במקור האחרון שהבאת רשום שאין להתפלל לאחר צאת הכוכבים והיות שהמנהג הוא הגאונים לכך התייחס הרב
אשמח שתראה לי משפט בו כתוב זמן שקיעה לרבנו תם שהוא צהכ הגאונים נחשב חזקת יום כי ההפך הגמור זה חזקת לילה
ע"ש שכתבתי:
ובשו"ת יחוה דעת (ח"ה סי' כב) כתב,
ובו'
מ"מ אינו סותר דברינו. שהרב מדבר לכתחילה וגם מקפיד לא לתת יד למשנים. ודו"ק היטב.
הבאתי את הדברים להראות מקום שגם מרן הגרע"י דיבר בזה. ופשוט הוא כדבריך. ושלכא' גם מבואר מהרב קצת אחרת ממה שהזכיר הרב בן יוסף בשם הילקוט יוסף בלמעשה על כל פנים.
ושוב אני מדבר רק על הדיעבד, שבדיעבד אין מזניחין את העושה כדעת מרן שיש לו על מי לסמוך ככתוב במרן החיד"א וכידוע. ושיש לצרף פה את החזקת חיוב שהזכרת ואולי גם חזקת יום. (וי"א שחזקה העשויה להשתנות הויא חזקה וגם את המהר"ם שיק שהרב הזכיר בתשובה שם.
ולגבי חזקה העשויה להשתנות עיין ביבי"א שכתב,
וע"ע בהליכות עולם שכתב,

וכ"כ בחזון עובדיה ט"ו בשבט עמ' יח.
ובמה שאמרתי שלר"ת אינה חזקה העשויה להשתנות עד בין השמשות שלו כיוצ"ב מבואר בטהרת הבית ח"א עמ' צט (בנד"מ)

וחזקת טהרה הויה חזקה העשויה להשתנות "כשיגיע זמן וסתה".
וכן בהמשך

וכן בלוית חן לגבי הנולד ספק בלילה ספק בבין השמשות

"באשה היושבת על המשבר וכו' נסתלקה ממנה חזקת מעוברת"
וע"ש שכתב,

[מ"מ מסיק שם לא לסמוך על זה משום ששני הספקות עומדות נגד רבינו תם שרבים עומדים בשיטתו ועל צבאם מרן. ע"ש].
לסיכום הנלע"ד שהמתפללים לאחר צאת הכוכבים ילך מהם ואף לא יענה אמן אחריהם בפני אחרים בשביל להרחיק מהעושים נגד המנהג.
אמנם בינו לבין עצמו שאין אחרים עמו נראה לענ"ד עדיף שיאמר ברוך ה' לעולם אמן ואמן. ובדיעבד שלא ידע והתפלל עמהם יצא ידי חובה שיש לו על מי לסמוך והתפלל רק ערבית ואין לו להשלים ערבית שתיים אלא אם כן יעשה תנאי.