אליהו חמוי
Active member
פסיקת הרמ''א לספרדים ולהיפך
שאלה: כאשר הרמ"א כותב דין שהשולחן ערוך לא גילה בו דעתו האם בני עדות המזרח צריכים ללכת בזה אחר הוראת הרמ"א. וכמו כן יש לשאול להיפך האם בני אשכנז צריכים לילך אחר הוראות השלחן כאשר אין הרמ"א חולק.תשובה: כתבו האחרונים שבני אשכנז נוהגים כהשו"ע במקום שהרמ"א וגדולי פוסקי אשכנז לא גילו דעתם ההיפך ונחלקו פוסקי ספרד לענין הנהגת בני עדות המזרח כהרמ"א כאשר השו"ע לא גילה דעתו[1]
[1] תחילה יש להקדים בדברי גדולי האחרונים שאף שאלו ואלו דברי אלוקים חיים מ"מ ספרדי המקל כהרמ"א נגד קבלת אבותיו או להיפך אשכנזי המקל כדעת השו"ע צריך סליחה וכפרה ונודע מה שנתפרסם משו"ת פנים מאירות [ח"ב ס"ס קכא] לגבי המקלים נגד הוראת הרמ"א להחמיר וזו לשונו "ומה ששאל מכ"ת כל היכי שרב הב"י מחולקי' עם רמ"א ומורה אחד פסק כב"י אם צריך תשובה הנה דע לך דעתה בתר רמ"א גרירין ונהיגן, והוי כדברים המותרים ואחרים נוהגים בהם איסור אי אתה רשאי להתירן ואם התיר צריך סליחה וכפרה" וכן להיפך כתב החיד"א [שם הגדולים ספרים מערכת ט אות יב] "ומכללן של דברים אתה למד שבמקום שנהגו כמרן אם אחד תופס כקולת מור''ם גוערין בו ולא יפה עשה לפרוץ גדר ומהר"מ בפנים מאירות [שם] כתב דאשכנזי שהורא כקולת מרן צריך תשובה וכפרה ע"ש עכ"ל
וכ"כ הגר"ח פלאג'י במועד לכל חי [סי' ב אות ג] ובספר פתח הדביר [סי' רלב ריש ס"ק י] וציין להם בהקדמת שו"ת יחוה דעת [ח"ז אות ו] [א.ה ושם ציין לדברי החיד"א בספרו דברים אחדים דרוש ו לשבת תשובה ד"ה ובאופן אחר אפשר] אולם שם לא כתב אלא דברי הפנים מאירות שאשכנזי שהורא להתיר באשכנז כמרן צריך תשובה וכפרה וכתב שם "וא"כ בנידון זה אף דמור"מ מתיר אנו אין אנו יכולים להתיר נגד השו"ע" ושם לא כתב שספרדי העושה כהרמ"א צריך סליחה ומחילה] וע"ע בספר ברית יעקב [סי' מ אות ב] וכ"כ אחרונים רבים צא נא וראה בספרי הכללים.
[א.ה ואף שיש מקום לומר דבזמננו אנו אשר נתקבצו הגלויות ובאו האובדים מארץ אשור והנדחים מארץ מצרים ואף בארץ הקודש רבים נוהגים כדעת הרמ"א לפ"ז יש מקום לומר שאף ספרדי העושה כדעת הרמ"א לא יזדקק להנך חלוקי כפרה כי החיד"א בלשונו דייק וכתב "ומכללן של דברים אתה למד שבמקום שנהגו כמרן אם אחד תופס כקולת מור''ם גוערין'' "וכן הוא באתריה דמר מרן מי שהורה כקולת מורם צריך תשובה וכפרה" ויל''ע]
והנה מה שבני אשכנז נוהגים כדעת מרן במקום שהרמ''א ושאר גדולי אחרוני אשכנז לא גילו דעתם ההיפך כן מבואר באורך בספר פסקים ותשובות [סי' רמב הע' 408] והאריך בזה ר' יעקב חיים סופר נכדו של בעל הכה"ח בספרו ברית יעקב [סי' מ אות ב] והעלה דהיכא שהרמ"א לא גילה דעתו היפך מדעת השו"ע הרי שגם בני אשכנז יש להם לילך כדעת השו"ע ובזה כתב לבאר לשון המשנ"ב בהקדמתו וזו לשונו שם [באות ד] "ולהאמור תבין חילוק ושוני התוארים שכתב רבינו החפץ חיים זצ"ל בשער ספרו משנה ברורה וזו לשונו שלחן ערוך אורח חיים אשר חיבר הרב הגאון רשכבה"ג מו"ה יוסף קארו זצ"ל עם חדושי דיני שהשמיט הגאון הנ"ל והמציאם הגאון מו"ה משה איסרליש זצ"ל וכו' ע"ש והיינו טעמא משום דמרן ז"ל רשכבה"ג הוא לכל תפוצות ישראל שהרי אף בני אשכנז עושים כפסק מרן ז"ל באותם מקומות שלא גילה הרמ"א דעתו וכנ"ל משא"כ בני ספרד דאינם עושים אלא כדברי מרן ז"ל וכנודע עכ"ל
ולענין הנהגת בני ספרד כדברי הרמ''א במקום שהשו''ע לא גילה דעתו
הנה בענין זה מצינו מחלוקת יסודית בין חכמי הזמן כי הגרע''י בשו"ת יחוה דעת [ח"ז עמ' טז] אסף כעמיר דעת רבותינו פוסקי עדות המזרח בענין זה ושם הסיק שאין בני עדות המזרח קבלו עליהם הוראות הרמ"א אף במקום שהשו"ע לא גילה דעתו ויש לדון בכל מקרה לגופו ע''פ כללי ההוראה המסורים לנו מרבותינו וכ"כ גם בספרו הלכו"ע [ח"א בהקדמה עמ' כ] וע''ע בחזו''ע [ברכות עמ' קפז] וכן כתב בנו בספרו עין יצחק [ח"ג כללי קבלת הוראות השו"ע אות ס] וכן הוא בפשיטות בשו''ת ציץ אליעזר [חי''ב סי' מו אות ז].אולם מאידך נודע כי דעת הגרב''צ אבא שאול בשו''ת אור לציון [ח"ד עמ' קמא ד"ה והנה וכן כתב שם שוב בעמ' קעז אות ח] שאף בני עדות המזרח קבלו עליהם את הוראת הרמ''א במקום שמרן השו''ע לא גילה דעתו ושנה פרקו בשו''ת אול''צ ח''ה [עמ' צא ד''ה ודע] שבכל מקום שמרן לא גילה דעתו יש מקום גדול לבני ספרד להחמיר כמותו מאחר ודבריו נקבעו בתוך ספר השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו ושכן הורה הגר"ע עטייה ולכן במקום שלא גילה מרן דעתו יש משקל גדול לרמ''א כהכרעת גדול האחרונים עכ''ד גם הגר''ש משאש בספרו שו''ת שמ''ש ומגן [ח''א יו''ד סי' יא ד''ה והנני] אסף כעמיר דעותך גדולי חכמי מרוקו ועוד המורים באצבע כי אף לבני ספרד יש לילך אחר הוראות הרמ''א במקום שמרן לא גילה דעתו וע''ע לו ובהסכמה לשו''ת עטרת פז [ח''א] ובשו''ת תבואת שמ"ש [חו"מ סי' נב אות כא] וכך דעת הגר''מ מאזוז באור תורה [שנת תשל"ח עמ' פח בהערה ובכללים שבסוף בשו"ת איש מצליח שם ערך הרמ"א] וכדעת אביו בשו"ת איש מצליח [חיו"ד ס"ס מז]
והנה עיקר דין זה נפתח בגדולים ואכן בחלקים גדולים בארצות המזרח מצינו שהתפשטו הוראות הרמ''א והכל לפי מנהג המקומות צא וראה בשו''ת כנסת הגדולה [או''ח סי' כד ד''ה ומה שכתב] וז''ל ''יודע לכ''ת שהחיבור הזה חברתי בקושטא שנת השצ''ח ובקושטא 'אינם יודעים' מה הוא ספר המפה והלבוש רצוני לומר אין משגיחים בהם לראותם כי הם מתנהגים ע''פ השו''ע ואינם חוששים מספר המפה והלבוש וכמעט שאינם קוראים אותם ולכן לא חששתי להזכירם אומנם חלק חו''מ חברתי בתירייא ובמקומות הללו הם מתנהגים ג''כ ע''פ ספר המפה והלבוש ולכן כל מה שמביא בספר המפה אני כותב וכ''כ בספר המפה עכ''ל
ונודע כי במרוקו ואגפיה נתנו חכמי המקום משנה תוקף להוראות מור''ם כהוראות מרן ממש בכל אופן שאינו חולק על מרן וז''ל ר''ר בירדוגו שהיה בזמנו ראש רבני המערב בספרו משפטים ישרים [ח''א סי' שפח] ''ומעתה כיון שמור''ם הכריעה כסברא האחת ודאי שכן ראוי לנו לפסוק כמרן ז''ל במקום שלא גילה דעתו מרן ז''ל פוסקים כהכרעת מור''ם דאין נודד כנף ופוצה פה ומצפצף זולתי היכא שיש ראיות ברורות בהיפך מדבריו ז''ל ואף זה אינו אלא במקומות מועטים'' ושנה פרקו [בח''ב סי' קצג] בענין המשכיר בית לחבירו ומת השוכר בתוך הזמן אם רוצה אישתו של השוכר לצאת בתוך הזמן וז''ל ''אבל אם רוצה לצאת אין עליה חיוב ולא על יורשיו וכפסק הרמ''א בשו''ע [בסי' שלד] שעליו סומכין בית ישראל דבר שדיבר בו מרן בשו''ע הולכין אחריו ואם לא בא ומור''ם הביאו הולכים אחר הכרעתו באופן שהקבלה שקבלנו כך היא שהולכין אחר ספר השו''ע ותו לא עכ''ל [וע''ע לו בח''א סי' שפז ד''ה ובמ''א כתב]. [א.ה ובזה יתבארו יותר דברי האול''צ הנ''ל ודו''ק]
וכ''כ בשו''ת זכות אבות [סי' יב ד''ה ואיך] לר' אברהם קורייאט ''וזה כלל גדול בדין שעל פיו יצאו כל הב''ד שלפנינו חלקם בחיים והוא שכמו שקבלנו עלינו הכרעת מרן במה שהכריע הדין בשולחנו הטהור כך קבלנו עלינו הכרעת הרמ''א במה שלא הכריע בו מרן זצ''ל'' ושנה פרקו בספרו ברית אבות [ליקוטים אהע''ז דע''א ע''ד ד''ה בענין] וז''ל ''ולענין דינא פסקו חכמי מרקאס דור שלפנינו דקיי''ל כדברי מור''ם וכפסק דין דקבלנו הוראותיו כאלף פוסקים במקום שלא דיבר בו מרן''
גם בשו''ת 'שאלו לברוך' לר' אברהם טולידנו [אבן העזר סי' קל ריש אות ב] כתב כיוצ''ב בזה''ל ''מעתה אפנה על שמאל ונלך בתר דברי מור''ם ז''ל כי כלל הוא דאזלינן בתר דברי מור''ם ז''ל היכא שלא גילה דעתו מרן ז''ל'' עכ''ל
וכ''כ ר''ש אבן דאנאן בשו''ת אשר לשלמה [סי' ו ד''ה נקטינן סי' ט ד''ה ודבריו וסי' כד סד''ה מעתה נדע] וכ''כ בנו בשו''ת הגם שאול [ח''א ס''ס יד] וכ''כ בן אחיו מהר''י אבן דאנאן בשו''ת ליצחק ריח [סי' יד ד''ה ועוד אנן וסי' ד''ה ועוד לדידן וד''ה וא''כ אנן] וכ''כ ר' יוסף אלמליח בספרו תוקפו של יוסף [סי' פג ד''ה ובדין השוכר] וכ''כ הגר''י בן וואליד בשו''ת ויאמר יצחק [ח''א יו''ד ס''ס פז ד''ה ועל ובאהע''ז סי' קעט ד''ה בשגם ובליקוטים שבחלק חו''מ ערך קים לי] ובשו''ת תועפות ראם אנקוואה [ס''ס קנ] וכ''כ ר' יעקב אבוחצירא בשו''ת יורו משפטך ליעקב [סי' כג ד''ה אומנם ושם בס''ס מה ובריש סי' נג] וע''ע בקובץ תורת חכמי מרכאש [ואמ''א]
גם חכמי ורבני תוניס וג'רבה גילו דעתם ונודע שנחלקו בענין זה כי הגר' עוזיאל אלחאייך בספרו משכנות הרועים [מערכת א סוף אות צז ד''ה אמור מעתה וע''ע לו שם מערכת ק אות לא] נקט בפשיטות ככל האמור שבמקום שמרן לא גילה דעתו אזלינן בתר הוראות הרמ''א וכ''כ הרב ישיב משה שתרוג [ח''א סי' ר] וז''ל ''דע לך כי אנן קיי''ל כמרן או מור''ם היכא דלא פליג על מרן וזה יסוד גדול רק היכא דכל האחרונים דחו סברת מרן או מור''ם בראיות נכוחות מדברי הפוסקים הראשונים אז אזלינן אבתרייהו וכן היכא דיש מנהג וכו' עכ''ל ע''ש וכ''כ מהר''א חזן בשו''ת תעלומות לב [ח''ג קונטרס הכללים בענין קבלת המקומות אות י עמ' קז ע''ג] שבתוניס נהגו לפסוק כמרן ז''ל בשו''ע ומור''ם במקום שאינו חולק על מרן ע''כ וכ''כ בשו''ת שמחה לאיש [ח''ה עמ' לא ואמ''א] וכן תפס הגר' כאלפון משה הכהן בשו''ת שואל ונשאל [ח''ג ס''ס תקז וע''ע לו שם חיו''ד סי' רכג] ובספרו ברית כהונה [חחו''מ מערכת ס אות ה] הביא שנחלקו בענין זה רבני תוניס כי דעת הערך השלחן [מהר''י טייב] והאבני צדק [מהר''י בסיס] דאפי' נגד מור''ם מצינן למימר קים לי ומובאר דס''ל שבני תוניס לא קבלו עליהם הוראות הרמ''א [דהא בהא תליא כמבואר בספר ברית אברהם דלהלן] ומאידך דעת מהר''נ בן בורג'יל והמשכנת הרועים ועוד דקבלנו הוראות מור''ם במקום שמרן לא גילה דעתו ע''כ וע''ע לו שם [במערכת ו אות א] בהרחבה בענין זה וכ''כ בנו ר''א הכהן בספרו ברית אברהם [מערכת מ אות וע''ש במ''ש על תשובת והיען משה סי' ג] ולעיל נזכר כי דעת האיש מצליח שיש לילך אחר הוראת מור''ם כנ''ל וכ''כ בספר ויאמר בועז [בכללים שבראש הספר אות א]
ובאמת שאף חכמי ארץ ישראל אתרא דמרן גילו דעתם בזה דעת עליון שמלבד הוראות מרן קבלנו אף הוראות הרמ''א במקום שמרן לא גילה דעתו כמ''ש ר' רחמים פראנקו [מרבני חברון] בשו''ת שערי רחמים [אהע''ז סי' יא סד''ה כי אם] וכ''כ ר''א אדאדי [מחכמי צפת משנת התק''ס] בשו''ת ויקרא אברהם [קונ' זה הכלל אות פז] וכ''כ גם מהר''י בורלא בספרו לקט יוסף [מערכת א אות עד ומערכת ק אות ד] וכ''כ אב''ד חברון ר''א מאני בספרו זכרונות אליהו [או''ח מערכת מ אות ח]
אולם בשו''ת ימי יוסף ידיד [אהע''ז סי' א עמ' כב ע''ד] אחר שהביא דברי המשפטים ישרים הנ''ל כתב ''דזה אינו דאנן לא קבלנו הוראות רמ''א ז''ל אלא דרמ''א ז''ל כאחד מן הפוסקים הוא והכי נראה מדברי רוב הפוסקים ואכמ''ל הבקי יעיין והרב בספר משפטים ישרים לא כן כתב אלא לבני המערב דעדתו של הרב ז''ל לא מהניא אלא לבני המערב שהיה הוא רב ומורה שם ושם אפשר דהכי הוא שקבלו הוראות רמ''א כמו שהעיד הרב ז''ל אבל אנו לא קבלנו הוראות רמ''א אלא רמ''א הוי כאחד מן הפוסקים ומעיד אני על כמה מעשים שבארץ מולדתי אר''ץ טובה יע''א ופסקו הרבנים שם היפך רמ''א בכמה פעמים אף היכא שלא גילה דעתו מרן ז''ל עכ''ל אלא שכידוע דבריו סתראי נינהו ועמד עליהם מהר''י סופר בברית יעקב [סי' מ הע' ג] ובהקדמת משנ''ב מאורות [ח''א] וע''ע בספר עטרת שלמה [אות י אומ''א]
אולם רק זאת יש לציין שפעמים רבות הרמ"א כותב לשון ויש אומרים ומשמע שבא לחלוק על דברי השו"ע ואין זו כוונתו וכן להיפך לפעמים הרמ"א כותב דבריו בלשון שאינה נראת כחולקת על השו"ע והרי הוא חולק על דבריו וע''פ רוב הוא משום שאין הכרע חותך מלשון השו''ע שחולק ויש לעיין בכל דין בב"י ובאחרוני ספרד [כמ"ש בתבואת שמ"ש שם באות יח-יט ו וביד מלאכי [כלל הרמ''א אות יט] וכן הוא במשנ''ב [סי' שכג ס''ק טז ובבה''ל סי' שלח ס''א ד''ה הואיל ובסי' תקמה בבה''ל ד''ה או]
ועי' בספר מעתיקי השמועה שהביא לכל הנ''ל וכתב להעיר ע''ד המשנ''ב [בסי' תרנא בשעה''צ ס''ק ז ובסי' תמז בבה''ל ד''ה בוסר ובסי' שיד ס''ק י] שממה שלא כתב הרמ''א לשון ויש אומרים או לשון ויש חולקים ש''מ דהכי נמי ס''ל למחבר וצ''ב דהמשנ''ב עצמו בכמה מקומות כתב שדרכו של הרמ'''א לחלוק על השלחן ערוך אף שאינו כותב לשון ויש אומרים וצ''ע]
ויש לציין לחד מחכמי תימן אשר ערך חיבור הסובב לשלחן ערוך הנקרא בשם שתילי זיתים ושם השמיט כל הגהות הרמ"א שאינם לפי מנהגם [כמו שכתב שם בהקדמתו] ודי בזה
נערך לאחרונה:
