תוצאות חיפוש

אני הבנתי מדבריו של הרב @יוסף יצחק שהלומד ללא שוטנשטיין זהו ביטול תורה באיכות, שהרי יכול ללמוד בנקל גמרא וראשונים ואחרונים, והוא מבזבז שעות רק כדי להבין מה כתוב, וזה לא עמל התורה (וכי אם היה כתוב בצרפתית, ומי שאינו דובר השפה שובר את הראש כדי להבין, הלזה יקרא עמל?) אלא העמל הוא להבין למה, וזה גם...

אני לא מתיר כלום, וכי אני פוסק הלכה? הבאתי דברי האחרונים ובראשם מרן זיע"א. כבודו חולק עליו?

פשטות האחרונים לאסור ובראשם מרן הגר"ע זיע"א שלא התיר מכנסיים לאשה (ראה יביע אומר חלק ו יו"ד סימן יד).

לא צריך לחפש הרבה, הנה מרן הגר"ע יוסף זיע"א התיר פאה נכרית בימינו ביבי"א (ח"ד אה"ע ג') לגרושה ואלמנה ולא חש לכל מה שכתבת, וכתב היות ויש מתירים גם ברה"ר, יש להקל באלמנה וגרושה שחיובה מדרבנן, ובמעיין אומר חלק י"ב (פרק ב' שאלה ט/ז, עמ' קנ"ג) התיר אף לנשואה שלא מוצאת חן בעיני בעלה בלי פאה, או שהיא...

הסכמת האחרונים שצניעות בפאה היא דבר דינמי ותלוי במנהג המקום, ראה דת והלכה (סי' א) שאין בזה כללים, ראה תשובות הגרש"ז בספר עלהו לא יבול (ח"ג עמ' ע') שהראשונות קלקלו לעצמן ותיקנו לאחרים, ממילא אם גם בתחילה היה אורך מסויים או צבע מסויים לא צנוע מחמת שבולט וחריג, הרי לאחר שפשט המנהג אין בזה שמץ...

כמו הכשרה מחמץ לכשר, ניקוי היטב עם חומר פוגם והסקה של שעה על חום גבוה. שימוש בתבניות חד פעמיות.

ודאי, אבל מעניין אותי לראות על איזו תשובה מדובר.

לדעתך יש צד שמותר, אבל אצל האשכנזים ישתקע הדבר ולא יאמר. וידוע שיש המנסים לכפות דעתם באופן שלכ"ע יהיה אסור, ומכריחים דעת האוסרים בתוך דעת המתירים, אבל המעיין קצת יראה שהנדון בפאות מלפני מאות שנים היה בפאות הנראות כשערה ממש ללא שום הבדל, ועכשיו שלחו לי צילום של פאה מלפני 3400 שנה, גם היא נראית...

האשכול הזה מלא פלפולים ובלבולים חסרי שחר. מרן הגר"ע זיע"א גילה דעתו בכל ספריו, גם ביביע אומר וגם בטהרת הבית, דסגי בגרביים (פה המציאו בשמו דבעינן גם גרביים שחורות). במכתבים פרטיים שהתגלו במפתיע ובאופן מחשיד רק לאחר מותו, התברר שחזר בו. מאידך גיסא בספריו לא חזר בו, בדרשותיו מעולם לא דיבר על זה...

הרב @עידן עושה רושם של ת"ח גדול, אפשר להפסיק להטיף לו מוסר על דקדוקי עניות.

התורה לא ציוותה אלא למדים באגב שמנהג ישראל כך (רש"י כתובות ע"ב בביאורו העיקרי) ויש שבעה פוסקים שכל כיסוי ראש יסודו בדרבנן ובראשם תרומת הדשן סי' רמ"ב בדעת הרמב"ם, והמנהג החל מקללת חוה (עירובין ק') וזה טעמו היחיד המובא בחז"ל ובראשונים, ואם היה מביא הרהור מאי שנא בין רווקה לנשואה, וגם מפורש...

תבואות שמש סימן ד

גם מי שיודע ללמוד ולהבין והוא מעיין גדול, עם שוטנשטיין יתקדם מהר פי אלף. והכל ערוך לו כשולחן ערוך, ראשונים ואחרונים, במקום שיחפש שעות.

אכן בחורים צריכים לבזבז את מיטב שנותיהם כדי לדעת ללמוד, ובזמן הזה אסור להם לפתוח שוטנשטיין. למעשה מספיקה שנה אחת כדי לדעת לעיין היטב אבל הבחורים מהדרים לבזבז שנים רבות. אברך כולל מאן דכר שמיה? אם רואה שמצליח לכוון לרוב הקושיות בהערות למטה, א"כ הוא בדרך הנכונה ויודע לעיין, אין לו צורך לבזבז זמן...

הסדר כולל שיר השירים, לכו נרננה, מזמור לדוד, כל ישראל, לכה דודי, ישקני, מזמור שיר ליום השבת, רק ב"לכה דודי" נתפסת? כאשר חובר הפיוט לכה דודי, הכניסוהו באמצע במקום הראוי לו.

מעניין שהרב עובדיה הסכים על דברי הרב מרגולין ואף כתב דברים נדירים, שסמך עליו הלכה ולמעשה, אבל לא נתן דעתו כלל על ענין הכזית שמצדד שהוא 5 סמ"ק ומביא ראיות לזה.

כן הוא מנהג רוב ישראל, וכן הוא מנהג מרוקו ע"פ מסורת של אלף שנים שלא פסקה תורה מהם. ובירושלים התפשט מנהג אחר כנראה בעקבות קהילה קטנה של מקובלים, משם העתיקוהו למניינים בערים אחרות. אבל הסדר הוא כך: שיר השירים, לכו נרננה, מזמור לדוד, כל ישראל, לכה דודי, ישקני, מזמור שיר ליום השבת, ערבית.

אין זו הערה כלל, כי הרמקולים הגדולים בהם משתמש התקליטן הם ככלי שיר. אבל אם תוריד לו את כלי ההגברה המקצועיים, ובמקום זה תניח נגן MP3 עם רמקול קטן כפי שמצוי שאנשים לוקחים לטיולים, אף אחד לא יקום לרקוד.

זה לפני שמרן הגר"ע יוסף חזר בו והורה להקל גם במים שהוחמו בבוילר (יביע אומר חלק י' סימן נ"ה אות כ"ח, בחזו"ע שבת חלק ד עמ' תיא) שגרמא שרי בשבת גם שלא במקום הפסד וכתב 'טוב להחמיר' שפירושו מותר וכן אמר הראשון לציון בשיעור השבועי כמה פעמים. ובדברי מרן שם, 4 טעמים להקל: ע"פ הרשב"א שאם לא ניכר אין פסיק...

ואלה יענו לך כהוגן, אבל מה רצון התורה? שתעשה קומבינות של מכירה לגוי או שתשבית את הקרקע כפשוטו? לכן כדאי שתכבד דעות של רבנים אחרים לגבי פאה (שגם מרן הגר"ע זיע"א סמך עליהם לגבי גרושה ואלמנה או לגבי נשואה במקרים שונים המפורטים במעיין אומר חלק י"ב או להתיר לכתחילה להינשא על דעת שיקלו בזה כידוע...