• שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

הלכות בעלון הידברות - צ"ע

בעלון הידברות (וישלח) כתב הרה"ג ירון אשכנזי שמותר לברך שהחיינו משום שהעץ שעשו בו את ההרכבה כבר איננו.

אמנם יש להעיר שהמציאות אינה כך כלל. דברתי עם מגדל פירות הדר ואמר לי שבאופן ברור כל העצים שקונים הם מורכבים כל עץ בפני עצמו. משום שזה מחזק את העץ ומאריך ימיו. (שמעתי שיש משתלות עם הכשר שאפשר לקנות שם עצים ללא הרכבה אך הם מתי מספר)
מרן ביבי"א ח"א ס' יט כתב בסוף טעם לנכון שמותר לברך על פירות הדר שהחיינו מכיוון שכל פירות ההדר דומים לזה ויש דעות שאין בהם איסור הרכבה. אך מרן כתב שתחילת הרכבתם נעשית ע"י גוי, אך כאמור כיום המשתלות מרכיבות בעצים עצמם ולא נראה שכולם שם גוים.

וחוץ מזה נראה ממרן בחזו"ע ברכות (עמוד תמב) שעיקר הסיבה שמברכים שהחיינו כי כן פשט המנהג.

ומש"כ בהמשך בשם מעין אומר שאם בירך על תפוח אחד יכול לברך על תפוח אנה כי טעמם שונה
אני אינני מבין מה כ"כ שונה תפוח חרמון מאנה, הרי שניהם תפוחים עם טעם תפוח אבל מעט שונה. מה שונים התפוחים מתאנים שחורות ולבנות, וכן תמרים שונים המוזכר בבא"ח (פ' ראה הלכה יג).
 
מה שונים התפוחים מתאנים שחורות ולבנות, וכן תמרים שונים
ששם יש מחלוקת
ואצטט
משנה ברורה סימן רכה ס"ק יד
(יד) כשיאכל גינד"ש וכו' - ר"ל אף על פי שכולם נכנסים תחת סוג מין אחד מ"מ כשני מינים הם לענין ברכת זמן כי שתי שמחות הן ועיין במ"א ובשארי אחרונים שכתבו דאפילו אם אין חלוקין בשמן אם חלוקין בטעמן כגון תאנים לבנים ותאנים שחורים ב' מינים הן לזה וצריך לברך על כל אחד ברכת שהחיינו [טז] כשאין באין לפניו בבת אחת [יז] וכן ב' מיני אגסים או תפוחים או אגוזים ג"כ צריך לברך על כ"א שהחיינו. [ובביאור הגר"א מפקפק בכל זה ודחה ראיותיהן ומשמע שדעתו דכיון שבעצם הוא מין אחד די במה שבירך בפעם ראשונה וכן בספר מור וקציעה הביא בשם אביו החכם צבי ג"כ כעין זה ממש אמנם לבסוף מצדד שם דאף דבאמת לשארי ענינים נקראין מין אחד מ"מ לענין ברכת שהחיינו דנתקן על השמחה שבלב מסתברא דנתחדש לו על כל דבר שמחה בפני עצמו [יח] וניחא פסק השו"ע ע"ש]:
 
בעלון השבוע (גיליון 702) כתב הרב אשכנזי שאם התחיל לאכול סעודה שלישית בשקיעה יאכל עד כביצה ולא יותר. וציין ללוית חן.

אמנם זה אינו נכון כמבואר בחזו"ע שבת ח"ב עמ' שצד ובהערה. וכ"כ להדיא בהלכה ברורה חלק יח' עמ' תסט
ומה שציין ללוית חן, כלל לא נמצא שם שלא יאכל יותר מכביצה. אלא להיפך, מזה שכתב שאם נתאחר לאכול סעודה שלישית מותר לסעודה בשקיעה. וכ"ה בחזו"ע עמ' שצ. ולא ביאר שרק כביצה, משמע שדעתו להתיר.
 
בעלון השבוע (גיליון 702) כתב הרב אשכנזי שאם התחיל לאכול סעודה שלישית בשקיעה יאכל עד כביצה ולא יותר. וציין ללוית חן.

אמנם זה אינו נכון כמבואר בחזו"ע שבת ח"ב עמ' שצד ובהערה. וכ"כ להדיא בהלכה ברורה חלק יח' עמ' תסט
ומה שציין ללוית חן, כלל לא נמצא שם שלא יאכל יותר מכביצה. אלא להיפך, מזה שכתב שאם נתאחר לאכול סעודה שלישית מותר לסעודה בשקיעה. וכ"ה בחזו"ע עמ' שצ. ולא ביאר שרק כביצה, משמע שדעתו להתיר.
גם אני ישר קראתי ותמהתי.
 
חזור
חלק עליון