כאמור מרן בעצמו הורה לבד״צ להורות כך, ולולא נאמר כדברי
@יי"ש בשביל שהבד״צ יהיה לכל הדעות באמת תימה איך מחד גיסא היתר מכירה זה מהודר ומחד גיסא הורה בעצמו לבד״צ לומר כן.
וסתם כך, אם היתר מכירה זה מהודר זה אומר שאני בדווקא צריך ללכת לסופרים הלא חרדיים בשביל לקנות היתר מכירה? או שאני ״סומך״ על הכשרויות שומרות שמיטה בשביל לא לטרוח?
לכאורה פשוט לי שכל מה שאנו אומרים שהיתר מכירה זה מהודר בשביל לומר שאין בזה שום בעיה בהלכה. אבל בוודאי שזה לא אומר שאני צריך להמנע מלקנות ממה שמוצע בסופרים החרדיים.
(למרות שיש פעמים שבהם אני מעדיף היתר מכירה, כגון ייבול חו״ל בהם הירקות יכולות להיות באיכות ירודה מאד. אבל מצד הלכה אני לא חושב שיש הידור להמנע מזה)