תוצאות חיפוש

לפי השיטות שכזית זה 27 גרם, אז לענין הלכה ככותבת זה קצת פחות [לא ידוע] מ54 גרם [שזה שיעור כביצה]. נ.ב עריכה: כיון שהשאלה לא נשאלה מעיקרא על חולה ביוהכ"פ שצריך לנהוג לחומרא [כפי שמתברר בהמשך האשכול], אז כתבתי שיעור זה.

זו הנחה מחודשת לומר שזה נחשב ברירה, וכנר' שאינה נכונה בסברא. למה לא תיחשב צורך גופו?

גם במוקצה מחמת חסרון כיס מועיל ייחוד [וי"א שצריך ייחוד לעולם או ע"י מעשה רב, ויל"ד בגדרי מעשה], וכשרגיל להשתמש בחפץ לדעת המשנ"ב [עי' ש"ח צ"ג] חשיב כמעשה רב, ומותר.

זו הנחה שהם מוקצה מחמת חסרון כיס, שלכאו' אינה פשוטה מסברא, וצריכה ראיה ומקור.

מפריע בלי אלמנט של ריח רע וכיו"ב אין בו היתר גש"ר שהוא מצד כבוד הבריות. כן יש היתר בפשטות להוציאו כשמפריע מצד צורך מקומו. ואילו היה היתר של גש"ר היה זה מתיר ככה"נ גם במוקצה מחמת חסרון כיס.

אני מבין שהשאלה היא טכנית האם משהו פועל כשמשתמשים בשעון במצב טיסה, כי אם ברור ששום דבר לא פועל, לכאו' אין שאלה של איסור.

ומה הבעיה בפלא'? [אם כמובן לא נדלק כלום כשמזיזו וכיו"ב].

לצורך היינו כל צורך, כפי שכתבו הפוסקים, [ורק שלא יהיה סתם או באיסור הכנה].

מסתבר דאדרבא שניכר שעוסק בצרכי מסחר שבדרך כלל ניכר אם אדם מלקט בקבוקים לצורך פיקדון, [אא"כ יזהר שלא יהיה ניכר], ועוד יל"ע אם הוי הכנה לחול. ועוד סברא להחמיר לפי"ד החיי"א שבת כלל ס' ס"ב דבעיון בנכסיו אסור אפי' לא מינכרא מילתא, ורק כשמזמין את עצמו לאיזה מקום כדי שיוכל לעסוק בחפציו במוצ"ש אסור רק...

ואעתיק מראי מקומות בענין מספר דוה"מ. הוצאת פילטר (filter) ממזגן בשבת: מצד בונה. מחמיר – הגרש"ז גרוסמן (קובץ זכרון עטרת שלמה ח"ג עמ' מ"ח אות ז', "נראה דאין להתיר להוציא את המסננת ממסילתה ולא להחזירה, דחשיב סותר או בונה"). איזי-פילטער (E-Z Filter): מצד בונה. מחמיר. שלחן הלוי (פרק ח' אות ג'). פרי...

ועוד, דאמנם ציין לספר הנ"ל דהוי מוקצה, אבל צ"ב למה באמת יהיה בכלל מוקצה? לשאלה של מתקן ג"א מצטרף, אמנם אי"צ מעשה אומן, אבל מה שייך בזה מתקן מנא, אטו לנקות את המשקפיים הוי מתקן מנא, ומאי שנא לנקות את המזגן? [וקשה לומר דניקוי הוי תיקון בגוף הדבר לכאו']. גם בשאלה של בונה, יל"ד מכמה לכאו'.

הכלל הוא מיחד לו מקום, מה שלא קורה בפלא'.

האם בנוסח שאלתך פורטו דוגמאות אלו ? ושזה דלא כלו' על מה הם דיברו?

איני בקי במינים הנ"ל, אבל התשו' שהו' לעיל אינם מפורשים על מינים אלו?.

לכאו' למעשה יש להקל בצירוף כל השיטות הנ"ל, [א' המתירים בלא"ה משום גרמא (ושכמדו' כך נטו רוה"פ או לכה"פ הרבה מהם), במקום צורך (אמנם לא גדול), דרבנן דמוליד ושבות דשבות במקום מצוה].

אה"נ במקום מצוה, לכאו' שרי, [לאותה שיטה שיש כאן רק מצד מוליד], אבל לצורך מצוה היינו לכאו' שא"א לקיים המצוה בלא"ה, ויש שנוקטים שחום וקור כזה לא נחשב צער גדול או שא"א לקיים המצוה בלא"ה, וכ"א ישאל את רבותיו. וחשוב לציין ששאלת האשכול לא נסובה עד כה על מקום הסעודה.

להקדים הדלקה, לסוברים דהוי גרמא [ומתירים רק במקום צורך גדול] מותר אמירה לנכרי בגרמא, כמבו' בבית אפרים יו"ד סס"ב. ולהאוסרים משום מתקן כלי, אסור, ולהאוסרים משום דהוי כדמדליק ממש, א"כ לכאו' הוי אמירה לנכרי במוליד, ואסור, [מקופיא].

לפי סברתי הצדק עמך, כמובן לשיטת מרן הגרע"י.

שמעתי בעבר על מי שאומר כן, ואיני זוכר מי, אשמח לדעת [ואולי יש חשש לשון הרע בזה, על מי שאומר כן?].

קודם לציין מה היתה הטעות, יש חילוק בתשובה, [גם בלי להיכנס לשאלה אם להחשיב חשמל כשבות].