אין לנו אלא תורה שבכתב שמיבי"א מבואר שההיתר הוא מרווח ולכתחילה, וכ"ה בילקו"י הנ"ל.
זה לשון מרן זיע''א בשו"ת יביע אומר [חלק י סוף חלק יורה דעה סימן נח]:
אף על פי שבפנים לעיל בקונטרס השמיטה (מעמוד רנז עד עמוד רצג) כתבתי כמה יסודות להיתר המכירה בשביעית, מ"מ מצאתי לנכון לפרסם כאן "קול קורא" שנתפרסם בזמנו למי שחרד לדבר ה' וברצונו לקיים מצות השמיטה כהלכתה.
קול קורא, לאחינו בית ישראל החרדים לדבר ה', ה' עליהם יחיו!
עם התקרב שנת השבע, שנת השמיטה, בשנת תשמ"ז הבעל"ט, יש להתכונן להזהר בקדושת פירות שביעית, וללמוד דיני השביעית, בכדי להיות בין המדקדקים במצות השמיטה, וכמו שאמרו חז"ל: גבורי כח עושי דברו אלו שומרי שביעית.
אמנם ידוע שיש חקלאים המקילים וסומכים על היתר המכירה בשנת השמיטה, ויש להם על מה שיסמוכו
בשעת הדחק. והפירות אשר בשדותיהם אין עליהם קדושת שביעית. אולם חקלאים החרדים לדבר ה', שיש ביכולתם לשמור דיני השמיטה כהלכתה, טוב יעשו אם יפקירו שדותיהם בשנה השביעית, ויקדישו את עצמם ללימוד תורה, ועליהם נאמר "גבורי כח עושי דברו". ויזכו לברכת ה' כמו שנאמר, וצויתי את ברכתי לכם וכו'. ומצוה להחזיק בידם לתומכם ולסעדם, שיוכלו לקיים המצוה כהלכתה. ויתברכו בכל הברכות שבתורה. ובזכות מצוה רבה זו יחיש השי"ת לגאול אותנו גאולה שלמה, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. עכ''ל.
ולגבי אכילת פירות וירקות של היתר מכירה לא הבנתי מה הענין להקל בזה לכתחילה בו בזמן שיש מספיק פירות וירקות מהדרין במחיר השווה לכל נפש, וגם אם המחיר קצת יקר זה עדיין שווה כדי לא להחזיק ידי המקילים שמשתמטים מהשמיטה. כי היום המצב בודאי לא כמו שהיה בעבר, כי בעבר זה היה ממש שאלה של קיום, אבל היום השוק מוצף בעבודה לכל מאן דבעי. ומה שהרבנות עושה היתר מכירה זה בעיקר לחקלאים החילונים שלא יכשלו באיסור, ויציפו את השוק בספיחים, אך אנו הצרכנים מה לנו לחזק ידיהם? ומה גם, שהיה מן הראוי שחברי הכנסת החרדים והדתיים יעלו חוק שהחקלאים יקבלו פעם בשבע שנים משכורת, כמו שיש למורים שנת שבתון, וגם לא גרע משאר הטבות שהמדינה נותנת לעובדיה.
ומה גם דהכא איכא מחלוקת רבה בין הפוסקים ולדעת האוסרים נמצא שירקות אלו ספיחים ואסורים באכילה, ובשלמה למי שלמד את הסוגיא ומיקל כי כך יצא לו למסקנה, ע''ז אמר מרן זיע''א גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים. אבל מי שאין לו בזה דעה אישית למה לא יחוש למחמירים, ובפרט שהיום זה הרבה יותר קל.
וידוע מש''כ הר''ן [והובא בב''י או''ח סי' תרצ] וז''ל:
שאפילו בעסקי העולם כל משכיל בוחר לנפשו הדרך היותר בטוח להשמר מכל נזק ומכשול ואפילו באפשר רחוק, על אחת כמה וכמה שיש לנו לעשות כן בדרכי התורה והמצוות שהם כבשונו של עולם ואיך נניח הדרך אשר דרכו בה רבותינו הקדושים ונכניס עצמינו במקום צר ובמשעול הכרמים עכ"ל.