• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

היתר מכירה לבני תורה?

גואל

Active member
מישהו יכול להעלות ראיה כלשהי בין כתובה ובין מצולמת שמו"ר הראש"לצ הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, התיר היתר מכירה גם לבני תורה ואברכים???
תודה מראש ומועדים לשמחה.
 
ב"ה
ראה נא בכל אלו לפי הסדר
בראשון כתוב מפורש בהלכה למעלה, ובשאר תוספת ביאור.
 

קבצים מצורפים

  • אוצר החכמה_ילקוט יוסף - שביעית -מהדורה חדשה- - יוסף, יצחק בן עובדיה_880_884.pdf
    6.4 MB · צפיות: 38
  • אוצר החכמה_ילקוט יוסף - שביעית -מהדורה חדשה- - יוסף, יצחק בן עובדיה_827_828.pdf
    2.6 MB · צפיות: 26
  • אוצר החכמה_ילקוט יוסף - שביעית -מהדורה חדשה- - יוסף, יצחק בן עובדיה_808_809.pdf
    2.6 MB · צפיות: 24
  • אוצר החכמה_ילקוט יוסף - שביעית -מהדורה חדשה- - יוסף, יצחק בן עובדיה_766.pdf
    1.2 MB · צפיות: 22
מישהו יכול להעלות ראיה כלשהי בין כתובה ובין מצולמת שמו"ר הראש"לצ הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, התיר היתר מכירה גם לבני תורה ואברכים???
תודה מראש ומועדים לשמחה.
יש הסרטה שמרן הראש"ל שליט"א אומר שמרן זיע"א אכל היתר מכירה מידי שמיטה. יש לך בן תורה יותר גדול ממרן זיע"א?
א"א להעלות לכאן הסרטות, אבל אוכל לשלוח לך במייל, אם תרצה תשלח את המייל שלך באישי.
 
יש הסרטה שמרן הראש"ל שליט"א אומר שמרן זיע"א אכל היתר מכירה מידי שמיטה. יש לך בן תורה יותר גדול ממרן זיע"א?
מפורסם! וגם אני אוכל היתר מכירה וכן נוהגים הרבה ירא"ש.

[אך גם בזה יש שטוענים שתלוי באלו שנים מדובר ולא נהג כן בפשיטות כל חייו.
וכנראה אין מי שיודע האמת והוריד אותה עמו אלי קבר!]
 
[אך גם בזה יש שטוענים שתלוי באלו שנים מדובר ולא נהג כן בפשיטות כל חייו.
וכנראה אין מי שיודע האמת והוריד אותה עמו אלי קבר!
אין לנו אלא תורה שבכתב שמיבי"א מבואר שההיתר הוא מרווח ולכתחילה, וכ"ה בילקו"י הנ"ל.
 
מפורסם! וגם אני אוכל היתר מכירה וכן נוהגים הרבה ירא"ש.

[אך גם בזה יש שטוענים שתלוי באלו שנים מדובר ולא נהג כן בפשיטות כל חייו.
וכנראה אין מי שיודע האמת והוריד אותה עמו אלי קבר!]
מרן הראש"ל שליט"א דיבר ע"ז בשמיטה קודמת והיינו אחרי כל השמיטות שהיו בחיי מרן זיע"א.
הדברים פשוטים לכל המעיין בספריו וכתביו שרק חיזק היתר זה יותר עם המשך השנים, ואם בשנים קדומות שלא הרחיב לבסס את ההיתר כבשנים מאוחרות אכל, כ"ש שלא נמנע מכך בשנים מאוחרות אחר שביסס היתר זה וכתב שאפשר לאוכלו "לכתחילה".
(אלא שייתכן שלא הזדמן לו בשנים המאוחרות לאכול, אך לא כעיקרון, צא וראה מה אמר על המחמירים בהסרטות).
 
אז מה שחזר בו בע"פ [ע"פ הגר"א בוטבול ובנו מרן הראש"ל] אין לנו לקבל זאת???
כמו למשל ברכת ק"ש שעהמ"ט שאין לברך בשופי אחר חצות וכמו שכ' בחזו"ע (ע"פ זכרוני זו מסקנתו שם, ואם שגיתי איתי תלין)
 
מרן הראש"ל שליט"א דיבר ע"ז בשמיטה קודמת והיינו אחרי כל השמיטות שהיו בחיי מרן זיע"א.
הדברים פשוטים לכל המעיין בספריו וכתביו שרק חיזק היתר זה יותר עם המשך השנים, ואם בשנים קדומות שלא הרחיב לבסס את ההיתר כבשנים מאוחרות אכל, כ"ש שלא נמנע מכך בשנים מאוחרות אחר שביסס היתר זה וכתב שאפשר לאוכלו "לכתחילה".
(אלא שייתכן שלא הזדמן לו בשנים המאוחרות לאכול, אך לא כעיקרון, צא וראה מה אמר על המחמירים בהסרטות).
כל דברי הרב איש תם, אמייתים ונכונים, לכל מי שרואה בספרי מרן זיע"א ויבדלחט"א מרן שליט"א
 
אז מה שחזר בו בע"פ [ע"פ הגר"א בוטבול ובנו מרן הראש"ל] אין לנו לקבל זאת???
כמו למשל ברכת ק"ש שעהמ"ט שאין לברך בשופי אחר חצות וכמו שכ' בחזו"ע (ע"פ זכרוני זו מסקנתו שם, ואם שגיתי איתי תלין)
זה לא חזרה בע"פ, פירסם ע"ז תשובה בקובץ ויען שמואל, ואחרי פטירתו הדפיסוה ביחו"ד ח"ז.
 
תבורך מפי עליון פי מליון!
הגם שקראתי רק את הכלל העולה..
כמדומה שזה לא מפורסם כי אפי' בנו וחתנו לא מזכירים תשובה זו, רק שכן אמר להם בע"פ להורות בציבור
 
מה קורה??? אין עניין לפתוח שוב את הנושא כאן! ישנם לפחות 2 מקומות בפורום שמדברים בעניין זה. אפשר וכדאי לדון ולכתוב שם... (פשוט לכתוב בחיפוש את המילים "היתר מכירה")
 
אין לנו אלא תורה שבכתב שמיבי"א מבואר שההיתר הוא מרווח ולכתחילה, וכ"ה בילקו"י הנ"ל.
זה לשון מרן זיע''א בשו"ת יביע אומר [חלק י סוף חלק יורה דעה סימן נח]:
אף על פי שבפנים לעיל בקונטרס השמיטה (מעמוד רנז עד עמוד רצג) כתבתי כמה יסודות להיתר המכירה בשביעית, מ"מ מצאתי לנכון לפרסם כאן "קול קורא" שנתפרסם בזמנו למי שחרד לדבר ה' וברצונו לקיים מצות השמיטה כהלכתה.
קול קורא, לאחינו בית ישראל החרדים לדבר ה', ה' עליהם יחיו!
עם התקרב שנת השבע, שנת השמיטה, בשנת תשמ"ז הבעל"ט, יש להתכונן להזהר בקדושת פירות שביעית, וללמוד דיני השביעית, בכדי להיות בין המדקדקים במצות השמיטה, וכמו שאמרו חז"ל: גבורי כח עושי דברו אלו שומרי שביעית.
אמנם ידוע שיש חקלאים המקילים וסומכים על היתר המכירה בשנת השמיטה, ויש להם על מה שיסמוכו בשעת הדחק. והפירות אשר בשדותיהם אין עליהם קדושת שביעית. אולם חקלאים החרדים לדבר ה', שיש ביכולתם לשמור דיני השמיטה כהלכתה, טוב יעשו אם יפקירו שדותיהם בשנה השביעית, ויקדישו את עצמם ללימוד תורה, ועליהם נאמר "גבורי כח עושי דברו". ויזכו לברכת ה' כמו שנאמר, וצויתי את ברכתי לכם וכו'. ומצוה להחזיק בידם לתומכם ולסעדם, שיוכלו לקיים המצוה כהלכתה. ויתברכו בכל הברכות שבתורה. ובזכות מצוה רבה זו יחיש השי"ת לגאול אותנו גאולה שלמה, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. עכ''ל.

ולגבי אכילת פירות וירקות של היתר מכירה לא הבנתי מה הענין להקל בזה לכתחילה בו בזמן שיש מספיק פירות וירקות מהדרין במחיר השווה לכל נפש, וגם אם המחיר קצת יקר זה עדיין שווה כדי לא להחזיק ידי המקילים שמשתמטים מהשמיטה. כי היום המצב בודאי לא כמו שהיה בעבר, כי בעבר זה היה ממש שאלה של קיום, אבל היום השוק מוצף בעבודה לכל מאן דבעי. ומה שהרבנות עושה היתר מכירה זה בעיקר לחקלאים החילונים שלא יכשלו באיסור, ויציפו את השוק בספיחים, אך אנו הצרכנים מה לנו לחזק ידיהם? ומה גם, שהיה מן הראוי שחברי הכנסת החרדים והדתיים יעלו חוק שהחקלאים יקבלו פעם בשבע שנים משכורת, כמו שיש למורים שנת שבתון, וגם לא גרע משאר הטבות שהמדינה נותנת לעובדיה.

ומה גם דהכא איכא מחלוקת רבה בין הפוסקים ולדעת האוסרים נמצא שירקות אלו ספיחים ואסורים באכילה, ובשלמה למי שלמד את הסוגיא ומיקל כי כך יצא לו למסקנה, ע''ז אמר מרן זיע''א גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים. אבל מי שאין לו בזה דעה אישית למה לא יחוש למחמירים, ובפרט שהיום זה הרבה יותר קל. וידוע מש''כ הר''ן [והובא בב''י או''ח סי' תרצ] וז''ל: שאפילו בעסקי העולם כל משכיל בוחר לנפשו הדרך היותר בטוח להשמר מכל נזק ומכשול ואפילו באפשר רחוק, על אחת כמה וכמה שיש לנו לעשות כן בדרכי התורה והמצוות שהם כבשונו של עולם ואיך נניח הדרך אשר דרכו בה רבותינו הקדושים ונכניס עצמינו במקום צר ובמשעול הכרמים עכ"ל.
 
ב"ה
ביבי"א מבואר לכל אורך הדרך שאין שום חשש, וסילק כל הטענות של אחרים ושלו עצמו שהציג שם.
הקול קורא שביבי"א מדבר על החקלאים בלבד, כך שהמובא כאן מהקול קורא שביביע אומר הוא מיותר לחלוטין.
(ואדרבא הוא שינה ממקורו של הקול קורא שנכתב לתשבי אשקלון, שבמקורו פנה אל הצרכנים, והיה זה קודם שהרחיב וביסס ההיתר, וכשהרחיב וביסס ההיתר טובא בבי"א, העתיק את הקול קורא מילה במילה עם שינוי אחד, במקום לצרכנים, לחקלאים).

וליתר שאלותיו המחכימות, כבר הרחבנו בזה בכמה הזדמנויות, והעיקר לדידן בפורום היקר הזה, הוא הכרעת מרן הראש"ל שליט"א בזה ע"פ שיקול דעתו הרחבה, שהוא מורנו ורבנו, וביאר בספרו הבהיר 2 טעמים מדוע לכתחילה ובדוקא ואפילו לבני תורה, כמו שהבאנו כאן: https://forum.moreshet-maran.com/threads/היתר-מכירה-לבני-תורה.2915/post-18505
ואף אם יש חכמים אחרים שסבורים להכריע אחרת ע"פ שיקול דעתם הרחבה, או"א דברי אלקים חיים, ואנן בדידן נחתינן לבאר דעת רבותינו ותו לא מידי.

בברכה רבה

נ.ב. אם יש כוונה להגיב כאן שוב, יש להשים לב יפה יפה שלא יסתור לסעיף ו שבתקנון הפורום.
 
אז מה שחזר בו בע"פ [ע"פ הגר"א בוטבול ובנו מרן הראש"ל] אין לנו לקבל זאת???
כמו למשל ברכת ק"ש שעהמ"ט שאין לברך בשופי אחר חצות וכמו שכ' בחזו"ע (ע"פ זכרוני זו מסקנתו שם, ואם שגיתי איתי תלין)
כבודו יעיין ביחוה דעת ח''ז ששם מרן הרב כתב להדיא לברך בשופי אף אחר חצות, ואין זו רק שמועה
 
חזור
חלק עליון