גם את זה דחה השואל למעלה, כי הרב לא הזכיר שצריך להגביה בשם ה'..
יוסף דהן
Well-known member
הרי הרב דרכו לקצר בהלכה זו ועוד הלכות כי זה לציבור הרחב
והיות וזה רק מנהג ולא חובה
קיצר מה שאפשר אולי יש לו מגבלה של מילים
ולכן גם מה שפעם שאלו שהיה עדיף להחמיר לברך עץ קודם אדמה הרב לא ציין כי זו חומרא
וכמו שבפורום חומרות הביאו מהרב נקי שמרן בשיעוריו הורה עיקר הדין וגם כאן הרב עושה כן
והיות וזה רק מנהג ולא חובה
קיצר מה שאפשר אולי יש לו מגבלה של מילים
ולכן גם מה שפעם שאלו שהיה עדיף להחמיר לברך עץ קודם אדמה הרב לא ציין כי זו חומרא
וכמו שבפורום חומרות הביאו מהרב נקי שמרן בשיעוריו הורה עיקר הדין וגם כאן הרב עושה כן
יוסף דהן
Well-known member
לא ראיתי לגבי זה במאורות בנידון על השלחן או לא
ובין אין צורך להגביה ללהניח עליו עשר אצבעות איני יודע אם יש מרחק..
מרפסן איגרי
Well-known member
משנה ברורה סימן רעא ס"ק מא
כתב בא"ר ודה"ח כשמקדש על הפת יניח ידיו על המפה ועל הלחם משנה בשעת הקידוש וכשיגיע להמוציא יגלה הלחם משנה ויניח ידו עליהם ויברך המוציא וכשיגיע להשם יגביה שניהם למעלה עד שיגמור השם ואח"כ יניחם ואחר גמר המוציא יחזור ויכסה במפה ויניח ידו עליהם עד שיגמור הקידוש. ע"ש
אמנם הם פסקו כן רק כשמקדש על הפת.
כף החיים (פלאג'י) סימן ל אות מז
לפי מה שכתב בספר עמודי שמים, ובית מנוחה, הוא דגילוי הפת הוא תכף אחר הקידוש, ולא צדקו בזה, כי צריך בברכה של המוציא נמי שיהיה מכוסה במפה, ויניח ידו תחת המפה העליונה ויברך, ויאחז בשתי הככרות של הסגו"ל העליונים ויברך, ובעוד דהוא מושך הככרות בידו יסיר המסוה, וכן צריך להיות לפי הפשט ולפי הסוד, וכמו שכתב בקיצור של"ה דף פ"ג ע"א, אלא דלא כתב בכיוון לפי מה שאנו נוהגים, על כל פנים לכל הדברות ותכסהו בשמיכה, ובלא זה ראוי להיות מכוסה כדי שלא יפול עליהן מנטילת ידים, אלא דאפשר לקיים שתיהן לגלותו אחר הקידוש ולכסותו אחר כך.
מלשונות הראשונים משמע שיש לאחוז את הלחם ממש.
רק בכה"ח שכתב בתחילת הברכה להניח את ידיו על הפת, וכשאומר מלך העולם יגביה.
אבל עיינתי במקור דבריו, הלחם חמודות וכנה"ג, ולא משמע שיש רק להניח את ידיו. אלא הכנה"ג כתב שמלבד שאוחז את הפת בידיו, יש גם להניח עשר אצבעותיו על הפת (שאפשר לאחוז רק בכפות ידיו). והלחם חמודות ס"ל שמספיק רק לאחוז בשתי ידיו.
אבל להניח בלבד לא שמענו
כתב בא"ר ודה"ח כשמקדש על הפת יניח ידיו על המפה ועל הלחם משנה בשעת הקידוש וכשיגיע להמוציא יגלה הלחם משנה ויניח ידו עליהם ויברך המוציא וכשיגיע להשם יגביה שניהם למעלה עד שיגמור השם ואח"כ יניחם ואחר גמר המוציא יחזור ויכסה במפה ויניח ידו עליהם עד שיגמור הקידוש. ע"ש
אמנם הם פסקו כן רק כשמקדש על הפת.
כף החיים (פלאג'י) סימן ל אות מז
לפי מה שכתב בספר עמודי שמים, ובית מנוחה, הוא דגילוי הפת הוא תכף אחר הקידוש, ולא צדקו בזה, כי צריך בברכה של המוציא נמי שיהיה מכוסה במפה, ויניח ידו תחת המפה העליונה ויברך, ויאחז בשתי הככרות של הסגו"ל העליונים ויברך, ובעוד דהוא מושך הככרות בידו יסיר המסוה, וכן צריך להיות לפי הפשט ולפי הסוד, וכמו שכתב בקיצור של"ה דף פ"ג ע"א, אלא דלא כתב בכיוון לפי מה שאנו נוהגים, על כל פנים לכל הדברות ותכסהו בשמיכה, ובלא זה ראוי להיות מכוסה כדי שלא יפול עליהן מנטילת ידים, אלא דאפשר לקיים שתיהן לגלותו אחר הקידוש ולכסותו אחר כך.
מלשונות הראשונים משמע שיש לאחוז את הלחם ממש.
רק בכה"ח שכתב בתחילת הברכה להניח את ידיו על הפת, וכשאומר מלך העולם יגביה.
אבל עיינתי במקור דבריו, הלחם חמודות וכנה"ג, ולא משמע שיש רק להניח את ידיו. אלא הכנה"ג כתב שמלבד שאוחז את הפת בידיו, יש גם להניח עשר אצבעותיו על הפת (שאפשר לאחוז רק בכפות ידיו). והלחם חמודות ס"ל שמספיק רק לאחוז בשתי ידיו.
אבל להניח בלבד לא שמענו
בעלון של השבוע (שלח תשפ"ג) כתבו:
וכי כך הוא הדין? לי דווקא ידוע שאם הגוי עשה בשבילו (בלבד) אני כן יכול ליהנות מזה.
וגם במשנה בשבת שממנה הביא המקור, כתוב במפורש:
וגם בשו"ע הנ"ל שכתב במקור, כתוב:
א"כ, כתוב במפורש שאם גוי הדליק נר לצורכו מותר לישראל ליהנות ממנו. אז למה אם הגוי הדליק קומקום בשביל להכין לעצמו קפה, ו"על הדרך" רוצה להכין גם לחבירו כתב שאסור?
* אולי צ"ל שהרב המשיב הבין שהגוי הכין מראש את המים גם בשבילו וגם בעבור היהודי, וצ"ע...
וכי כך הוא הדין? לי דווקא ידוע שאם הגוי עשה בשבילו (בלבד) אני כן יכול ליהנות מזה.
וגם במשנה בשבת שממנה הביא המקור, כתוב במפורש:
וגם בשו"ע הנ"ל שכתב במקור, כתוב:
א"כ, כתוב במפורש שאם גוי הדליק נר לצורכו מותר לישראל ליהנות ממנו. אז למה אם הגוי הדליק קומקום בשביל להכין לעצמו קפה, ו"על הדרך" רוצה להכין גם לחבירו כתב שאסור?
* אולי צ"ל שהרב המשיב הבין שהגוי הכין מראש את המים גם בשבילו וגם בעבור היהודי, וצ"ע...
פיתרון פשוט. פשוט תקשיבו לר' בן ציון מוצפי שיודע מה הוא אומר ותפסיקו לקרוא את העלון הזה.
שאלה-178494
שלום לכבוד הרב
יש לנו חנות שביום שישי מלאה באנשים
לפני כחודש רפורמי מפיץ של העלון הידברות נותן לנו חבילה של 100 עלונים להפיץהאם להמשיך להפיץ אותם?
תשובה
עדיין לא הבנת, כל הארס והרעל שם, כל האיסורים ורפיון היהדות בתוכם,
רעל רעל רעל, חצבת, קדחת, גריפה, חולרה, גחלת, שחפת, טטנוס, ליסטריה, סלמולנה, כלמידיה, פנאומניה, מיקובלסמה, HIV, שחמת, פסוריאזיס, אסטמה, מארה, מהומה, מגרעת, מכלות לבב ודאבון נפש. מרימים יד בתורת משה, מנודים לשמים ולבריות, מחטיאי הרבים.
רחמנא ליצלן.
כמובן שאני לא בא לגרום למחלוקת ח"ו
נערך לאחרונה:
'הידברות'
ברצוני לשאול שאלה שמציקה לי במשך תקופה. [אין כוונתי להכנס חלילה למחלוקות או להחליט איזה רב יותר גדול וכד' אלא רק כדי לברר את האמת בע"ה]. כולם בטח שמעו על המחלוקת שנסובה סביב הארגון הידברות. מצד אחד הם מחזירים בתשובה המונים. אך מצד שני יש רבנים גדולים שמדברים נגדם כי לכאורה יש שם כל מיני בעיות...
forum.moreshet-maran.com
יעקב יעקב
Active member
ההבדל פשוט. מה שהתירו זה רק במקום שאין חשש שירבה בשיעור בשביל היהודי, כגון כבש או נר שנר לאחד נר למאה, אולם בבישול שיש חשש שהגוי ירבה בשיעורים בשביל היהודי, אז אם האינו יהודי מכיר את היהודי זה אסור. ולא קשה מידי.
עיין באו"ח שכ"ה י' ובמשנ"ב שם ותרוה נחת
הריני מקיים רצון חכמים, וממלא פי מים ושותק!
נושאים דומים בפורום
