תוצאות חיפוש

אפשר הסבר מה לא ברור? אנסה שוב [ואולי אני טועה, תקנו אותי] הטעם שלא לעשות וידוי, משום הפסק, ואז הברכה תהיה לבטלה, ועל זה כתבתי, שאם המנהג כך אין לחוש לברכה לבטלה הרב @בנימין לוריא טען שאין כזה דבר סב"ל במקום מנהג באופן שהנידון הוא על "הפסק" ולזה הבאתי כמה דוגמאות שעל נידונים של "הפסק" דנו בהם...

אם אני מבין דבריך אתה רוצה לומר שכל הכלל של סב"ל הוא במקום שיש מחלוקת על הברכה, או על המצוה? זה נידון בפ"ע כידוע מדברי הרדב"ז וכו' אבל הכלל של סב"ל במקום מנהג נאמר גם במקומות שיש לחוש להפסק אתן כמה דוגמאות של "הפסק" שהפוסקים התייחסו ודנו באריכות מצד המנהג [ואף שיש שאסרו בכ"ז אין הטעם מצד שאי"ז...

{לא מצאתי שנידון בפורום...} שאלני ח"א, לדעת מרן הגרע"י זצ"ל שאין לומר וידוי בין התקיעות משום הפסק במקום שיש מנהג ברור שעושים וידוי בין התקיעות וכד' האר"י ז"ל, האם יש לומר כאן שאין אומרים סב"ל במקום מנהג, או לא, ומדוע.

תיקנתי הציטוט (אא"כ נעשה בכוונה תחילה), וגם אי"ז נכון שהוא חברותא של הגרי"ח סופר שליט"א כי אם תלמידו אין שם בספר עטרת חיים בזה, אלא בספר נתיבות חיים [אין לי אפשרות להעלות כאן עכשיו] ולגופו של ענין יש לבדוק בספר של הרב מוצפי על אלול [אומר בציון?] אחשוב שכוונתו שאין לזה מקור בכתבי האר"י ז"ל ועל...

בתומים לגבי ספק גזל כתב דספיקו לקולא ולבעיקר ד"ז הוא מחלוקת עצומה בראשונים, ולרובא דרובא ספק ממון לקולא, וזה נפקא מינה גדולה לדינא בהרבה עניינים

אינה נכונה

אם אני מבין נכון אתה רוצה להתעקש שאתה דובר לשון הרע ולא מוציא שם רע, הבנתי טוב? למאי נפקא מינה?

בנוהג שבעולם לזכור את מי שנפטר אחרון

לא יודע. כתבתי על ימות החול. מסתבר שבשבת שאני בהחלט. אוכל לברר בדיוק אם רלוונטי

אפשר לשער שכתבת את האחרון שנשאר לנו תחילה, וזה בדיוק הסדר, הגרח"ק, הגרע"י, הגרב"צ

הוצש"ר בכדי

לא יודע מספרים, אם 13 זה בתחילת המעבר לכוין מס' 9, מצד שמאל ויורדים מדרגות למטה [וכן מסתבר, כי אין שם עוד בית כנסת אחר], הרי שזה בית כנסת רגיל, סגנון המתפללים רגיל מהשכונה, לא אברכים. נדמה לי מנין פלוס מעלה מטה. אם חשוב מאוד אוכל לברר יותר, אבל תמקד השאלה.

זה שיש שם מקוה בחצר מאחורה? אם כן אני מכיר אולי

לפ"ד האר"י ז"ל אין מקום לסליחות שצריכים להיות ב'עת רצון', קודם תיקון חצות. רק אחרי תיקו"ח הוא זמן עת רצון.

זה כבר דמגוגיה אנחנו הרי מדברים על שומרי תורה ומצוות, והם ברובם בהחלט היו ועודם כפופים לר' יצחק כהן לבד מזה כתבתי כבר דזיל בתר טעמא, עיקר הטעם של מרא דאתרא הוא כבוד התורה, וזה בוודאי שייך כאן כלפי הגדולים שבשכונה, ה"ה ר' יצחק כהן וחכם משה ואין דעתו בעד! [יש כאן מספיק רבנים לא צריך להכניס דעתו...

אין איזה סעיף של 'קבלה', אלא כל שהוא הרב במקום, הוא מלמד תורה, אותו באים לשאול בהלכה, הוא מרא דאתרא, כך הפשטות ללא שעיינתי כעת בכלל היסוד של מרא דאתרא הוא מדין כבוד התורה וברור שזה שייך במקום שיש שם גדולים מובהקים בתורה וביראה ודעתם בנושא מסויים מוכרעת כך או אחרת, שיש לזה דין של מרא דאתרא כל...

בלי "וד"ל".

דווקא הוא חתם [נגד] אבל כיום לא מתערב בזה מרא דאתרא תלוי בבחירות? במקומו של רבי אליעזר היה בחירות בכלל?

נכון, כתבתי באופן כללי, עבור שאלת הרב @פשוט

באופן אישי כואב לי שתולים בחכמי ישראל כאילו המחלוקת על רקע עדתי בלבד אישית דיברתי בנושא כמה פעמים עם ראשי התומכים וראשי המתנגדים (ר' יצחק כהן- ור"צ ברוומן) ה"שד העדתי" הוצא כאן כדי להצליח לגרור כל צד את הציבור שלו ואת הרבנים שהוא רוצה שיצטרפו לצד שלו או לפעמים להסביר ל'עמך' למה להצטרף להתנגד...