הדלקת שעון זיזים ע"י גויה ביו"ט

[תלמיד מהרש"ך]

נשאלתי (וכן השאלה הקודמת שאלוני ביו"ט) בליל יו"ט אדם בא לבית וראה שהשעון ששם טעות. האם ביו"ט מותר לו להגיד לגויה שתזיז הזיזים כיון דהוי שבות דשבות לצורך שמחת יו"ט?

 

[בן עזאי]

קודם לציין מה היתה הטעות, יש חילוק בתשובה, [גם בלי להיכנס לשאלה אם להחשיב חשמל כשבות].

 

[תלמיד מהרש"ך]

היה צריך להיות דלוק בלילה ועשה הזיזים ליום

 

[בן עזאי]

היה צריך להיות דלוק בלילה ועשה הזיזים ליום

להקדים הדלקה, לסוברים דהוי גרמא [ומתירים רק במקום צורך גדול] מותר אמירה לנכרי בגרמא, כמבו' בבית אפרים יו"ד סס"ב.

ולהאוסרים משום מתקן כלי, אסור, ולהאוסרים משום דהוי כדמדליק ממש, א"כ לכאו' הוי אמירה לנכרי במוליד, ואסור, [מקופיא].

 

[תלמיד מהרש"ך]

להקדים הדלקה, לסוברים דהוי גרמא [ומתירים רק במקום צורך גדול] מותר אמירה לנכרי בגרמא, כמבו' בבית אפרים יו"ד סס"ב.

ולהאוסרים משום מתקן כלי, אסור, ולהאוסרים משום דהוי כדמדליק ממש, א"כ לכאו' הוי אמירה לנכרי במוליד, ואסור, [מקופיא].

למה לא נאמר דהוי שבות דשבות לצורך סעודת יו"ט דשרי?

 

[בן עזאי]

למה לא נאמר דהוי שבות דשבות לצורך סעודת יו"ט דשרי?

אה"נ במקום מצוה, לכאו' שרי, [לאותה שיטה שיש כאן רק מצד מוליד], אבל לצורך מצוה היינו לכאו' שא"א לקיים המצוה בלא"ה, ויש שנוקטים שחום וקור כזה לא נחשב צער גדול או שא"א לקיים המצוה בלא"ה, וכ"א ישאל את רבותיו.

וחשוב לציין ששאלת האשכול לא נסובה עד כה על מקום הסעודה.

 

[תלמיד מהרש"ך]

אה"נ במקום מצוה, לכאו' שרי, [לאותה שיטה שיש כאן רק מצד מוליד], אבל לצורך מצוה היינו לכאו' שא"א לקיים המצוה בלא"ה, ויש שנוקטים שחום וקור כזה לא נחשב צער גדול או שא"א לקיים המצוה בלא"ה, וכ"א ישאל את רבותיו.

וחשוב לציין ששאלת האשכול לא נסובה עד כה על מקום הסעודה.

זה היה לצורך סעודת יו"ט.

 

[בן עזאי]

זה היה לצורך סעודת יו"ט.

לכאו' למעשה יש להקל בצירוף כל השיטות הנ"ל, [א' המתירים בלא"ה משום גרמא (ושכמדו' כך נטו רוה"פ או לכה"פ הרבה מהם), במקום צורך (אמנם לא גדול), דרבנן דמוליד ושבות דשבות במקום מצוה].