהב (סימן תצ"ב סק"ב), ובשו"ת זרע אמת חלק א' (סימן ס"ח), ועוד, ולשיטת מרן אין להתיר נישואין בשאר שנים אלא מיום ל"ד לעומר והלאה, וכאמור לעיל, מכל מקום בשנה זו, כיון שהותר להסתפר לכבוד שבת בל"ג לעומר, והופסקה האבלות על מותם של תלמידי רבי עקיבא, אין אבלות לחצאין, ומותר לעשות נישואין בל"ג לעומר אף לספרדים, אם החתן עדיין לא קיים מצות פריה ורביה. בצירוף דעת הרדב"ז חלק ב' (סימן תרפ"ז), שאם לא קיים החתן מצות פריה ורביה מותר לו לעשות הנישואין אפילו בתוך ימי הספירה, וטעמו ונימוקו עמו. ע"ש. וכן כתב הגאון רבי מנחם די לונזאנו בספר שתי ידות. וכן הסכים הפרי חדש, והעיד שכן היה המנהג בירושלים. וכן כתב הגאון רבי עזרא מלכי בספר מלכי בקדש. וכן דעת הגאון בעל ישועות יעקב. וכן פסק הרה"ג רבי יחיא צאלח בשו"ת פעולת צדיק חלק ב' (סימן קי"א). ע"ש. ואף שכיום נתפשט המנהג להחמיר שאפילו מי שלא קיים מצות פריה ורביה אין מתירים לו לעשות נישואין בתוך ימי הספירה, וכדעת הבית חדש, וכמו שהעידו על המנהג בזה בספר פרי האדמה חלק ד' (דף כ"ב ע"ד), ומרן החיד"א בספר מחזיק ברכה (סימן תצ"ג סק"א). מכל מקום נראה שבשנה זו שחל ל"ג לעומר בערב שבת, יש להתיר בצירוף הטעם שאין אבלות לחצאין. והואיל ופוסקים רבים ועצומים מגדולי הרבנים הספרדים התירו לערוך נישואין בל"ג לעומר, וכמו שכתבו בשיורי כנסת הגדולה (סימן תצ"ג סק"ג), שבקושטא ובכל המקומות האלה אף על פי שאין מסתפרים בל"ג לעומר, מכל מקום נושאים נשים. והאריך עוד בזה בספר טהרת המים (בשיורי טהרה מערכת ע' אות ט"ו), ובספרו מעט מים (סימן ז'). וכן כתב המהריק"ש בהגהותיו (סימן תצ"ג). וראה עוד בספר נהר מצרים (דף ל"ג ע"א). ע"ש. ומבואר בשלחן ערוך הגאון רבי זלמן (סימן תצ"ג סק"ה), שלפי מנהגינו שאין אומרים תחנון בערב ל"ג לעומר, מותר לישא אשה גם בליל ל"ג לעומר. ע"ש. לכן בשנה שחל ל"ג לעומר בערב שבת, יש להקל לעשות הנישואין בליל ל"ג לעומר. (וזאת על פי מה שכתב בשו"ת הרשב"ץ חלק א' סימן קע"ח, שאם חל ל"ג לעומר בערב שבת, מותר לעשות 'הנישואין' והתספורת בערב שבת, גם למנהגינו שאין נושאין נשים ומסתפרים בשאר שנים עד ל"ד בבוקר). וכן הורה הלכה למעשה הגאון רבי יהודה אסאד בשו"ת יהודה יעלה (חלק אבן העזר סימן ל"ח ול"ט), שכשחל ל"ג לעומר בערב שבת, מותר לעשות הנישואין בליל ל"ג לעומר, שממה שהתירו המהרי"ל והרמ"א להסתפר בליל ל"ג לעומר, יש ללמוד במכל שכן לענין נישואי אשה שמצוה להקדים. ושכן יש לומר בדעת מרן המחבר. (ומה שכתב הט"ז סק"ב להחמיר בנישואין יותר מתספורת, הדבר צריך עיון, שהרי התספורת רשות והנישואין מצוה). ומכל שכן לפי מנהגינו שאין אומרים תחנון במנחה שמחזיקים הלילה ליום טוב, שבודאי מותר להסתפר בלילה, וכל שכן שמותר לעשות נישואין בליל ל"ג לכל הדעות וכו'. ע"ש. וראה עוד להגאון רבי שלמה קלוגר בשו"ת האלף לך שלמה (חלק אורח חיים סימן ש"ל) שכתב, שאם חל יום ל"ג לעומר ביום א', ויש צורך להקדים הנישואין ליום ו', נראה שמותר לעשות הנישואין ביום ו' סמוך לערב, כי הרמ"א כתב שמותר להסתפר ביום ו' לכבוד שבת, ותספורת ונישואין דין אחד להם, כמבואר באחרונים. ואף על פי שהתספורת הותרה משום כבוד שבת, הרי גם בנישואין יש מצות פריה ורביה וכו'. ועוד שהפרי חדש התיר למי שלא קיים מצות פריה ורביה לישא אשה בימי הספירה, ואף שאין אנו נוהגים כן, מכל מקום כיון שמעיקר הדין מותר, והואיל ואין כאן אלא אבלות ישנה מצד מנהג, כשיש צורך להקדים הנישואין לערב שבת, יש להעמיד הדבר על עיקר הדין, שמכיון שלא קיים מצות פריה ורביה מותר לעשות הנישואין ביום ו' סמוך לערב כמו שמותר בתספורת. עכת"ד. ובנידון שלנו שחל ל"ג לעומר ביום ו', אף הרב יודה שיש להתיר לעשות הנישואין בליל ל"ג לעומר, וכנ"ל. (ועיין בשו"ת מנחת אלעזר חלק ד' סימן ס'). וכן עיקר להקל בזה עכ"ד.
הרב אופיר מלכה הקשה על ההיתר הנ"ל
מה יש להשיב על טענותיו?
ולענין נישואין בליל ל"ג לעומר, נראה שאף על פי שהנישואין יש בהם חומרא יתירה בימי הספירה, יותר מתספורת, כמו שכתבו הטורי זהב (סימן תצ"ב סק"ב), ובשו"ת זרע אמת חלק א' (סימן ס"ח), ועוד, ולשיטת מרן אין להתיר נישואין בשאר שנים אלא מיום ל"ד לעומר והלאה, וכאמור לעיל, מכל מקום בשנה זו, כיון שהותר להסתפר לכבוד שבת בל"ג לעומר, והופסקה האבלות על מותם של תלמידי רבי עקיבא, אין אבלות לחצאין, ומותר לעשות נישואין בל"ג לעומר אף לספרדים, אם החתן עדיין לא קיים מצות פריה ורביה. בצירוף דעת הרדב"ז חלק ב' (סימן תרפ"ז), שאם לא קיים החתן מצות פריה ורביה מותר לו לעשות הנישואין אפילו בתוך ימי הספירה, וטעמו ונימוקו עמו. ע"ש. וכן כתב הגאון רבי מנחם די לונזאנו בספר שתי ידות. וכן הסכים הפרי חדש, והעיד שכן היה המנהג בירושלים. וכן כתב הגאון רבי עזרא מלכי בספר מלכי בקדש. וכן דעת הגאון בעל ישועות יעקב. וכן פסק הרה"ג רבי יחיא צאלח בשו"ת פעולת צדיק חלק ב' (סימן קי"א). ע"ש. ואף שכיום נתפשט המנהג להחמיר שאפילו מי שלא קיים מצות פריה ורביה אין מתירים לו לעשות נישואין בתוך ימי הספירה, וכדעת הבית חדש, וכמו שהעידו על המנהג בזה בספר פרי האדמה חלק ד' (דף כ"ב ע"ד), ומרן החיד"א בספר מחזיק ברכה (סימן תצ"ג סק"א). מכל מקום נראה שבשנה זו שחל ל"ג לעומר בערב שבת, יש להתיר בצירוף הטעם שאין אבלות לחצאין. והואיל ופוסקים רבים ועצומים מגדולי הרבנים הספרדים התירו לערוך נישואין בל"ג לעומר, וכמו שכתבו בשיורי כנסת הגדולה (סימן תצ"ג סק"ג), שבקושטא ובכל המקומות האלה אף על פי שאין מסתפרים בל"ג לעומר, מכל מקום נושאים נשים. והאריך עוד בזה בספר טהרת המים (בשיורי טהרה מערכת ע' אות ט"ו), ובספרו מעט מים (סימן ז'). וכן כתב המהריק"ש בהגהותיו (סימן תצ"ג). וראה עוד בספר נהר מצרים (דף ל"ג ע"א). ע"ש. ומבואר בשלחן ערוך הגאון רבי זלמן (סימן תצ"ג סק"ה), שלפי מנהגינו שאין אומרים תחנון בערב ל"ג לעומר, מותר לישא אשה גם בליל ל"ג לעומר. ע"ש. לכן בשנה שחל ל"ג לעומר בערב שבת, יש להקל לעשות הנישואין בליל ל"ג לעומר. (וזאת על פי מה שכתב בשו"ת הרשב"ץ חלק א' סימן קע"ח, שאם חל ל"ג לעומר בערב שבת, מותר לעשות 'הנישואין' והתספורת בערב שבת, גם למנהגינו שאין נושאין נשים ומסתפרים בשאר שנים עד ל"ד בבוקר). וכן הורה הלכה למעשה הגאון רבי יהודה אסאד בשו"ת יהודה יעלה (חלק אבן העזר סימן ל"ח ול"ט), שכשחל ל"ג לעומר בערב שבת, מותר לעשות הנישואין בליל ל"ג לעומר, שממה שהתירו המהרי"ל והרמ"א להסתפר בליל ל"ג לעומר, יש ללמוד במכל שכן לענין נישואי אשה שמצוה להקדים. ושכן יש לומר בדעת מרן המחבר. (ומה שכתב הט"ז סק"ב להחמיר בנישואין יותר מתספורת, הדבר צריך עיון, שהרי התספורת רשות והנישואין מצוה). ומכל שכן לפי מנהגינו שאין אומרים תחנון במנחה שמחזיקים הלילה ליום טוב, שבודאי מותר להסתפר בלילה, וכל שכן שמותר לעשות נישואין בליל ל"ג לכל הדעות וכו'. ע"ש. וראה עוד להגאון רבי שלמה קלוגר בשו"ת האלף לך שלמה (חלק אורח חיים סימן ש"ל) שכתב, שאם חל יום ל"ג לעומר ביום א', ויש צורך להקדים הנישואין ליום ו', נראה שמותר לעשות הנישואין ביום ו' סמוך לערב, כי הרמ"א כתב שמותר להסתפר ביום ו' לכבוד שבת, ותספורת ונישואין דין אחד להם, כמבואר באחרונים. ואף על פי שהתספורת הותרה משום כבוד שבת, הרי גם בנישואין יש מצות פריה ורביה וכו'. ועוד שהפרי חדש התיר למי שלא קיים מצות פריה ורביה לישא אשה בימי הספירה, ואף שאין אנו נוהגים כן, מכל מקום כיון שמעיקר הדין מותר, והואיל ואין כאן אלא אבלות ישנה מצד מנהג, כשיש צורך להקדים הנישואין לערב שבת, יש להעמיד הדבר על עיקר הדין, שמכיון שלא קיים מצות פריה ורביה מותר לעשות הנישואין ביום ו' סמוך לערב כמו שמותר בתספורת. עכת"ד. ובנידון שלנו שחל ל"ג לעומר ביום ו', אף הרב יודה שיש להתיר לעשות הנישואין בליל ל"ג לעומר, וכנ"ל. (ועיין בשו"ת מנחת אלעזר חלק ד' סימן ס'). וכן עיקר להקל בזה עכ"ד.
הרב אופיר מלכה הקשה על ההיתר הנ"ל
מה יש להשיב על טענותיו?
נערך לאחרונה:
