ולכא' אין זה כהיחוה דעת הנ"ל ממה נפשך. ודו"ק היטב
-
"המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור היקר על פתיחת קבוצת הצ'אט "מורשת מרן אונליין" בה יובאו חדשות ועדכונים מעולם התורה, וכן תכנים תורניים מעניינים כולל קטעי וידאו, תמונות והנעשה בעולם הישיבות.
>> להתחברות לחצו עכשיו:
https://news.moreshet-maran.com/
לשליחת עדכונים לחצו כאן, או שלחו למייל: news@moreshet-maran.comנ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.
rafi2391
Active member
במקור האחרון שהבאת רשום שאין להתפלל לאחר צאת הכוכבים והיות שהמנהג הוא הגאונים לכך התייחס הרב
אשמח שתראה לי משפט בו כתוב זמן שקיעה לרבנו תם שהוא צהכ הגאונים נחשב חזקת יום כי ההפך הגמור זה חזקת לילה
ע"ש שכתבתי:
הבאתי את הדברים להראות מקום שגם מרן הגרע"י דיבר בזה. ופשוט הוא כדבריך. ושלכא' גם מבואר מהרב קצת אחרת ממה שהזכיר הרב בן יוסף בשם הילקוט יוסף בלמעשה על כל פנים.
ושוב אני מדבר רק על הדיעבד, שבדיעבד אין מזניחין את העושה כדעת מרן שיש לו על מי לסמוך ככתוב במרן החיד"א וכידוע. ושיש לצרף פה את החזקת חיוב שהזכרת ואולי גם חזקת יום. (וי"א שחזקה העשויה להשתנות הויא חזקה וגם את המהר"ם שיק שהרב הזכיר בתשובה שם.
ולגבי חזקה העשויה להשתנות עיין ביבי"א שכתב,
וע"ע בהליכות עולם שכתב,
וכ"כ בחזון עובדיה ט"ו בשבט עמ' יח.
ובמה שאמרתי שלר"ת אינה חזקה העשויה להשתנות עד בין השמשות שלו כיוצ"ב מבואר בטהרת הבית ח"א עמ' צט (בנד"מ)
וחזקת טהרה הויה חזקה העשויה להשתנות "כשיגיע זמן וסתה".
וכן בהמשך
וכן בלוית חן לגבי הנולד ספק בלילה ספק בבין השמשות
"באשה היושבת על המשבר וכו' נסתלקה ממנה חזקת מעוברת"
וע"ש שכתב,
[מ"מ מסיק שם לא לסמוך על זה משום ששני הספקות עומדות נגד רבינו תם שרבים עומדים בשיטתו ועל צבאם מרן. ע"ש].
לסיכום הנלע"ד שהמתפללים לאחר צאת הכוכבים ילך מהם ואף לא יענה אמן אחריהם בפני אחרים בשביל להרחיק מהעושים נגד המנהג.
אמנם בינו לבין עצמו שאין אחרים עמו נראה לענ"ד עדיף שיאמר ברוך ה' לעולם אמן ואמן. ובדיעבד שלא ידע והתפלל עמהם יצא ידי חובה שיש לו על מי לסמוך והתפלל רק ערבית ואין לו להשלים ערבית שתיים אלא אם כן יעשה תנאי.
בניהו שמש
Active member
גם לאשכנזים הלל בראש חודש זה עם ברכה.
לא כ"כ דומה דלצאנז זה לפני צאה"כ ובזה כו"ע מודים דשרי, להתפלל מנחה משא"כ בהלל דבזה גופא נחלקים האם שייך לברך על מנהג
זה מה שכתבת:
ולכן כתבתי גם האשכנזים לשיטתם ההלל הוא עם ברכה. מה ההפרש אם חולקים בעצם ההלכה או בהשלכה של זה, סוף סוף בזה ובזה לשיטתם עם מברכים ברכה מעליתא ולמנהגינו המברך בזמן זה זה נחשב ברכה לבטלה.
ואם כונתך למה שמיקלים בשבת באמירה לאשכנזי, זה בגלל שהוא עושה ומעשה אשכנזי לא שבות (וכן להפך), מה שאין כן כאן, שה"אמן" אינו קשור למברך (חוץ מהדרש שהוא משלים את הברכה, ואין בזה השלכה לנידו"ד) אלא לעונה אם בשבילו זה ספק אמן יתומה אז מה בכך שהמברך מברך בהיתר מכח המנהג שלו. זה כמו שספרדי שיאכל בשר כשר בגלל שהוא עולה על שלחן מלכים אצל האשכנזים והוא מסיב עמם. ודו"ק.
נערך לאחרונה:
דיבר בזה גם בשיעור עכשיו ואמר כאמור
אבל באמת צריך להבין שהרי אם זו דעת מרן וכך היה המנהג בזמן מרן השו"ע כמו שכתב מרן זיע"א ביביע אומר במפורש, אז למה לא להתפלל מנחה אחרי צאהכ"כ דהגאונים בדיעבד? ממתי אנו מתייחסים למנהג שהונהג אחרי מרן שלא כדעתו? (וכן בעוד הרבה דברים שמפסידים כביכול כי המנהג כהגאונים - ולמה? למה תינוק שנולד לאחר צאת הגאונים ביום שישי מפסידים את המילה בזמנה לפי ר"ת ומרן והמנהג, כי נשתנה המנהג לאחר זמן מרן השו"ע? ועוד)
זו שאלה שמטרידה הרבה זמן, אשמח מאוד מי שיש לו ישוב לענין
זו שאלה שמטרידה הרבה זמן, אשמח מאוד מי שיש לו ישוב לענין
בניהו שמש
Active member
קודם כל כמה עובדות צריך לברר.
אף אחד לא יודע מה היה המנהג בזמן מרן, מ''ש ביבי''א כנראה זו השערה, והחיד''א כתב ג''כ השערה שהמנהג בזמן מרן היה כהגאונים, ועכ''פ אין לנו הכרע גמור בזה.
לי יש מהלך אחר לגמרי בסוגיא, אינני יודע אם זה מתאים לכאן, אם אתה מעוניין תפנה בפרטי. (אנם זה לא יישב את דעת מרן הרב עובדיה, אבל זה מיישב את הסוגיא באופן אחר)
נושאים דומים בפורום
