• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

אתרוג שגדל בצד השני של כדור הארץ מהו דרך גידולו?

גדל לכיוון השמים שמתחתינו.
נו ו...?
אנחנו מחזיקים אותו לא לכיוון שגדל (מזרח-מערב-דרום-צפון), אלא לצד של דרך גידולו, והיינו כלפי מעלה/מטה.
הצד "למעלה" אצלנו הוא כאן 👆 והצד למעלה בקצה השני הוא גם כאן 👆 ופשוט.
 
נו ו...
אנחנו מחזיקים אותו לא לכיוון שגדל (מזרח-מערב-דרום-צפון), אלא לצד של דרך גידולו, והיינו כלפי מעלה/מטה.
הצד "למעלה" אצלנו הוא כאן 👆 והצד למעלה בקצה השני הוא גם כאן 👆 ופשוט.
פשוט וברור...
א"צ לפנים כלל וכלל.
 
טיוטה של שיעור שמסרתי בענין:
כל המצוות אין יוצאין בהם אלא דרך גדולתן
בגמ' (סוכה מה:) "אמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי: כל המצות כולן אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן, שנאמר עצי שטים עמדים".
ופירש"י "כל המצות: כגון קרשי המשכן, ועמודים, ולולב והדס וערבה". וכן נפסק בשו"ע (סי' תרנא ס"ב).
מזה שרש"י לא הזכיר אתרוג דייק בשו"ת בנין שלמה ח"א (סי' מח) שבאתרוג אין דין זה. אבל המג"א והמשנ"ב כתבו שגם באתרוג יש דין דרך גדילתם, אבל לא כמו שהוא נמצא באילן לפני שקוטפים אותו, שהעוקץ למעלה, כי אז הוא מתהפך מחמת המשקל שלו. העירוני שיש אתרוגים בעץ שכבר לפני שגדלו הם כלפי מטה, כי הפרח שלהם כבר היה ללמטה. ואולי בגלל זה רש"י לא כתב אתרוג, שלא יחשבו שכדרך שהוא נמצא באילן לפני שקוטפים אותו. ובאמת המאירי כתב גם אתרוג.
ולפי"ז יש לדון האם צריך לתפוס את הלולב ההדס והערבה ישר ולא באלכסון.
בשביל לא להכנס לספק האם אדם יוצא ידי חובה כשלא כדרך גדילתן, ואז לא יוכל לברך עליהם, מומלץ לכוון להדיא שלא רוצה לצאת ידי חובה כשלוקח אותם לביהכנ"ס, אפי' כשהם בתוך הנרתיק. (חזו"ע סוכות עמ' תיט, וילקו"י ד' המינים עמ' תעד. וע"ע חזו"ע עמ' שמז-שמט).
יש מהפוסקים שכתבו שצד השדרה גם תלוי בדין זה, אבל יש בזה מחלוקת מה נקרא דרך הגדילה, ויש בזה כמה דעות האם מול האדם או הפוך, או על הצד, ולכן אנחנו עושים כמו שכתוב בקבלה שהשדרה תהיה לצד האדם.
הביכורי יעקב דן במי שיש לו א' מארבעת המינים מאוסטרליה, האם צריך לתפוס אותם הפוך.
שפת אמת: בגמ' כל המצות כו' עצי שטים עומדים פי' דעומדים מיותר דהא מפורש בכתוב אורך הקרש שתי ידות לקרש ואתי עומדים לדרך גדילתן וכ"כ המהרש"א ביומא, אך יש לעיין מנ"ל דבכל המצות כן דילמא דוקא בקרשים, ותו דלכאורה משמע דבמשכן גופי' בשלחן וארון ומזבח לא קפדינן על דרך גדילתן וכן רש"י ז"ל מדייק הכא קרשי המשכן ועמודים ולולב כו' ואמאי לא מזבח וארון, וגם צל"ע בעץ ארז דפרה ומצורע אי בעי נמי דרך גדילתן:
הטור (סי' תרל) כ' שיש מדקדקין בזה גם בדפנות, אבל כתב שא"צ להקפיד בזה, כיון שדפנות כשרות גם בדבר שאינו גידולי קרקע. והכף החיים כתב שלכתחילה ראוי להקפיד בזה.
בסכך שהוא שוכב לכאו' תלוי במחלוקת האם צריך לתפוס את ארבעת המינים דוקא ישר ולא באלכסון, אבל יש שכתבו שכיון שבלא"ה הענפים לא תמיד ישרים כלפי מעלה אז אין בזה בעיה לכו"ע.
המהר"י וייל (סימן קצא) כתב שגם בבשמים בהבדלה צריך להקפיד בזה.
למה כתוב "כל המצוות כולם" משמע שזה בכל הדברים, אבל רבותינו העירו למה דוקא בעצי המשכן זה נאמן ולא בכלי המקדש, הארוך והשלחן ועוד.
השפת אמת מסתפק לגבי ביכורים.

מקורות: תור הזהב גליון 159. דף על הדף סוכה שם, חזו"ע עמ' שמ-שמב.
 
טיוטה של שיעור שמסרתי בענין:
כל המצוות אין יוצאין בהם אל דרך גדולתן
בגמ' (סוכה מה:) "אמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי: כל המצות כולן אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן, שנאמר עצי שטים עמדים".
ופירש"י "כל המצות: כגון קרשי המשכן, ועמודים, ולולב והדס וערבה". וכן נפסק בשו"ע (סי' תרנא ס"ב).
מזה שרש"י לא הזכיר אתרוג דייק בשו"ת בנין שלמה ח"א (סי' מח) שבאתרוג אין דין זה. אבל המג"א והמשנ"ב כתבו שגם באתרוג יש דין דרך גדילתם, אבל לא כמו שהוא נמצא באילן לפני שקוטפים אותו, שהעוקץ למעלה, כי אז הוא מתהפך מחמת המשקל שלו. העירוני שיש אתרוגים בעץ שכבר לפני שגדלו הם כלפי מטה, כי הפרח שלהם כבר היה ללמטה. ואולי בגלל זה רש"י לא כתב אתרוג, שלא יחשבו שכדרך שהוא נמצא באילן לפני שקוטפים אותו. ובאמת המאירי כתב גם אתרוג.
ולפי"ז יש לדון האם צריך לתפוס את הלולב ההדס והערבה ישר ולא באלכסון.
בשביל לא להכנס לספק האם אדם יוצא ידי חובה כשלא כדרך גדילתן, ואז לא יוכל לברך עליהם, מומלץ לכוון להדיא שלא רוצה לצאת ידי חובה כשלוקח אותם לביהכנ"ס, אפי' כשהם בתוך הנרתיק. (חזו"ע סוכות עמ' תיט, וילקו"י ד' המינים עמ' תעד. וע"ע חזו"ע עמ' שמז-שמט).
יש מהפוסקים שכתבו שצד השדרה גם תלוי בדין זה, אבל יש בזה מחלוקת מה נקרא דרך הגדילה, ויש בזה כמה דעות האם מול האדם או הפוך, או על הצד, ולכן אנחנו עושים כמו שכתוב בקבלה שהשדרה תהיה לצד האדם.
הביכורי יעקב דן במי שיש לו א' מארבעת המינים מאוסטרליה, האם צריך לתפוס אותם הפוך.
שפת אמת: בגמ' כל המצות כו' עצי שטים עומדים פי' דעומדים מיותר דהא מפורש בכתוב אורך הקרש שתי ידות לקרש ואתי עומדים לדרך גדילתן וכ"כ המהרש"א ביומא, אך יש לעיין מנ"ל דבכל המצות כן דילמא דוקא בקרשים, ותו דלכאורה משמע דבמשכן גופי' בשלחן וארון ומזבח לא קפדינן על דרך גדילתן וכן רש"י ז"ל מדייק הכא קרשי המשכן ועמודים ולולב כו' ואמאי לא מזבח וארון, וגם צל"ע בעץ ארז דפרה ומצורע אי בעי נמי דרך גדילתן:
הטור (סי' תרל) כ' שיש מדקדקין בזה גם בדפנות, אבל כתב שא"צ להקפיד בזה, כיון שדפנות כשרות גם בדבר שאינו גידולי קרקע. והכף החיים כתב שלכתחילה ראוי להקפיד בזה.
בסכך שהוא שוכב לכאו' תלוי במחלוקת האם צריך לתפוס את ארבעת המינים דוקא ישר ולא באלכסון, אבל יש שכתבו שכיון שבלא"ה הענפים לא תמיד ישרים כלפי מעלה אז אין בזה בעיה לכו"ע.
המהר"י וייל (סימן קצא) כתב שגם בבשמים בהבדלה צריך להקפיד בזה.
למה כתוב "כל המצוות כולם" משמע שזה בכל הדברים, אבל רבותינו העירו למה דוקא בעצי המשכן זה נאמן ולא בכלי המקדש, הארוך והשלחן ועוד.
השפת אמת מסתפק לגבי ביכורים.

מקורות: תור הזהב גליון 159. דף על הדף סוכה שם, חזו"ע עמ' שמ-שמב.
אגב אחרי שהצגתי את הסוגיא שצריך דרך גידולן, כששאלתי האם אתרוג שגדל באוסטרליה צריך להחזיקו הפוך, כל השומעים (רבים מתוכם בעלי בתים) קפצו...
 
חזור
חלק עליון