זה רק שמבקש ממנו שיעבור על איסור, אך אם מבקשו לשמשו (באופן שממש צריך לזה עתה, או עכ"פ כשאין כוונתו למונעו מתפילה), נראה דהוי בכלל 'העוסק במצוה פטור מן המצוה'.בגמרא כתוב שאם אמר לו אביו לחלל שבת לא יחלל שהוא ואביו חייבים בכבוד הקב"ה...
יש לו עתה מצות תפילה והרי היא ככל מצוה שפטור ממנה כשעוסק באחרת.נאמר העוסק במצווה פטור מן המצווה
לא נאמר העוסק במצווה מותר לו לעבור עבירה...
(להפסיד תפילה זהו איסור חמור וכמו שהאריך בכה"ח)
שאני ת"ת שמביא למעשה ולכן חייב להפסיק, וכפי הכלל שכל מצוה שא"א שתעשה ע"י אחר דוחה ת"ת.הבלים!
כל ההיתר שמבואר בגמ' לא להתפלל.
הוא רק מי שבאמצע ללמוד וגם זה רק לרשב"י ותלמידיו.
שלום וברכה.
אשמח לדעת אם יש למישהו מקורות לגבי מקרים שבין אדם לחברו מתנגש עם בין אדם למקום.
ואיזה סיטואציות יכולות להיות.
כגון:
אבא ביקש שתקנה לו חלב והמכולת נסגרת עוד כמה דקות ועכשיו זה סוף זמן תפילת מנחה, האם הולכים להתפלל או לקנות חלב.
ועוד כגון אלו.
תודה רבה