היתר מכירה לבני תורה?

[איש תם]

ובפרט שהיום זה הרבה יותר קל

תלוי היכן, אבל במקומות רבים זה לא קל.
ובכל המקומות יש פער מחירים ניכר ביותר.

 

[הלוי]

היתר מכירה גם לבני תורה ואברכים???

הקול קורא שביבי"א מדבר על החקלאים בלבד, כך שהמובא כאן מהקול קורא שביביע אומר הוא מיותר לחלוטין.

יעויין בילקוט יוסף שהעלה כאן הרב שמעון ללוש הי''ו עמ' תתח שכתב במפורש שיש מקום להחמיר ובפרט לבני תורה כיון שאחרי הכל הדבר שנוי במחלוקת ולכן עדיף לצרוך ירקות חו''ל או נכרי, והביא כן גם משם מרן זיע''א ובעמ' תתט, כיעו''ש היטב.

 

[הלוי]

תלוי היכן, אבל במקומות רבים זה לא קל.
ובכל המקומות יש פער מחירים ניכר ביותר.

הפערים אינם משמעותיים כדי להקל בדוקא כי כיום ישנם הרבה דברי מותרות שאנו צורכים, ולכן להוציא עוד כמה שקלים לצורך מצוה לא נראה שזה סיבה מספקת. אם היה מדובר בהוצאה של מאות שקלים לחודש הוה ניחא, אבל כאן איירינן בכמה עשרות שקלים, שסכום זה אנו פעמים מוציאים על קניית פיצה או פיצוחים לשבת.
דוגמא לכך היא חומרת הגנרטור שהיא חומרא חשובה עד מאד, אך דא עקא שיש להוציא ע''ז מאות שקלים דבר שבהחלט יכול לפגוע בכלכלת הבית, בזה יש מקום להבין את מי שלא מחמיר, אך אם ענין החיבור לגנרטור היה עולה חמישים שקל או מאה שקל לחודש למה לא להחמיר.

 

[רוצה לדעת]

יעויין בילקוט יוסף שהעלה כאן הרב שמעון ללוש הי''ו עמ' תתח שכתב במפורש שיש מקום להחמיר ובפרט לבני תורה כיון שאחרי הכל הדבר שנוי במחלוקת ולכן עדיף לצרוך ירקות חו''ל או נכרי, והביא כן גם משם מרן זיע''א ובעמ' תתט, כיעו''ש היטב.

כן הוא גם במכתב מרן זצ"ל שנדפס בתחילת ילקו"י שביעית, שראוי להחמיר לאברכים ובני תורה.
וכמדומני ששורות אלו הודגשו ע"י בנו הגאון בעל ילקוט יוסף שליט"א.

 

[איש תם]

כן הוא גם במכתב מרן זצ"ל שנדפס בתחילת ילקו"י שביעית, שראוי להחמיר לאברכים ובני תורה.
וכמדומני ששורות אלו הודגשו ע"י בנו הגאון בעל ילקוט יוסף שליט"א.

ע"ז השיב הרב ללוש שנוסח מכתב זה שונה "על ידי מרן זיע"א" ביביע אומר ח"י, ומבואר דביבי"א מסקנתו להקל אף לבני תורה, וכמש"כ שם (יורה דעה סימן מג אות ג) "הילכך גם הפירות והירקות שהובאו מן השדות שנמכרו ע"פ "היתר המכירה" של הרבנות הראשית, מותר לכתחלה לקנותם מבלי לנהוג בהם קדושת שביעית, מאחר שהקרקע של גוי, ויש קנין לגוי להפקיע אותה מקדושת שביעית. שכל שהדבר נעשה בהיתר ע"פ חכמי ישראל, חשוב כדיעבד. וכמ"ש כיו"ב הרשב"א בחידושיו (חולין ו ב) דכל היכא שהעכו"ם מבשל מרקחת לעצמו, או למכור לגוים, מותר לישראל לקנות מן המרקחת, דהוי כדיעבד. ע"ש. וכ"כ הפרי חדש (סי' קח סק"ז), שמותר לכתחלה לקנות פת שנאפית עם הצלי שלהם, אפילו יש פת אחרת של היתר גמור. (ועמש"כ בשו"ת יביע אומר ח"ז חיו"ד סי' ז אות ג). וכן פשט המנהג להתיר לקנות פירות וירקות מן החקלאים שהקילו ע"י היתר המכירה. וכמ"ש הרב הגאון רבי עובדיה הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי חלק ח (חיו"ד סי' כח), שהמחמירים בזה ואינם סומכים על היתר המכירה, אינם אלא מיעוטא דמיעוטא, ורוב ככל ישראל, סומכים בשופי על היתר המכירה של הרבנות הראשית, והנח להם לישראל, כי אין להרהר אחר המכירה של הרבנות הראשית, ולפעמים המחמירים בזה יוצא שכרם בהפסדם וכו'. ולכן מי שנהג להחמיר, ועתה קשה לו הדבר להמשיך להחמיר, יכולים להתיר לו (ע"י חרטה שלא אמר בלי נדר). וכבר כתב השדי חמד (מע' מ כלל ל), בשם הגר"ח פלאג'י בספר משא חיים, ומטי בה בשם מהר"י קולון (שרש קעא), שהדבר פשוט שאין ראוי לקרוא מנהג אלא אחרי רוב תושבי העיר, ולא מה שנהגו המיעוט מן התושבים. ושכ"כ הכנה"ג והרב משא מלך. והוסיף השדי חמד (שם, בד"ה ובדבר שיש מחלוקת בפוסקים), שכל דבר שיש בו פלוגתא דרבוותא, אין לך הכרעה גדולה מן המנהג, וראוי ללכת אחריו, אפילו במקום שאין המנהג ברור. ע"ש. גם ידידי הרה"ג בנש"ק רבי מאיר מזוז שליט"א ראש ישיבת כסא רחמים, העיד בגדלו ששמע מפה קדוש של הגאון הצדיק רבי רחמים חויתה הכהן זצ"ל (מח"ס שמחת כהן), שהורה שיש לסמוך על היתר המכירה של הרבנות הראשית, ואף הביא לנו דברי מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל ח"ב (סי' כז דף כא ע"ב), בענין גילוח הזקן במספרים כעין תער, בלשון הזהב שלו: כי מה טוב ומה נעים כאשר נמצא יסוד למנהגם של ישראל, שהוא על פי הדין, כי ה' חפץ למען צדקו לצדק בריותיו. [כמ"ש בילקוט (תהלים מה, רמז תשנ), אהבת צדק, א"ל הקדוש ברוך הוא לאברהם, אהבת צדק, לצדק את בריותי]. ואם כי רוב המון העם אינם נזהרים לקיים חומרות, תהי נא זאת נחמתינו כאשר מנהגם יסודתו בהררי קודש, על פי הדין. ע"ש. ודו"ק.

 

[הלוי]

מותר לכתחלה לקנותם

ישנם הרבה הלכות שמותרים לכתחילה אך אין זה אומר שאין מקום להחמיר, הן מצד דאיכא חולקים והן מצד ההשקפה או חיזוק ועידוד שומרי התורה והמצוות. כך תראה לגבי נייר טואלט שמותר לקנות גם אם אין עליו כשרות שהמפעל סגור בשבת משום דכל דפריש מרובא פריש, ואעפ''כ יש מקום להעדיף לקנות מוצר שכתוב עליו ללא חילול שבת כדי לעודד שמירת שבת. וכן הוא לגבי אתרי נופש אע''פ שאין איסור ללכת לאתרים שפתוחים בשבת, מ''מ ודאי שיש מקום להעדיף ללכת לאתרים ששומרים שבת כי ע''י כך אנו מעודדים שמירת שבת או לפחות ממעיטים חילול שבת בפרהסיא וחילול השם.
וכן הוא גם בכשרות אע''פ שמותר מעיקר הדין לכתחילה לקנות פירות וירקות מחנות שאין לה כשרות מכל מיני התרים של ספק ספקא ורובא דפריש וכו' שהביאם ביביע אומר, מ''מ ודאי שעדיף לכתחילה לקנות בחנות שיש לה כשרות הן על פירות ערלה והן על תרומות ומעשרות ולא לסמוך על היתרים אלו כאשר יש לך אפשרות לקנות דבר נקי ללא חשש.

וא''כ ה''ה נמי בנדו''ד אע''פ שדעת מרן זיע''א שפירות של היתר מכירה אין בהם חשש של ספיחין וקדושת שביעית, מ''מ בל נשכח שהרבנות עושה את זה לאלו שאינם רוצים לשמור שמיטה ורוח חכמים אינה נוחה מהם [כי היום אין לנו בעיה של קיום כמש''כ לעיל], אז ודאי שעדיף לנו לעקוף את המצוה בהיתר מלתת להם שיכשלו ויכשילו את הרבים, אך ודאי שאין זה רצוי לכתחילה. ולכן מי שלא קונה היתר מכירה מראה בזה שלא ניחא ליה בהא וגם מעודד שמירת שביעית. כי אם החקלאים יראו שכשהם עובדים בשביעית יש פחות צרכנים הם יראו שהעסק לא כ''כ משתלם ואז יתכן שגם הם יתחילו לשמור שמיטה. והרי זה כמו חנות או חברת מוניות שיודעים שאם יפתחו בשבת הם ירויחו יותר אך מאידך הם יפסידו צרכנים רבים שלא יבואו אליהם גם ביום חול, הרבה פעמים הם רואים שזה לא משתלם ומעדיפים בסופו של דבר שהעסק יהיה סגור בשבת. וכן הוא לגבי דרישת כשרות ברמה גבוהה [בד''ץ] פעם זה היה קשה להשיג, אך כיום שנתרבה הציבור שדורשים כשרות מהודרת הרבה חברות רואות שזה משתלם להם לשלם יותר על הכשרות ומאידך להרויח קהל גדול של צרכנים שדורשים כשרות מהודרת. ובזה גם זוכים החילונים לאכול כשרות מהודרת.

ועל כל זה הוספנו לעיל טעם והוא-שמכיון שיש שסוברים שפירות אלו אסורים מדין ספיחין א''כ יש כאן גם צד כשרותי שיש לחוש לו למי שאין לו דעה הלכתית בנושא, דבאופן כזה ודאי שעליו להעדיף מוצר שאין בו מחלוקת. ולא גרע מבשר חלק ללא סירכות שגם לאשכנזי יש מקום להעדיף לקנות בשר זה על פני בשר שכשר לדעת הרמ''א. ולכן גם בד''ץ בית יוסף לא נותנים כשרות להיתר מכירה ולא לפפושדו וכדו', כי יש הבדל בין בד''ץ לבין כשרות רגילה.

 

[קורסיה]

אתמול דברתי עם בן של מגדל תפו"א שהוא שומט, ואמר לי, שאביו עדיין משלם שכירות על האדמה אע"פ שלא מגדל שם כלום, הסכום הוא קרוב למיליון, וארגון השמיטה הביאה לו קרוב ל700 אלף, כך יוצא שהוא עדיין מוציא מכיסו כ300 אלף לשנה למרות שהוא לא מגדל כלום. (אך מצד שני יש לו פרדס לימונים היתר מכירה)

א"כ חשוב לתמוך גם ביבול שישי למרות שהוא לא כ"כ איכותי, כי זה הפרנסה האחרונה שנשארה להם

 

[הלוי]

אתמול דברתי עם בן של מגדל תפו"א שהוא שומט, ואמר לי, שאביו עדיין משלם שכירות על האדמה אע"פ שלא מגדל שם כלום, הסכום הוא קרוב למיליון, וארגון השמיטה הביאה לו קרוב ל700 אלף, כך יוצא שהוא עדיין מוציא מכיסו כ300 אלף לשנה למרות שהוא לא מגדל כלום. (אך מצד שני יש לו פרדס לימונים היתר מכירה)

א"כ חשוב לתמוך גם ביבול שישי למרות שהוא לא כ"כ איכותי, כי זה הפרנסה האחרונה שנשארה להם

לכן יש להשתדל למצוא פתרון דרך הממשלה. וכמו שבימי הקורונה ידעה הממשלה להעביר כספים לעצמאים, ולפני כמה חודשים גילינו שיש למדינה 20 מליארד שקל כדי לחבר את הבדואים לחשמל, חוץ מהחמישים מליארד שהבטיחו למנסור עבאס שר''י בעל ה-4 מנדטים בהסכם הקואלציוני. אז מן הסתם יש להם גם פתרון לחקלאים, אלא שצריך ללמוד מהמנסור הלכות סחיט'ה בשב'ת [האר'ץ].

 

[הרב שמעון ללוש]

יעויין בילקוט יוסף שהעלה כאן הרב שמעון ללוש הי''ו עמ' תתח שכתב במפורש שיש מקום להחמיר ובפרט לבני תורה כיון שאחרי הכל הדבר שנוי במחלוקת ולכן עדיף לצרוך ירקות חו''ל או נכרי, והביא כן גם משם מרן זיע''א ובעמ' תתט, כיעו''ש היטב.

כבודו לא דק בדעת מרן שליט"א,
חדא, יש הבדל גדול בין "יש מקום להחמיר ובפרט לבני תורה", לבין "מותר מעיקר הדין ובן תורה צריך להחמיר", ועיין בעלון המצורף אות ה בביאור החילוק לענ"ד.
ועכ"פ לא ניתן לכתוב בדעת מרן שליט"א כמסקנת כבודו מחמת המובא בהערות, אחרי מה שכתב להדיא בילקו"י בגוף ההלכה שמותר לכתחילה ואפילו לבני תורה.

ועוד, שבכוונה טרחתי ללקט כל המקומות הנדרשים, וכתבתי לראות כל ד' הקבצים לפי הסדר, כדי להבין כל דעת מרן שליט"א בשלימות, ולא רק נקודתית בתוך הבירור הכללי, באופן שמביא להבנה שגויה בדעתו והכרעתו למעשה.
ומסקנתו שבגוף ההלכה למעשה, מבוארת בהערות בשני מקומות, משני טעמים גם, דלדידן תלמידי מרן זיע"א יש להתיר לכתחילה ואף יקבל שכר על זה ואף פעמים שאינו רשאי להחמיר, וגם שבאופן כללי, בשביל ההשקפה הישרה ודרך ההלכה הבהירה, פעמים שיותר נכון שלא לחפש לנהוג בחומרא זו.

 

[הרב שמעון ללוש]

כן הוא גם במכתב מרן זצ"ל שנדפס בתחילת ילקו"י שביעית, שראוי להחמיר לאברכים ובני תורה.
וכמדומני ששורות אלו הודגשו ע"י בנו הגאון בעל ילקוט יוסף שליט"א.

זה המכתב המקורי שנכתב לתושבי אשקלון, והובא עם ההדגש בילקו"י מהדורה קודמת, לפני מהדורת תשע"ה, ושם היה כתוב גם בגוף ההלכה בפנים זה רק בשעת הדחק ולא לכתחילה, כמבואר באותו קול קורא.
אבל בילקו"י מהדורת תשע"ה והלאה מרן שליט"א שינה הכרעתו בגוף ההלכה כמובא לעיל, וכן אמר בע"פ כמה פעמים, ושמרן בעצמו היה אוכל היתר מכירה, וכ"ז להסביר כמה ההיתר מרווח לכתחילה ללא חשש כלל, וזה ע"פ מה שהבין בדעת מרן זצ"ל לאחר מכן, ובפרט ע"פ כמה עדויות וכמה תעודים בכתב ובע"פ מדעתו הנחרצת של מרן זיע"א, ועוד סיבות אשר עימו שניתן להבינם למי שמתבונן, כפי שהשתדלנו לבאר בכמה הזדמנויות מה שהבננו אנו הקטנים בביאור דעתו.

עכ"פ מי שרוצה להבין בשונה מהבנתנו בדעת מרן שליט"א הרשות בידו, ואנו לא כופים דעתנו, אבל דברינו מבוררים בדעתו מן המקורות כראוי, והבוחר יבחר.

 

[הרב שמעון ללוש]

לכן יש להשתדל למצוא פתרון דרך הממשלה. וכמו שבימי הקורונה ידעה הממשלה להעביר כספים לעצמאים, ולפני כמה חודשים גילינו שיש למדינה 20 מליארד שקל כדי לחבר את הבדואים לחשמל, חוץ מהחמישים מליארד שהבטיחו למנסור עבאס שר''י בעל ה-4 מנדטים בהסכם הקואלציוני. אז מן הסתם יש להם גם פתרון לחקלאים, אלא שצריך ללמוד מהמנסור הלכות סחיט'ה בשב'ת [האר'ץ].

תמיד השתדלו בכיו"ב ותמיד משתדלים,
רק שכעת כבודו יודע בדיוק באיזו ממשלה מדובר...

 

[הרב שמעון ללוש]

ישנם הרבה הלכות שמותרים לכתחילה אך אין זה אומר שאין מקום להחמיר, הן מצד דאיכא חולקים והן מצד ההשקפה או חיזוק ועידוד שומרי התורה והמצוות. כך תראה לגבי נייר טואלט שמותר לקנות גם אם אין עליו כשרות שהמפעל סגור בשבת משום דכל דפריש מרובא פריש, ואעפ''כ יש מקום להעדיף לקנות מוצר שכתוב עליו ללא חילול שבת כדי לעודד שמירת שבת. וכן הוא לגבי אתרי נופש אע''פ שאין איסור ללכת לאתרים שפתוחים בשבת, מ''מ ודאי שיש מקום להעדיף ללכת לאתרים ששומרים שבת כי ע''י כך אנו מעודדים שמירת שבת או לפחות ממעיטים חילול שבת בפרהסיא וחילול השם.
וכן הוא גם בכשרות אע''פ שמותר מעיקר הדין לכתחילה לקנות פירות וירקות מחנות שאין לה כשרות מכל מיני התרים של ספק ספקא ורובא דפריש וכו' שהביאם ביביע אומר, מ''מ ודאי שעדיף לכתחילה לקנות בחנות שיש לה כשרות הן על פירות ערלה והן על תרומות ומעשרות ולא לסמוך על היתרים אלו כאשר יש לך אפשרות לקנות דבר נקי ללא חשש.

וא''כ ה''ה נמי בנדו''ד אע''פ שדעת מרן זיע''א שפירות של היתר מכירה אין בהם חשש של ספיחין וקדושת שביעית, מ''מ בל נשכח שהרבנות עושה את זה לאלו שאינם רוצים לשמור שמיטה ורוח חכמים אינה נוחה מהם [כי היום אין לנו בעיה של קיום כמש''כ לעיל], אז ודאי שעדיף לנו לעקוף את המצוה בהיתר מלתת להם שיכשלו ויכשילו את הרבים, אך ודאי שאין זה רצוי לכתחילה. ולכן מי שלא קונה היתר מכירה מראה בזה שלא ניחא ליה בהא וגם מעודד שמירת שביעית. כי אם החקלאים יראו שכשהם עובדים בשביעית יש פחות צרכנים הם יראו שהעסק לא כ''כ משתלם ואז יתכן שגם הם יתחילו לשמור שמיטה. והרי זה כמו חנות או חברת מוניות שיודעים שאם יפתחו בשבת הם ירויחו יותר אך מאידך הם יפסידו צרכנים רבים שלא יבואו אליהם גם ביום חול, הרבה פעמים הם רואים שזה לא משתלם ומעדיפים בסופו של דבר שהעסק יהיה סגור בשבת. וכן הוא לגבי דרישת כשרות ברמה גבוהה [בד''ץ] פעם זה היה קשה להשיג, אך כיום שנתרבה הציבור שדורשים כשרות מהודרת הרבה חברות רואות שזה משתלם להם לשלם יותר על הכשרות ומאידך להרויח קהל גדול של צרכנים שדורשים כשרות מהודרת. ובזה גם זוכים החילונים לאכול כשרות מהודרת.

ועל כל זה הוספנו לעיל טעם והוא-שמכיון שיש שסוברים שפירות אלו אסורים מדין ספיחין א''כ יש כאן גם צד כשרותי שיש לחוש לו למי שאין לו דעה הלכתית בנושא, דבאופן כזה ודאי שעליו להעדיף מוצר שאין בו מחלוקת. ולא גרע מבשר חלק ללא סירכות שגם לאשכנזי יש מקום להעדיף לקנות בשר זה על פני בשר שכשר לדעת הרמ''א. ולכן גם בד''ץ בית יוסף לא נותנים כשרות להיתר מכירה ולא לפפושדו וכדו', כי יש הבדל בין בד''ץ לבין כשרות רגילה.

זהו שיקול דעתו של כבודו, אבל למרן שליט"א יש שיקול דעת אחר, כמובא לעיל מחיבורו,
ואנו תלמידיו ושותים ושומעי לקחו לשתות בצמא את דבריו ולנהוג על פיו.

 

[איש תם]

ישנם הרבה הלכות שמותרים לכתחילה אך אין זה אומר שאין מקום להחמיר, הן מצד דאיכא חולקים והן מצד ההשקפה או חיזוק ועידוד שומרי התורה והמצוות. כך תראה לגבי נייר טואלט שמותר לקנות גם אם אין עליו כשרות שהמפעל סגור בשבת משום דכל דפריש מרובא פריש, ואעפ''כ יש מקום להעדיף לקנות מוצר שכתוב עליו ללא חילול שבת כדי לעודד שמירת שבת. וכן הוא לגבי אתרי נופש אע''פ שאין איסור ללכת לאתרים שפתוחים בשבת, מ''מ ודאי שיש מקום להעדיף ללכת לאתרים ששומרים שבת כי ע''י כך אנו מעודדים שמירת שבת או לפחות ממעיטים חילול שבת בפרהסיא וחילול השם.
וכן הוא גם בכשרות אע''פ שמותר מעיקר הדין לכתחילה לקנות פירות וירקות מחנות שאין לה כשרות מכל מיני התרים של ספק ספקא ורובא דפריש וכו' שהביאם ביביע אומר, מ''מ ודאי שעדיף לכתחילה לקנות בחנות שיש לה כשרות הן על פירות ערלה והן על תרומות ומעשרות ולא לסמוך על היתרים אלו כאשר יש לך אפשרות לקנות דבר נקי ללא חשש.

וא''כ ה''ה נמי בנדו''ד אע''פ שדעת מרן זיע''א שפירות של היתר מכירה אין בהם חשש של ספיחין וקדושת שביעית, מ''מ בל נשכח שהרבנות עושה את זה לאלו שאינם רוצים לשמור שמיטה ורוח חכמים אינה נוחה מהם [כי היום אין לנו בעיה של קיום כמש''כ לעיל], אז ודאי שעדיף לנו לעקוף את המצוה בהיתר מלתת להם שיכשלו ויכשילו את הרבים, אך ודאי שאין זה רצוי לכתחילה. ולכן מי שלא קונה היתר מכירה מראה בזה שלא ניחא ליה בהא וגם מעודד שמירת שביעית. כי אם החקלאים יראו שכשהם עובדים בשביעית יש פחות צרכנים הם יראו שהעסק לא כ''כ משתלם ואז יתכן שגם הם יתחילו לשמור שמיטה. והרי זה כמו חנות או חברת מוניות שיודעים שאם יפתחו בשבת הם ירויחו יותר אך מאידך הם יפסידו צרכנים רבים שלא יבואו אליהם גם ביום חול, הרבה פעמים הם רואים שזה לא משתלם ומעדיפים בסופו של דבר שהעסק יהיה סגור בשבת. וכן הוא לגבי דרישת כשרות ברמה גבוהה [בד''ץ] פעם זה היה קשה להשיג, אך כיום שנתרבה הציבור שדורשים כשרות מהודרת הרבה חברות רואות שזה משתלם להם לשלם יותר על הכשרות ומאידך להרויח קהל גדול של צרכנים שדורשים כשרות מהודרת. ובזה גם זוכים החילונים לאכול כשרות מהודרת.

ועל כל זה הוספנו לעיל טעם והוא-שמכיון שיש שסוברים שפירות אלו אסורים מדין ספיחין א''כ יש כאן גם צד כשרותי שיש לחוש לו למי שאין לו דעה הלכתית בנושא, דבאופן כזה ודאי שעליו להעדיף מוצר שאין בו מחלוקת. ולא גרע מבשר חלק ללא סירכות שגם לאשכנזי יש מקום להעדיף לקנות בשר זה על פני בשר שכשר לדעת הרמ''א. ולכן גם בד''ץ בית יוסף לא נותנים כשרות להיתר מכירה ולא לפפושדו וכדו', כי יש הבדל בין בד''ץ לבין כשרות רגילה.

מסכין מעיקרון לכל מילה.
אבל יש להרגיש בעוד כמה נקודות.
א'. שיש גם מעלה בקניה מישראל על פני קניה מגוי, וראה במצו"ב, השלכות הלכתיות של קניה מגויים על פני קניה מישראל.
ב'. בקנית יבול נכרי ע"פ רוב מסייע למחבלים, ואנשי טרור מעזה וכד'. [אני יודע שזה לא טיעון השקפתי ישיבתי, (בכלל כל מצוות ישוב הארץ לא כ"כ ישיבתית...), אבל זו המציאות!!!].
ג'. שבהיתר מכירה ע"פ רוב אין חשש שאינו היתר מכירה, משא"כ בשאר היבולים שיש חשש גדול שבאמת אינו מאותו יבול שעלו מצהירים, אלא הוא במקרה הטוב היתר מכירה ובמקרה הגרוע אפי' ללא היתר. ובשפת הכשרויות "הדלת המסתובבת", כלומר שהנכרים מביאים יבול של סחורה של שדות אחרות ומשווקים אותם כסחורה משדותיהם.
ואם אתה רוצה לדעת עד כמה תופעה זו נפוצה, תשאל כל גוף כשרות שמנותן השגחה על פירות וירקות, על התופעה, ומיד יספר לך מה קורה בהכשר השני...
ד'. שהמקפידים לא לקנות היתר מכירה פעמים רבות מחמת זה נזקקים ליבו מהערבה הדרומית מעל קו המעלה ה30, וכידוע רוב גדול"י ס"ל שזה א"י, אך העדה"ח והרב אפרתי (נגד דעת הגריש"א) מביאים סחורה משם, ושמעתי שהרב טהרני אמר שגם הרב מחפוד באולמות וכד' מביאים סחורה משם.

 

[הלוי]

זהו שיקול דעתו של כבודו, אבל למרן שליט"א יש שיקול דעת אחר, כמובא לעיל מחיבורו,

לא התכונתי לומר דלא כמרן, רק להסביר כוונתו, והיינו שהרבנות צריכה לעשות היתר מכירה [באופן שיש שם רב ראשי שסובר כמרן זיע''א] כדי להציל את החקלאים מחטא, אבל אנו הצרכנים יכולים להשפיע על החקלאים באופן עקיף ע''י הצרכנות שלנו, וכמו שנתתי לזה כמה דוגמאות.

 

[הלוי]

א'. שיש גם מעלה בקניה מישראל על פני קניה מגוי, וראה במצו"ב, השלכות הלכתיות של קניה מגויים על פני קניה מישראל.

ודאי שזה נכון אבל לא כשזה בא על חשבון השמיטה השבת והכשרות. לדוגמא לא נאמר שעדיף לקנות מחנות של ישראל שמוכר גם בשר טרף מלקנות אצל גוי.

ב'. בקנית יבול נכרי ע"פ רוב מסייע למחבלים, ואנשי טרור מעזה וכד'.

א. אע''פ שזה נכון מ''מ, אפשר למצוא דרכים אחרות ולקנות מחו''ל ולא מעזה.
ב. אי אפשר לשבת בבית שבנו אותו ערבים ולאכול רק היתר מכירה כי זה כעין תרתי דסתרי.
ג. ומי שאכפת לו כ''כ הענין שלא יאכל ירקות מעזה, וגם לא יאכל היתר מכירה, אלא יחפש היכן מוכרים ירקות חו''ל וכדו' ללא חשש היתר מכירה וללא חשש חומרי נפץ, ואם לא שלא יאכל, וכמו שהיה פעם, שהרי לא יקרה שום דבר אם שנה אחת לא יאכל עגבניות ומלפפונים ותפו''א, ולזה יקרא מחמיר ומהדר.

שבהיתר מכירה ע"פ רוב אין חשש שאינו היתר מכירה, משא"כ בשאר היבולים שיש חשש גדול שבאמת אינו מאותו יבול שעלו מצהירים, אלא הוא במקרה הטוב היתר מכירה ובמקרה הגרוע אפי' ללא היתר.

כל אלו דברים שאפשר להתגבר עליהם וכל אחד יכול לברר אצל הרב והכשרות שעליו הוא סומך תמיד ואת זה יאכל, וכמו שאנו נוהגים כן בשאר ימות השנה.

לגבי המאמר שהעלית כאן לגבי אוצר בית דין כבר כתבנו כאן בעבר בפורום שכל ההיתר של אוצר בית דין אינו טוב יותר מהיתר המכירה, ואולי אף גרוע יותר, עיין שם.

 

[בנימין לוריא]

 

[גדי]

מרן הראשון לציון שליט"א אוכל בעצמו היתר מכירה וכך נהגו גם בבית אביו מרן זיע"א

 

[abc123]

לא מבין למה כל מי שמדבר נגד ההיתר מכירה, אומר לך "גם אם מותר, למה לא להחמיר שהמחירים שווים?".
נכון, בהרבה מקומות המחירים שווים. אבל לאחרונה (לא בתחילת השמיטה) הסחורה של יבול חו"ל בחלק מהמקומות תחת כל ביקורת. זה לא שיקול?!!!

 

[בנימין לוריא]

נכון, בהרבה מקומות המחירים שווים. אבל לאחרונה (לא בתחילת השמיטה) הסחורה של יבול חו"ל בחלק מהמקומות תחת כל ביקורת. זה לא שיקול?!!!

זה שיקול. כוונתו של הטוען כשהמחירים שווים והסחורה באותו איכות. והתשובה שעונים לו זה שהמחירים לא שווים או שהסחורה לא באותו איכות. ונותר ללא מענה.

 

[abc123]

זה שיקול. כוונתו של הטוען כשהמחירים שווים והסחורה באותו איכות. והתשובה שעונים לו זה שהמחירים לא שווים או שהסחורה לא באותו איכות. ונותר ללא מענה.

אני מסכים שאלו התשובות וכך אנו עונים.
אבל הם לא רואים לבד את הסחורה, שהם באים וטוענים שזה אותו מחיר.... להגיע הביתה ולגלות שחצי מהשק תפוחי אדמה רקוב?