• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

אמירת קים לי בפרוזבול נגד מרן - בירור בדעת מרן היבי"א זיע"א

דודי

Member
ידוע פסיקת מרן הב"י, דשמיטת כספים הוי דין איסורי ולא ממוני, וכן נקט בחזו"ע.
ומשום כך פסק מרן זצ"ל שאע"פ שדעת השו"ע שבעינן לבי"ד מומחים (שהימחום רבים) עבור עשיית שטר פרוזבול, ודלא כהרמ"א דסגי בבי"ד חשוב,
מ"מ פסק מרן זצ"ל שהלווה לא יכול לומר קים לי כהשו"ע שהכספים ישמטו, במקום שהמלווה לא עשה השטר בפני בי"ד מומחים, אלא סתם בפני ג' - והביאור בדבריו הוא משום שס"ל דשמיטת כספים הוי איסור והוי ספק דרבנן, ולא אמרינן קים לי באיסורים.
אמנם מה שצ"ע, דמרן החזו"ע לאורך כל חיבורו (על פרוזבול) מזכיר כמה פעמים את הנושא של קים לי, וכגון לגבי מניח משכון, והאומר קים לי כהסוברים שאי"צ פרוזבול.
ואתמהה מהי דעת מרן זצ"ל???
 
עדיין לא מצאתי תשובה הולמת.
למי שלא מבין, עיקר התמיהה העצומה היא בדברי החזו"ע בהל' פרוזבול, שבגוף ההלכה פסק כהשו"ע שבעינן בית דין חשוב,
ובהערה כתב שהלווה לא יכול לומר קים לי כהשו"ע בזה.
האם מצינו שא"א לומר קים לי כפי שנפסקה ההלכה עצמה???
 
עדיין לא מצאתי תשובה הולמת.
למי שלא מבין, עיקר התמיהה העצומה היא בדברי החזו"ע בהל' פרוזבול, שבגוף ההלכה פסק כהשו"ע שבעינן בית דין חשוב,
ובהערה כתב שהלווה לא יכול לומר קים לי כהשו"ע בזה.
האם מצינו שא"א לומר קים לי כפי שנפסקה ההלכה עצמה???
תשאל את מורנו @הרב שמעון ללוש
 
אולי בספר המופיע במודעה המצורפת כתב בזה. תוכל לשאול את המחבר במספר המופיע במודעה המצורפת. (זה לא יכנס לאוצה"ח לפחות בשנה וחצי הקרובים).
 

קבצים מצורפים

  • מודעה אקים את יצחק.pdf
    2.1 MB · צפיות: 8
שלום רב! יש לי את הספר של הגאון הרב יצחק אלמליח שליט"א, אך אין שם איזכור לנושא הנ"ל.
הספר מתמקד בעיקר בכללים ופחות בפרטי ההלכות.
אגב, המחבר עשה עבודה נפלאה!!!
 
בחזו''ע עמ' נו הנד''מ ביאר שיש בכיו''ב כמה עניינים, דלא אמרינן קים לי נגד מרן, וגם שהוא נגד המנהג, ומהגליון אפשר להוציא עוד ב' נימוקים דשביעית דרבנן, ועוד.
 
ת"ח אחד כתב שדין השמטה תלוי במלוה, ולכן אם המלוה הוא אשכנזי שמותר לו לסמוך על הרמ"א ולגבות ואין עליו איסור 'לא יגוש', שוב אין מקום לטענת הלוה שהחוב שמוט. וזו לשונו:
בסוגיא דמכות דף ג ב"מלוה את חברו לעשר שנים" יש שתי לשונות בגמ' אם שביעית משמט או לא, ונחלקו בראשונים והאחרונים, מהו ההלכה למעשה, ונחלקו אם זה נחשב כנידון של איסור או של ממונות.
והרמב"ם (הל' שמיטה ויובל ט, ט) והשו"ע (חו"מ סז, י) פוסקים כלשון השניה, שהשביעית אינה משמטת, הרי דנקטינן שהממונות של הלווה תלוי באיסורו של המלוה ליגוש, ולכן כיון שיש שני לשונות נקטינן לחומרא ואסור למלוה ליגוש.
ולפי זה י"ל גם להיפך, שהיכן שמותר למלוה ליגוש, כיון שהוא יכול לסמוך על השיטות שהחוב לא נשמט, כבר אין הלווה יכול לטעון קים לי' כי זה לא נחשב דיני ממונות שלו, אלא הכל תלוי באיסור המלוה ליגוש, וכל היכא דמותר למלוה ליגוש אין ללוה עוד טענה.
[מקור: https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=51&t=35297#p660595]
 
ת"ח אחד כתב
אכן, גם לאחר דבריו של ת"ח זה, עדיין צ"ע דהב"י ס"ל דשמיטת כספים הוא דין איסורי, ומשו"ה א"א להגיד קים לי (כיון שבאיסורין לא אמרי' קים לי),
ומנגד, מרן זצ"ל בחיבורו לענין פרוזבול, השתמש בטענת קים לי, ואע"פ דהוי דין איסורי כמשנ"ת.
 
חזור
חלק עליון