הלכות בעלון הידברות - צ"ע

dvidcohen

Active member
קראתי לאחרונה באחד העלונים התייחסות הלכתית לצום י' בטבת מאחד מבניו של מרן מלכא זצ"ל, והוא כותב שעשרה בטבת הוא הצום הקל ביותר מבין הצומות.
ומאד נפלאתי ואשמח למקור.
מבחינת קל - הרי ודאי שתענית אסתר קל הימנו.
ואם תאמר - מצומות החורבן - עדיין צום גדליה לכאורה קל הימנו, שלגביו יש אומרים שהוא דחוי וגדליה מת בר"ה.
בנוגע לי' בטבת - הרי כמפורסם מהאבודרהם [לא כולם אמנם מסכימים] שאם היה חל בשבת היו מתענין, כיון שנא' בו בעצם היום הזה, ונחשב לחמור מכיון שבו אתחלתא דפורענותא - החל המצור.
אשמח שיאירו עיני בזה.
 
בתחילה גם אני לא הבנתי למה הכוונה, וכפי שהוזכר לעיל, וכעת אני חוכך לומר שכנראה כוונתו היתה שהוא הצום הקצר ביותר מכל הצומות, והכוונה שקל ביותר לצום אותו.
 
בתחילה גם אני לא הבנתי למה הכוונה, וכפי שהוזכר לעיל, וכעת אני חוכך לומר שכנראה כוונתו היתה שהוא הצום הקצר ביותר מכל הצומות, ובטעות נכתב "הקל ביותר".
כן זה המשמעות. פה
הוא אומר שזה הצום הכי חמור
 
זכיתם לכוין לדעת הגאון הרב מזוז השיעורו השבועי. בהתחלה ממש.
להלן הקישור

אכן, השבת קראתי את השאלה בעלון [אני קורא אותו כל שבת] - וגם הקראתי לילדים... שמחתי לראות שכיוונתי לדעת גדולים...
 
נראה שהוא העלה את הסרטון הזה בעקבות שאלות שנשאל על דבריו כפי שהערנו כאן. הסרטון פורסם לפני ששה ימים.
 
לצערי זו פעם שניה שאני נאלץ לכתוב הודעה מסוג זה -

שוב בעלון מפורסם לשבת כותב אחד מבני מרן מלכא תשובה הלכתית מטעה והפעם בנוגע לשאלה -

"על מה מברכים קודם - על תמר, שהוא מז' המינים, או על יין?"

והתשובה של הרב:
"כל סוגי המזון שברכותיהם שונות - אין בהם דין קדימה. וכמו הדוגמא שכותב מרן בשו"ע זית וצנון - שא' הוא מז' המינים והשני ירק פשוט, ויברך על איזה מהם שירצה. והמחמירים מברכים תחילה על התמר ואח"כ על היין. סוף ציטוט.

ההלכה הזו מטעה בכמה נקודות:

א. "כל סוגי המזון שברכותיהם שונות - אין בהם דין קדימה".
לא נכון.
וז"ל השולחן ערוך
אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן ריא סעיף ג:
"הביאו לפניו דבר שברכתו בפה"ע ודבר שברכתו שהכל, בפה"ע קודמת שהיא חשובה שאינה פוטרת אלא דבר אחד; וכן בפה"א ושהכל, בפה"א קודמת; ואם הביאו לפניו בפה"ע ובפה"א, איזה מהם שירצה יקדים; וי"א שבורא פרי העץ קודם". עכ"ל.

הרי לך שלא בכל סוגי המזון שברכותיהם שונות אין דין קדימה, ודברי מרן השו"ע נסובים על אדמה ועץ בלבד!
בכל הברכות לעומת שהכל - הן קודמות. וכן הדין שהמוציא ומזונות קודמין לעץ ואדמה.

וגם בנוגע לעץ ואדמה - הכריע הילקו"י
"ומכל מקום נכון להקדים פרי העץ לפרי האדמה, אלא אם כן פרי האדמה חביב עליו יותר, שאז יקדים החביב תחלה". [ילקוט יוסף ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד תקכז]. וכך נוהגים העולם, ובפרט שכך נוקט האריז"ל [ובוודאי פוסקים האשכנזים].

ב.
"ויברך על איזה מהם שירצה. והמחמירים מברכים תחילה כו'"
הלשון מטעה לחשוב שהרב ממשיך לצטט את השו"ע, ולא היא. זו הכרעתו שלו.

ג. "והמחמירים מברכים תחילה על התמר ואח"כ על היין".

ההיפך הוא הנכון.

שהגם שמרן מלכא כתב בחזו"ע הל' טו בשבט שלדעת מרן השו"ע מן הדין מה שירצה יקדים [ולא התייחס למחמיר], אולם אם כבר רוצה להחמיר - ודאי שיחמיר לברך על היין,
וז"ל הגר"ד יוסף ב'הלכה ברורה'
[סימן רי"א סע' יא ע"ש במקורות]:
"הביאו לפניו יין ופירות שבעת המינים ראוי להקדים לברך על היין קודם לכל פירות שבעת המינים ואפילו היו הפירות זיתים או תמרים. ולמנהג האשכנזים צריך מן הדין להקדים לברך על היין קודם לכל פירות שבעת המינים".

דבר ראשון - העלון שם נקרא על ידי כל העדות - ועליו להדגיש שהאשכנזים צריכים מן הדין להקדים את היין, ולא כפי שכתב - את התמר.
דבר שני - גם לספרדים ראוי להחמיר לברך תחילה על היין, ולא כמו שכתב להקדים לברך תחילה על פירות ז' המינים.

אולי כדאי לעורר את מי שעורך את העלון להעביר את פסקי ההלכה לפוסקים מובהקים לפני שהם מפרסמים אותם בעלון. זו אחריות גדולה.
ואולי כדאי לעורר את הרב שיתקן את התשובה בעלון הבא.
 
בעלון הנ"ל (במדור אחר) גם הובאה שאלה: "אנחנו אוכלים מפירות שבעת המינים בט"ו בשבט. איך יודעים על איזה פרי לברך קודם"?
והתשובה שנכתב: "מקדימים לברך על הפירות לפי הקירבה למילה ארץ בפסוק "ארץ חיטה ושעורה דפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש" ולכן קודם ניקח את הזית (כי חיטה ושעורה זה מזונות או אדמה), ואם אין נברך על ענבים, תמר, תאנה ורימון".

ובטעות נכתב "ענבים, תמר, תאנה ורימון" במקום "תמר, ענבים, תאנה ורימון". ואמהנם מסתבר שזו טעות סופר, אך עכ"פ בתשובה הלכתית בעלון כה מופץ היה ראוי לדקדק יותר...
 
בעלון הנ"ל (במדור אחר) גם הובאה שאלה: "אנחנו אוכלים מפירות שבעת המינים בט"ו בשבט. איך יודעים על איזה פרי לברך קודם"?
והתשובה שנכתב: "מקדימים לברך על הפירות לפי הקירבה למילה ארץ בפסוק "ארץ חיטה ושעורה דפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש" ולכן קודם ניקח את הזית (כי חיטה ושעורה זה מזונות או אדמה), ואם אין נברך על ענבים, תמר, תאנה ורימון".

ובטעות נכתב "ענבים, תמר, תאנה ורימון" במקום "תמר, ענבים, תאנה ורימון". ואמהנם מסתבר שזו טעות סופר, אך עכ"פ בתשובה הלכתית בעלון כה מופץ היה ראוי לדקדק יותר...
לפני התמר יש גם זיתים, לא נשכח.
 
אגב, במדור של הרב ירון, פרשת וארא:
"בבוקר שבת ראיתי שיש הרבה רוטב בסיר, ורציתי לשפוך את הרוטב כדי שהתבשיל יצטמק יותר והחמין יהיה סמיך יותר עד שיחזרו הגברים מבית הכנסת. האם מותר? מותר לקחת את הסיר ולשפוך מהרוטב לכיור ולהחזירו לפלטה, בתנאי שאינה מניחה את הסיר על הרצפה, ודעתה מלכתחילה להחזיר את הסיר לפלטה )על פי השולחן ערוך סימן רנ"ג)"

וכי לא ראה את הילקו"י שבפלטה אין צריכים את התנאים הנ"ל כי אין מיחזי כמבשל?
 
אגב, במדור של הרב ירון, פרשת וארא:
"בבוקר שבת ראיתי שיש הרבה רוטב בסיר, ורציתי לשפוך את הרוטב כדי שהתבשיל יצטמק יותר והחמין יהיה סמיך יותר עד שיחזרו הגברים מבית הכנסת. האם מותר? מותר לקחת את הסיר ולשפוך מהרוטב לכיור ולהחזירו לפלטה, בתנאי שאינה מניחה את הסיר על הרצפה, ודעתה מלכתחילה להחזיר את הסיר לפלטה )על פי השולחן ערוך סימן רנ"ג)"

וכי לא ראה את הילקו"י שבפלטה אין צריכים את התנאים הנ"ל כי אין מיחזי כמבשל?
אכן זו מחלוקת מפורסמת בין פוסקי הדור, האם בפלאטה יש דין 'מחזי כמבשל'. לדעת הגרע"י זלה"ה אין בזה בעיה כיון שאין דרך לבשל בפלאטה.
אולם יש הנוקטים [- ביניהם - הרב מאזוז, ופעם שמעתי ממנו בשיעור שהביא עוד פוסקי זמננו שנוקטים כך] שגם בפלאטה יש בעיה של בישול כיון שלא פעם מניחים דברים שלא מבושלים מער"ש והם הולכים ומתבשלים במשך השבת, ובזה הרי נמצא שהפלאטה כן משמשת לבישול.

אולם נראה לי שכדאי לפתוח בענין הזה אשכול חדש, ולא 'לערב שמחה בשמחה'...
 
אכן זו מחלוקת מפורסמת בין פוסקי הדור, האם בפלאטה יש דין 'מחזי כמבשל'. לדעת הגרע"י זלה"ה אין בזה בעיה כיון שאין דרך לבשל בפלאטה.
אולם יש הנוקטים [- ביניהם - הרב מאזוז, ופעם שמעתי ממנו בשיעור שהביא עוד פוסקי זמננו שנוקטים כך] שגם בפלאטה יש בעיה של בישול כיון שלא פעם מניחים דברים שלא מבושלים מער"ש והם הולכים ומתבשלים במשך השבת, ובזה הרי נמצא שהפלאטה כן משמשת לבישול.
ולציבור מסורתי כמו קוראי הידברות, זה מה שמציגים? את הדעות המחמירות בפלטה?
 
כבר זעק מורנו ורבינו הגאון הגדול הגרב"צ מוצפי שליט"א שאין לקרוא עלונים אלו ולא להכניסם לבתי הכנסת.
יש לקחת בחשבון שיש אנשים שזה כל המפגש שלהם עם תורה כל השבוע!
והכרתי אנשים שאף במשך השבוע המשיכו לקרוא את העלונים הללו למיניהם, ולא משו משולחנם, ומעבר לזה לא למדו תורה כלל, לא בשבת ולא בחול.
כך שיש בודאי לסייג את הדברים, ואני מבין שהרב אמר את הדברים דרך כלל.
 
וכי לא ראה את הילקו"י שבפלטה אין צריכים את התנאים הנ"ל כי אין מיחזי כמבשל?
הפסק שלו לא כזה מופרך.
כי מרן האב, הגאון הרב עובדיה זצ"ל, לא אמר שפלטה אין מיחזי כמבשל באופן גורף.
הרב עובדיה עצמו דן בפלטה משום הפסק בין האש לפח, ורצה לדמותה לדין על גבי קדירה (רנג ה ועוד), ושוב דחה דלכאורה דמי לעל גבי קדירה ריקנית (רנג ג) שמותר רק בתנאי חזרה, והתיר לבסוף ע"פ המגן אברהם (שיח כו) הקובע כי החילוק הוא בין לח שבו צריכים תנאי חזרה, לבין יבש אותו מותר להניח לכתחילה (אם כי המגן אברהם עצמו מצריך יבש שלא הצטנן ואכמ"ל). ולפי זה התיר הרב זצ"ל להניח תבשיל יבש ע"ג פלטה. ראו כל התשובה ביחוה דעת (ב מה), ובעוד מקומות.
לפי דבריו יש לאסור חזרה בלח רותח. ופשוט.
 
חזור
חלק עליון