לגבי כשמל"א על כלי היתר
אנציקלופדיה תלמודית כרך לח, [מבטל כלי מהיכנו (מהכנו)] טור רעז - רעט
הנחת כלי היתר לקבל בו כלי-שמלאכתו-לאיסור*, שמותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו243, יש מן הראשונים סוברים שאינה חשובה כביטול כלי מהיכנו244. מהם שכתבו בטעם הדבר, לפי שאם יצטרך לכלי ההיתר יטול ממנו את הכלי שמלאכתו לאיסור, שהרי זה בכלל צורך מקומו245, ומהם שכתבו, לפי שאין הכלי של היתר נאסר יותר מהכלי של איסור, ומותר לטלטלו לצורך מקומו, ולפיכך אינו בטל מהיכנו246, אלא שיש מן הראשונים סוברים, שמכל מקום לא יניחנו מטעם אחר, שאין לעשות מעשה כדי לגרום להתיר את טלטול הכלי שמלאכתו לאיסור247. ויש מן הראשונים חולקים וסוברים, שהיא חשובה ביטול כלי מהיכנו248, שכשם שאין מבטלים כלי מהיכנו לגמרי, כך אין מבטלים אותו ממקצת הכנה שלו249, ואותו כלי של היתר היה ראוי לטלטלו לכל דבר ואפילו מחמה לצל, ועכשיו אי אפשר לטלטלו אלא לצורך גופו או לצורך מקומו250.
אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך לח, [מבטל כלי מהיכנו (מהכנו)] טור רעח - רפ
243. ע"ע כלי שמלאכתו לאיסור: לצורך גופו; לצורך מקומו.
244. עי' בעה"מ שבת קנד ב (סו ב), ועי' תהלה לדוד או"ח סי' רסו אות ז; רמב"ן (מכ"י, ותלמיד הרמב"ן) שבת שם, לל' ראשון; רשב"א שם; תורי"ד שם; מאירי שם; ריטב"א שם. וכ"מ בר"י מלוניל שם. ועי' קונ' בעניני מוקצה (שיינברג, בסו"ס שלמי יהודה) סי' כח עמ' שח - שיד.
245. עי' רמב"ן (מכ"י, ותלמיד הרמב"ן) שם; רשב"א שם; עי' ריטב"א שם; מאירי שם. ועי' ציון 250. ועי' רמב"ן ורשב"א וריטב"א שבציון 360, שאף כשאפשר לנער את המוקצה, אסור ליתן כלי תחתיו, משום שביטלו מהיכנו לשעה, וצ"ל שכשהוא יכול ליטלו בידו אינו ביטול כלל, ועי' להלן, ועי' ציונים 356, 372 ואילך, ועי' רשב"א שם.
246. תורי"ד שם, והיינו לשיטתו שם, שאף באמצע שבת נעשה בסיס, וא"כ אף אם יוריד את האיסור, עדיין ההיתר אסור בטלטול. ועי' להלן. ועי' ציון 195.
247. ע"ע הנ"ל ציון 597 ואילך, ושם בטעם הדבר. ולכאו' אף אם הטעם שאינו חשוב ביטול מהיכנו, אינו משום שהוא יכול לטלטל את הכלי האסור, אלא משום שכלי ההיתר אינו חשוב מבוטל בכך, עי' לעיל, סו"ס אין לגרום היתר לטלטלו, עכ"פ אם כוונתו לכך.
248. רמב"ן (מכ"י, ותלמיד הרמב"ן) שם לל' אחר. ועי' ר"ח שבת שם. ועי' קונ' בעניני מוקצה שם עמ' שי, בד' השו"ע או"ח שי ו. ועי' ציון 231.
249. רמב"ן (מכ"י) שם.
250. עי' רמב"ן (מכ"י) שם; רמב"ן (תלמיד הרמב"ן) שם. ומ' שאם ירצה לטלטל את הכלי התחתון (שלד' זו אינו נעשה בסיס באמצע שבת) מחמה לצל, אסור ליטול את הכלי שמלאכתו לאיסור מעליו, ואינו חשוב צורך מקומו, וצ"ב, ועי' לעיל, ואולי מטעם זה הוסיף הרמב"ן (תלמיד הרמב"ן) שם: ואין דעתו לסלקן, שכל שלא סילק האיסור, ההיתר אסור בטלטול, אלא שאין זה אלא ביטול לשעה (ועי' ציון 337, שלדעתו אינו ביטול, ועי' לעיל שכשהוא יכול ליטול את האיסור ביד, אפשר שלכו"ע אינו ביטול), אבל כשדעתו להניחו חשוב ביטול, עי' ציון 317. ועי' ציון 195.
לגבי השאלה
ביטול כלי מהיכנו-כשרק מבטל מקצת תשמישו
זאת שאלה רחבה יותר, ודוג' לדבר מד' הגרעק"א דבכלי המחובר ליכא משום ביטכ"מ כיון דל"ה בונה, וכו'.
ולכן כדאי למקד את השאלה יותר.
