היתר מכירה לבני תורה?

[דעת תורה]

יש להתבונן היטב בדבריו הנפלאים של האור לציון בהקדמתו, שרצון התורה ורצון חז"ל שבשמיטה אנשים יאכלו פחות טוב מאשר בכל השנים. א"א להתכחש לזה כלל.
גם הברכה של התורה ועשת את 'התבואה' לשלש השנים - מדובר על 'תבואה' שהיא דבר המתקיים. ירקות ופירות לא שייך לקיים ליותר משנה אחת, שהרי הם נרקבים, ועליהם לא היתה את הברכה הנ"ל. לכל היותר מדינא דאוריתא אוכלים בשביעית את הספיחין המותרים מהתורה שהם מעט מאוד וגם לא באותה איכות שהרי אסור לעבוד בקרקע.
ובפרט שחז"ל אסרו את הספיחין וממילא גם הירקות הנ"ל היו אסורים, ובזמנם שלא היו עושים היתר מכירה [והיא גופא מעניין למה לא חשבו על הפתרון הגאוני הזה] היו אוכלים את המעט מנכרים שהיו מצויים קצת בארץ וכן מחו"ל הקרוב מעט לא"י, אולם זה לא היה באותו הכמות ובאותו האיכות כמו בשאר השנים, וכך רצו חז"ל שיהיה.
ולכן אין זו טענה חדשה שהסחורה היא פחות טובה ולכן... כבר היה לעולמים, ואדרבה בדורות שלנו הסחורה בשביעית טובה הרבה יותר מבדורות הקודמים, אף שאינה כמו הסחורה שעובדים בה יהודים כרגיל, כיון שכך אכן אמור להיות

 

[abc123]

יש להתבונן היטב בדבריו הנפלאים של האור לציון בהקדמתו, שרצון התורה ורצון חז"ל שבשמיטה אנשים יאכלו פחות טוב מאשר בכל השנים. א"א להתכחש לזה כלל.
גם הברכה של התורה ועשת את 'התבואה' לשלש השנים - מדובר על 'תבואה' שהיא דבר המתקיים. ירקות ופירות לא שייך לקיים ליותר משנה אחת, שהרי הם נרקבים, ועליהם לא היתה את הברכה הנ"ל. לכל היותר מדינא דאוריתא אוכלים בשביעית את הספיחין המותרים מהתורה שהם מעט מאוד וגם לא באותה איכות שהרי אסור לעבוד בקרקע.
ובפרט שחז"ל אסרו את הספיחין וממילא גם הירקות הנ"ל היו אסורים, ובזמנם שלא היו עושים היתר מכירה [והיא גופא מעניין למה לא חשבו על הפתרון הגאוני הזה] היו אוכלים את המעט מנכרים שהיו מצויים קצת בארץ וכן מחו"ל הקרוב מעט לא"י, אולם זה לא היה באותו הכמות ובאותו האיכות כמו בשאר השנים, וכך רצו חז"ל שיהיה.
ולכן אין זו טענה חדשה שהסחורה היא פחות טובה ולכן... כבר היה לעולמים, ואדרבה בדורות שלנו הסחורה בשביעית טובה הרבה יותר מבדורות הקודמים, אף שאינה כמו הסחורה שעובדים בה יהודים כרגיל, כיון שכך אכן אמור להיות

מי אמר לך שבדורות הקודמים הסחורה בשביעית היתה יותר רעה? אדרבה, היו המון גויים בארץ ישראל שהקרקעות היו שלהם. זו מצד אחד סחורה ישירה מהארץ, בלי טילטול בימים ונהרות ודרכים ובשמש. ומצד שני של גויים. אז מי אמר לך שפעם היו אוכלים גם סחורה רעה?

 

[דעת תורה]

מי אמר לך שבדורות הקודמים הסחורה בשביעית היתה יותר רעה? אדרבה, היו המון גויים בארץ ישראל שהקרקעות היו שלהם. זו מצד אחד סחורה ישירה מהארץ, בלי טילטול בימים ונהרות ודרכים ובשמש. ומצד שני של גויים. אז מי אמר לך שפעם היו אוכלים גם סחורה רעה?

ראשית, אנו רואים היום מהי הסחורה של נכרי בשביעית. היא פחותה בהרבה מהסחורה של היהודים.
שנית, גם אם היתה סחורה טובה, היא היתה 'מעט'. רוב הקרקעות היו של היהודים, ובפרט בזמן התורה. התורה ציותה את השביעית בהנחה שהארץ שייכת רק לעם ישראל. ודאי שהסחורה של הגויים לא היתה מספיקה לכל התושבים בצורה מכובדת.
וא"כ כשאתה זורק חצי מהתפוח אדמה כיום אתה מקבל כמו שפעם היה, מעט [פעם] ורעים [כיום].

 

[abc123]

ראשית, אנו רואים היום מהי הסחורה של נכרי בשביעית. היא פחותה בהרבה מהסחורה של היהודים.
שנית, גם אם היתה סחורה טובה, היא היתה 'מעט'. רוב הקרקעות היו של היהודים, ובפרט בזמן התורה. התורה ציותה את השביעית בהנחה שהארץ שייכת רק לעם ישראל. ודאי שהסחורה של הגויים לא היתה מספיקה לכל התושבים בצורה מכובדת.
וא"כ כשאתה זורק חצי מהתפוח אדמה כיום אתה מקבל כמו שפעם היה, מעט [פעם] ורעים [כיום].

סחורה עם זבובונים מחילה מכבודכם..... לא בטוח שזה רצון התורה.... ושוב: עפ"י מרן זיע"א היתר מכירה הוא היתר גמור.
אם היה אסור, אז ודאי שהרצונות שלנו מתבטלים בפני רצון התורה וחכמיה. אבל כאן מותר, אז למה נתבטל? לחומרות על גבי חומרות ונכניס לביתינו סחורה סוג ד'?

 

[דעת תורה]

אז למה נתבטל? לחומרות על גבי חומרות ונכניס לביתינו סחורה סוג ד'?

מאותה הסיבה שבזמן חז"ל אכלו מעט ואכלו סוג ד' ולא עשו היתר מכירה.

 

[abc123]

תזכיר לי מתי התחילו לעשות מכירת חמץ באופן קבוע?

 

[abc123]

אגב, אם אתה חוזר ודן על מה עשו פעם ומה רצון התורה בזה וכו' ולא מצד הדין, אני חושב שהחילוק ניכר מאוד בין הדורות. גם התקדש במותר לך, לעניות דעתי אף אחד לא עשה עניין גדול מאוכל כמו שעושים היום (וגם החרדים לדבר השם), ועוד ועוד. ואף אחד לא עשה אפילו בדורות לפנינו עניין מחופשות.
וגם לא היה בין הזמנים בכמה דרות אחורה....
אז הלכתית אתה מדבר בא נדבר הלכתית, אבל להביא ראייה מה היה רצון התורה ולומר שבהיתר מכירה אנחנו מפספסים את רצון התורה, זה תשאיר לכל אחד לדון עם עצמו, מה רצון התורה בעניין אכילה, בעניין לימוד תורה ללא הפסקה ואז תגלה שהיתר מכירה זה החילוק הקטן בין דורותינו לדורות הקודמים. ודו"ק

 

[דעת תורה]

תזכיר לי מתי התחילו לעשות מכירת חמץ באופן קבוע?

בזמן הראשונים.
וגם זה באמת ההיתר שם לא פשוט והרבה נוהגים לא להשאיר חמץ גמור בביתם, וכידוע שהגר"א החמיר בזה מאוד, וגם דעת הרבה ראשונים ששהיתר הוא רק למי שנתקע חד פעמי ולא באופן קבוע. וערבך ערבא צריך.

 

[abc123]

בזמן הראשונים.
וגם זה באמת ההיתר שם לא פשוט והרבה נוהגים לא להשאיר חמץ גמור בביתם, וכידוע שהגר"א החמיר בזה מאוד, וגם דעת הרבה ראשונים ששהיתר הוא רק למי שנתקע חד פעמי ולא באופן קבוע. וערבך ערבא צריך.

אין עדה, או חוג בעמ"י לא מוכר את החמץ בפסח. וגם אם יש המחמירים לא להשאיר בביתם חמץ גמור, מעולם לא שמענו שהבתי דינים שמוכרים אומרים "עדיף לא למכור ולהכשיל את עמ"י בהשארת חמץ ע"י שהמכירה לא תופסת".
ציטוטים ששומעים חדשים לבקרים בעניין ההיתר מכירה. עדיף לא למכור. זה מכשיל את החקלאים. עדיף שיבינו לבד בהמשך...

 

[דעת תורה]

אין עדה, או חוג בעמ"י לא מוכר את החמץ בפסח. וגם אם יש המחמירים לא להשאיר בביתם חמץ גמור, מעולם לא שמענו שהבתי דינים שמוכרים אומרים "עדיף לא למכור ולהכשיל את עמ"י בהשארת חמץ ע"י שהמכירה לא תופסת".

יש כאן שני נידונים.
האם המכירה תופסת או לא. ובזה כבר כתבו הרבה לחלק בין מכירת חמץ למכירת קרקעות בענין הסמיכות דעת, ואין כאן המקום להכנס לזה. ולכן למעשה המכירה מצד זה תופסת ולכן הבתי דינים עושים אותה.
אנחנו דננו מהו רצון התורה בלי קשר אם המכירה תופסת או לא, וע"ז אה"נ רצון התורה וחז"ל שלא ימכרו לא את החמץ ולא את הקרקעות [אף אם זה תופס], והראיה שלא עשו כן בדורות הקודמים, ולכן ודאי שיש ענין [לפחות למי שמחמיר שלא למכור חמץ גמור] שלא לאכול היתר מכירה.

 

[abc123]

יש כאן שני נידונים.
האם המכירה תופסת או לא. ובזה כבר כתבו הרבה לחלק בין מכירת חמץ למכירת קרקעות בענין הסמיכות דעת, ואין כאן המקום להכנס לזה. ולכן למעשה המכירה מצד זה תופסת ולכן הבתי דינים עושים אותה.
אנחנו דננו מהו רצון התורה בלי קשר אם המכירה תופסת או לא, וע"ז אה"נ רצון התורה וחז"ל שלא ימכרו לא את החמץ ולא את הקרקעות [אף אם זה תופס], והראיה שלא עשו כן בדורות הקודמים, ולכן ודאי שיש ענין [לפחות למי שמחמיר שלא למכור חמץ גמור] שלא לאכול היתר מכירה.

מומלץ לשמוע את הרב נקי שליט"א בריאיון על מרן זצ"ל, לאו דוקא בעניין שמיטה, אבל דברים נפלאים ויסודיים.

 

[abc123]

עוד מעניין שהרבה מאלו שצועקים על היתר מכירה, אין להם בעיה עם פאות בשופי... ונעזוב לשנייה את זה שזה איסור גמור הפאות, אבל מה רצון התורה???? לא שאשה תכסה את השיער? או שתכסה אותו בשיער?!!!

 

[לביא]

יש להתבונן היטב בדבריו הנפלאים של האור לציון בהקדמתו, שרצון התורה ורצון חז"ל שבשמיטה אנשים יאכלו פחות טוב מאשר בכל השנים. א"א להתכחש לזה כלל.

א. הקדמתו של האורל״צ באיזה חלק? אם זה אורל״צ שביעית, להוי ידוע שזה רק תמליל דבריו מתוך דברים שאמר בעבר. צריך לדעת אם מדקדקים בדבריו או לא.
ב. יש ״פחות טוב״ מבחינת השפע, ויש ״פחות טוב״ מבחינת איכות המוצרים. ברי לי שכשהתורה צוותה על שמיטה היא רצתה שנאכל פחות בשפע מבשאר השנים, אך שיהיה פחות טוב מבחינת איכות הפירות והירקות מאן דכר שמיה?
ג. ועוד, כפי שעולה מהדיון שלך עם @abc123 , רצון התורה הוא לעשות הדברים כפי ההלכה. ואם ההלכה שהיתר מכירה הוא מותר, אז זה גופא רצון התורה.

המציאות היום היא, לצערי או לא לצערי, שהסופרים עם הכשרויות הטובות על ירקות ופירות, כלל אין היתר מכירה. העגבניות שאני קונה הן חצי אכילות, וגם המלפפונים לא כל כך יפים.
ובכ״ז, כפי שכבר רציתי לטעון בנושא אחר בפורום, לענ״ד אין סיבה שאני אנדד את רגליי למקומות שיש בהם היתר מכירה, הן בגלל שזה יותר איכותי והן כיוון שזה יותר ״מהודר״. ועוד, שלרוב אני מעדיף להדר בכשרות טובה ולא לסמוך על רבנות לכתחילה, ואני מדבר על זה בשאר שנים ולאו דווקא שביעית.

 

[גואל]

עוד מעניין שהרבה מאלו שצועקים על היתר מכירה, אין להם בעיה עם פאות בשופי... ונעזוב לשנייה את זה שזה איסור גמור הפאות, אבל מה רצון התורה???? לא שאשה תכסה את השיער? או שתכסה אותו בשיער?!!!

חזק וברוך!!!
משיב דברי נכוחים!

 

[אוהב את המקום]

מפורסם! וגם אני אוכל היתר מכירה וכן נוהגים הרבה ירא"ש.

[אך גם בזה יש שטוענים שתלוי באלו שנים מדובר ולא נהג כן בפשיטות כל חייו.
וכנראה אין מי שיודע האמת והוריד אותה עמו אלי קבר!]

לעת זקנתו אמר במפורש לנכדו הרב ששון, שמי שאינו אוכל היתר מכירה ומקפיד לקנות יבול נכרי הוא שוטה ומשועמם שמבזבז כספו על שטויות והבלים (לא במילים הללו, אבל זו הכוונה) והורה לו לפרסם הדבר לבני תורה. והוסיף ואמר שבנו משה מקפיד עליו כשהוא אומר זאת.

 

[אוהב את המקום]

עוד מעניין שהרבה מאלו שצועקים על היתר מכירה, אין להם בעיה עם פאות בשופי... ונעזוב לשנייה את זה שזה איסור גמור הפאות, אבל מה רצון התורה???? לא שאשה תכסה את השיער? או שתכסה אותו בשיער?!!!

ואלה יענו לך כהוגן, אבל מה רצון התורה? שתעשה קומבינות של מכירה לגוי או שתשבית את הקרקע כפשוטו? לכן כדאי שתכבד דעות של רבנים אחרים לגבי פאה (שגם מרן הגר"ע זיע"א סמך עליהם לגבי גרושה ואלמנה או לגבי נשואה במקרים שונים המפורטים במעיין אומר חלק י"ב או להתיר לכתחילה להינשא על דעת שיקלו בזה כידוע, דהיינו שזה לא ממש "איסור גמור" לשיטתו) ואל תפלפל ברצון התורה שאינו אלא קללת חוה, וכך גם אחרים יכבדו את דעת מרן זיע"א להקל בהיתר מכירה.

 

[abc123]

ואלה יענו לך כהוגן, אבל מה רצון התורה? שתעשה קומבינות של מכירה לגוי או שתשבית את הקרקע כפשוטו? לכן כדאי שתכבד דעות של רבנים אחרים לגבי פאה (שגם מרן הגר"ע זיע"א סמך עליהם לגבי גרושה ואלמנה או לגבי נשואה במקרים שונים המפורטים במעיין אומר חלק י"ב או להתיר לכתחילה להינשא על דעת שיקלו בזה כידוע, דהיינו שזה לא ממש "איסור גמור" לשיטתו) ואל תפלפל ברצון התורה שאינו אלא קללת חוה, וכך גם אחרים יכבדו את דעת מרן זיע"א להקל בהיתר מכירה.

תקרא את כל האשכול מתחילתו ועד סופו ותבין למה כתבתי כך.
בקיצור: זה מה שטענו נגד ההיתר מכירה, את טענותיך. ולכן אמרתי, שאלה שצועקים כך, חלקם מתירים פאות ונשותיהן עם פאות כנגד רצון התורה.

 

[לשמור ולעשות]

אבל מה רצון התורה? שתעשה קומבינות של מכירה לגוי או שתשבית את הקרקע כפשוטו?

חכם, מה הדימוי, בפאה התורה מצווה אותה שתלך בצניעות ולא תגרום להסתכלות ולהרהורים, וכמו שיהיה לך ברור שאין זה צניעות שתלך עם בגדים צמודים בצבעי גופה. אבל בהיתר מכירה, מכירה לגוי זה לא קומבינות, אלא התורה לא דיברה על קרקע מכורה לגוי, באותה מידה שלא דיברה על קרקע של גוי, וכל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה. והלל שתיקן פרוזבול יוכיח, שלא עשה נגד רצון התורה להשמיט כספים, אלא מחוורתא כדשנינן.
ומרן רשכבה"ג היה צווח השכם והערב בדבר איסור הפאה, ואלה שמנסים להכניס בדעתו שגם הוא לא אסר לגמרי, הם או תמימים או רשעים, ובניגוד למה שיש שכתבו כאן, מרן היה בז לכל אותם מתירים, והאיסור היה ברור לו כשמש.

 

[אוהב את המקום]

התורה לא ציוותה אלא למדים באגב שמנהג ישראל כך (רש"י כתובות ע"ב בביאורו העיקרי) ויש שבעה פוסקים שכל כיסוי ראש יסודו בדרבנן ובראשם תרומת הדשן סי' רמ"ב בדעת הרמב"ם, והמנהג החל מקללת חוה (עירובין ק') וזה טעמו היחיד המובא בחז"ל ובראשונים, ואם היה מביא הרהור מאי שנא בין רווקה לנשואה, וגם מפורש בראשונים (ברכות כ"ד) ששיער שרגילים בו לא מביא הרהור. ובקיצור גם למתירים יש סברות חזקות ואל תבטלם במחי יד כפי שאינך רוצה שיבטלו הטענות לגבי היתר מכירה.

אכן מרן זיע"א צווח השכם והערב והדבר הפריע לו ביותר. אבל אינו סותר שכתב במפורש לגבי גרושה ואלמנה שבנדון זה כיוון שיש מתירים גם בנשואה, אפשר להקל בגרושה שהיא מדרבנן. וכן התיר לנשואות בכמה מקרים, ואיך התיר אם זה איסור גמור. ומעולם לא בז לגר"ש משאש שהתיר. ואנו אין לנו אלא דברי מרן זיע"א אבל לא נזלזל ברבנים המתירים. ואם נזלזל מה לנו כי נלין על המזלזלים בנו. ובאמת ממש קשה לראות איך מבחינת האשכנזים היתר מכירה הוא איסור גמור ומוחלט והמתירים כאין וכאפס נחשבו.

 

[ראובן יוסף מיארה]

ואם נזלזל מה לנו כי נלין על המזלזלים בנו.

עיקר הנדון הוא על הפאות של היום, שבזה מעוררים שלכו"ע יהיה אסור או מצד שזה נראה ממש כשער ואי"ז כוונת המתירים עצמם, או משום חשש ע"ז. ואי"ז דומה להיתר מכירה שוודאי יש צד מותר.