ביאור דעת ספר הנייר השגה על דברי הרב ילקוט יוסף שליט"א.

[ינובון בשיבה]

ידידי הנעים, שותא דמר לא ידענא.
שים לב בבקשה לא להתבלבל, מחבר המבוא כותב על היחס לעורך הספר שהוא השערה.
לא לתוכן הספר שהוא חלילה השערות, ואין צריך לומר שלא לכתב יד...

אני אתייחס רק לנקודה הזו מכיון שכל השאר תלוי בה.
העלתי תמונה, כל מי שרוצה מוזמן לקרוא מה כתב המו"ל, ואני אצטט למי שמתעייף לעשות זאת: "על יסוד ההוכחות שהבאנו בחקירה זאת על הספר ועל המחבר אין בידינו לברר את הבעיה וכו'". ע"ש. מפורש שאף על הספר מוסב ה'אין בידינו לברר וכו''. וכבודו יבאר לעם הארץ שכמותי איך זכית להבין שמה שכתב 'ועל המחבר' הוא מוסב על עורך הספר ולא על המחבר - בעל ספר הנייר. אני לא דוחה את מה שאתה אוחז והראיות שאתה רוצה להביא, ואם אמת הדבר, כבר הסכמתי איתך שיש קושיא על מרן שליט"א ומצוה ליישב, אבל לפי מה שאני רואה כתוב מולי, והוא כתוב כאן כדי שכל אחד יסתכל, לא מובן ככה לשכלי הדל, ואדרבה, אני אשמח אם יסבירו לי בתוך המילים עצמם איך מדובר על עורך הספר ולא על הספר וכותבו.
ועד שלא תראה לי את זה במילים אין נפק"מ להשיב על שאר הדברים.
נ.ב - אם ח"ו כתבתי משהו בצורה שלא מכבדת את כבודו, אני מתנצל, וכבודו יזכה אותי ויוכיח אותי כדי שאשנה זאת.

 

[פשוט]

אני אתייחס רק לנקודה הזו מכיון שכל השאר תלוי בה.
העלתי תמונה, כל מי שרוצה מוזמן לקרוא מה כתב המו"ל, ואני אצטט למי שמתעייף לעשות זאת: "על יסוד ההוכחות שהבאנו בחקירה זאת על הספר ועל המחבר אין בידינו לברר את הבעיה וכו'". ע"ש. מפורש שאף על הספר מוסב ה'אין בידינו לברר וכו''

צודק, טעיתי!

. וכבודו יבאר לעם הארץ שכמותי

חלילה וחס.

איך זכית להבין שמה שכתב 'ועל המחבר' הוא מוסב על עורך הספר ולא על המחבר - בעל ספר הנייר. אני לא דוחה את מה שאתה אוחז והראיות שאתה רוצה להביא, ואם אמת הדבר, כבר הסכמתי איתך שיש קושיא על מרן שליט"א ומצוה ליישב, אבל לפי מה שאני רואה כתוב מולי, והוא כתוב כאן כדי שכל אחד יסתכל, לא מובן ככה לשכלי הדל, ואדרבה, אני אשמח אם יסבירו לי בתוך המילים עצמם איך מדובר על עורך הספר ולא על הספר וכותבו.
ועד שלא תראה לי את זה במילים אין נפק"מ להשיב על שאר הדברים.
נ.ב - אם ח"ו כתבתי משהו בצורה שלא מכבדת את כבודו, אני מתנצל, וכבודו יזכה אותי ויוכיח אותי כדי שאשנה זאת.

עכ"פ ברור בלא ספק שמחבר הספר ועורכו הם מתקופת הראשונים קודם לידת מהר"י וייל שכן ישנם כמה כתבי ידות עם קולפון מתקופה זו.
וספר זה היה מצוי אצל בני צרפת באותה תקופה כמבואר במבוא שם.
ובספר זה מובא עדות מתקופת רבותינו הראשונים ומלשון "רבותינו הצרפתים" ומלשון "רבינו יצחק" מבעלי התוס' שמנהג הנשים היה להדליק ואח"כ לברך.
ואין הדיון מה דעת ספר הנייר גופיה, אלא האם נמצא מנהג זה בראשונים, והא קמן שנמצא ונמצא.

 

[ינובון בשיבה]

צודק, טעיתי!

איזה צדיק! הלוואי ואני אזכה ללמוד ממך להודות על האמת