• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

הלכות בעלון הידברות - צ"ע

בעלון הידברות (וישלח) כתב הרה"ג ירון אשכנזי שמותר לברך שהחיינו משום שהעץ שעשו בו את ההרכבה כבר איננו.

אמנם יש להעיר שהמציאות אינה כך כלל. דברתי עם מגדל פירות הדר ואמר לי שבאופן ברור כל העצים שקונים הם מורכבים כל עץ בפני עצמו. משום שזה מחזק את העץ ומאריך ימיו. (שמעתי שיש משתלות עם הכשר שאפשר לקנות שם עצים ללא הרכבה אך הם מתי מספר)
מרן ביבי"א ח"א ס' יט כתב בסוף טעם לנכון שמותר לברך על פירות הדר שהחיינו מכיוון שכל פירות ההדר דומים לזה ויש דעות שאין בהם איסור הרכבה. אך מרן כתב שתחילת הרכבתם נעשית ע"י גוי, אך כאמור כיום המשתלות מרכיבות בעצים עצמם ולא נראה שכולם שם גוים.

וחוץ מזה נראה ממרן בחזו"ע ברכות (עמוד תמב) שעיקר הסיבה שמברכים שהחיינו כי כן פשט המנהג.

ומש"כ בהמשך בשם מעין אומר שאם בירך על תפוח אחד יכול לברך על תפוח אנה כי טעמם שונה
אני אינני מבין מה כ"כ שונה תפוח חרמון מאנה, הרי שניהם תפוחים עם טעם תפוח אבל מעט שונה. מה שונים התפוחים מתאנים שחורות ולבנות, וכן תמרים שונים המוזכר בבא"ח (פ' ראה הלכה יג).
 
מה שונים התפוחים מתאנים שחורות ולבנות, וכן תמרים שונים
ששם יש מחלוקת
ואצטט
משנה ברורה סימן רכה ס"ק יד
(יד) כשיאכל גינד"ש וכו' - ר"ל אף על פי שכולם נכנסים תחת סוג מין אחד מ"מ כשני מינים הם לענין ברכת זמן כי שתי שמחות הן ועיין במ"א ובשארי אחרונים שכתבו דאפילו אם אין חלוקין בשמן אם חלוקין בטעמן כגון תאנים לבנים ותאנים שחורים ב' מינים הן לזה וצריך לברך על כל אחד ברכת שהחיינו [טז] כשאין באין לפניו בבת אחת [יז] וכן ב' מיני אגסים או תפוחים או אגוזים ג"כ צריך לברך על כ"א שהחיינו. [ובביאור הגר"א מפקפק בכל זה ודחה ראיותיהן ומשמע שדעתו דכיון שבעצם הוא מין אחד די במה שבירך בפעם ראשונה וכן בספר מור וקציעה הביא בשם אביו החכם צבי ג"כ כעין זה ממש אמנם לבסוף מצדד שם דאף דבאמת לשארי ענינים נקראין מין אחד מ"מ לענין ברכת שהחיינו דנתקן על השמחה שבלב מסתברא דנתחדש לו על כל דבר שמחה בפני עצמו [יח] וניחא פסק השו"ע ע"ש]:
 
בעלון השבוע (גיליון 702) כתב הרב אשכנזי שאם התחיל לאכול סעודה שלישית בשקיעה יאכל עד כביצה ולא יותר. וציין ללוית חן.

אמנם זה אינו נכון כמבואר בחזו"ע שבת ח"ב עמ' שצד ובהערה. וכ"כ להדיא בהלכה ברורה חלק יח' עמ' תסט
ומה שציין ללוית חן, כלל לא נמצא שם שלא יאכל יותר מכביצה. אלא להיפך, מזה שכתב שאם נתאחר לאכול סעודה שלישית מותר לסעודה בשקיעה. וכ"ה בחזו"ע עמ' שצ. ולא ביאר שרק כביצה, משמע שדעתו להתיר.
 
בעלון השבוע (גיליון 702) כתב הרב אשכנזי שאם התחיל לאכול סעודה שלישית בשקיעה יאכל עד כביצה ולא יותר. וציין ללוית חן.

אמנם זה אינו נכון כמבואר בחזו"ע שבת ח"ב עמ' שצד ובהערה. וכ"כ להדיא בהלכה ברורה חלק יח' עמ' תסט
ומה שציין ללוית חן, כלל לא נמצא שם שלא יאכל יותר מכביצה. אלא להיפך, מזה שכתב שאם נתאחר לאכול סעודה שלישית מותר לסעודה בשקיעה. וכ"ה בחזו"ע עמ' שצ. ולא ביאר שרק כביצה, משמע שדעתו להתיר.
גם אני ישר קראתי ותמהתי.
 
גבי מה שכתב השבוע (פ' קרח) בעניין התנור. הצג קובץ מצורף 34637
לחמם ע"י שעון שבת, כאשר שם את הפיצה לפני שבת, יהיה מותר לכאורה.
אם כוונתך שהפיצה כבר נאפתה לפני שבת ורק רוצה להכניס ולחממה כאשר התנור כבוי ולאחמ"כ ידלק, הרב ע"ה ביחו"ד ח"ז סו"ס מג' התיר זאת.
 
עוד לכאורה יש להעיר על מה שהביאו בעלון הידברות בשו"ת הקצר, ושם כתב הרב הכותב [שאיני יודע את שמו, הם לא כותבים מי הרבנים שעונים תשובות] להתיר לבחור מתחזק להתפלל ביחידות מאשר לאחר לתיכון. וכמובן הוסיף שאין ללמוד מזה היתר.

ויש להעיר שהוא היה צריך לענות לו, שראשית יבדוק עם הנהלת התיכון ויסביר להם שהוא מתחזק ומבקש לאחר זמן מסוים להגיע לתיכון כיון שהוא בתפילה.
ורק אם יתעקשו, אז אולי יש להתיר לו ביחידות.
כך לענ"ד.
 
עלון הידברות: מצאו את הקשר בין השאלה לתשובה.
הצג קובץ מצורף 34645
זו תשובה שנשארה בטעות מהעלון של השבוע הקודם. החליפו את השאלה ושכחו להחליף את התשובה. (אין ענין לעשות ענין מכל טעות, ולא בשביל זה נועד הדיון פה. הדיון לא נועד לפאשלות וכד' אלא לטעויות ושינויים בהלכה וכד').
 
חזור
חלק עליון