הרב ללוש שליט"א רצה לחדש שמתי שלא מתכוון לסוך, אלא רק אין לו איפה להתיז את הבושם ומתיזו על ידו רק כדי להריחו מותר, ואינו כלהעביר הזוהמא. וק"ק שהרי הפוסקים כתבו שמה שאסור לסוך להעביר הזוהמא אע"פ שלא מכוון לתענוג משום ש " מ"מ תענוג יש בדבר, ופסיק רישיה הוא " וא"כ בפשטות ה"ה גם במקרה שאין לו היכן להתיז את הבושם הוי פסי"ר ואסור.
אמנם, כפי שצוין לעיל מרן שליט"א פסק שאין בזה סיכה כלל (שהרי זה אינו סוג של שמן וכדו', וכן אינו ראוי למאכל ועוד כמה צירופים בסוגיית סיכה)
וא"כ נשאר רק איסור רחיצה, ולענ"ד כוונת מרן שליט"א אינה להתיר להתיז בושם על הגוף בשופי, שהרי אף לתת אצבעו במים אסור, אלא רק אם הוא מצטער או כדי להעביר ריח רע. כנלע"ד פשוט.