תוצאות חיפוש

יש בזה מו"מ, ומקור אחד אציין שו"ת אבני נזר חלק אורח חיים סימן תטז

איזה מצוה זה הוקצה קודם שבת? בפשוטו זה אוכ"נ ממש.

ילקוט יוסף קצוש"ע יורה דעה פרק ט - באיזה אופנים אין חיוב לשמוע לאביו סעיף ה ה. הרגיל להתפלל בנוסח ספרדי, ואביו ציוהו לשנות את תפלתו לנוסח ספרד, אין צריך לשמוע לו. [ילקו"י כיבוד או"א פ"ט ס"ה מהדורת תשס"א כרך ב' עמוד קיז, ובמהדו' תשס"ה עמ' תכד] וכ"ש הכא. ועייש"ע הרבה דוגמאות.

העיקר לכאו' החילוק שכתב בארחות שבת שם לחלק בין צורה פשוטה לצורה מורכבת, והחילוק מובן מסברא, וראייתו מד' האר"י לכאו' יש לדחות.

לכאו' מסוף הדברים נראה שכתב וכן עיקר, ע"ז דיכול לישב אף יותר מטפח. ומסתמא דבכל מקרה, כל הענין כיון שהוא מנהג, א"כ י"ל דכתב לכתחילה המנהג היותר חמור ולזקן וכו' היקל יותר, ואה"נ החסיד יותר מחמיר יותר אבל העיקר סגי גם מעל טפח וכו', ומה שנהגו כי לא כ"כ חשוב עצמם כחסידים כל כך.

רק שלא יטעו הקוראים, נידון האשכול היה לכאו' בסתם נשים אפי' רווקות או נשואות כשאין המדובר דוקא על אופן שיתגנה הבעל, וזה אסור, וכל ההיתר הוא רק בחשש שתתגנה על הבעל.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנא סעיף טז סעיף טז (ע') טז') {ט} יש נוהגים מ (פח) שלא לרחוץ לו'} (פט) מראש חדש, (פ') ויש שאין נמנעין אלא בשבת זו, <טו> (צ') [לג*] (צ) ויש מתענים מי"ז בתמוז (צא) עד ט"ב. הגה: * ולצורך מצוה שרי; ולכן נדה רוחצת וטובלת (מהרי"ל); ואפי' אם טובלת...

מותר.

כמדו' שמותר.

בבני ספרד יש מקילים, [כמדו'] . מותר. מותר. שמן בשרי הכוונה שבושל בו בשר או טוגן וכו', דינו כדין תבשיל של בשר.

איך אמירה לקטן קודם זמן ר"ת מוכיח דהכתיבה [וגם החשמל דרך אגב] היא מדרבנן? וסתם אשמח לביאור מדוע אומר לקטן ומיקל בזה בזמן ר"ת, וגם מקור כתוב שירחיב על הדברים.

זאת שאלה שיש לחקור בה, שאולי חשיב צילתה מרובה, שדנים כאילו הניילון השקוף אינו שקוף.

לא כ"כ יודע מה יש לדחות, לכאו' באמת ל"ש כאן סוחט כי האוכל אינו מובלע בגוף הדבר לכאו', ופלא פלאות מי שאוסר.

בשוכר רכב מחבר באופן חד פעמי [כלו' שחברו אינו עוסק בזה באופן קבוע] אולי נכלל בביטוח ואין כאן חשש גזל [צריך לברר הדברים], אבל בהשכרת רכב שחורה בהחלט יש בעיה וחשש גזל, וגם שמעתי ממורה הוראה שאסר.

בלת"ק חלקי, יש כאן שאלה לא מצד החוק ודינא דמלכותא, אלא מצד הביטוח [שכמדו' לא נכלל בביטוח כה"ג] ולכן יש חשש גזל דאו'.

ברכי יוסף אורח חיים סימן תקנא ס"ק יב יב. אם לקח בין המצרים פרי חדש ובירך עליו ברכת הפרי, יברך ברכת שהחיינו. מהר"י ן' נעים, הובא בתשו' הרב כנה"ג ח"ב א"ח סי' ל"ד, והסכים עמו הרב כנה"ג שם סי' ל"ה. וכן יש לדקדק מלשון מהרח"ו זצ"ל בספר הכוונות (דף פט ע"ג) שכתב וז"ל, גם צריך להזהר למנע מלאכול בימים ההם...

ואם סבור שטועים בדבר משנה ?

ורק ילה"ק לפי"ז דכל דיין שסבור שהרוב טועים יהיה מחוייב להכשיל את הדין כגון שיאמר איני יודע ולא יאמר פטור, וי"ל.

לכאו' היה אגריפס המלך [השני, ואולי גם הספיק לראות הראשון], ויל"ע אם ע"ז גופא דן השפתי חכמים והיה לו ס"ד דלא חשיב מלך מפני שהיה כפוף למלכי רומי, וצ"ב לומר דס"ד דל"ח מלך, ואולי מפני שהיה נכרי, [אבל כמדו' שההיא דסוטה דלא תוכל לתת עליך איש נכרי, היה באגריפס השני ולא בראשון].

שולחן ערוך אורח חיים הלכות יום הכפורים סימן תריב האוכל ביום הכיפורים * (א) <א> ככותבת הגסה, חייב; (ב) [א*] <ב> והוא פחות מכביצה מעט, [כמובן שהנותנים שיעורים קטנים יותר פסקו לחומרא וכו'].