בעניין חיוב הדלקת נר שבת כשמתארחת כלה בבית חמותה וכד'

[בנימין לוריא]

עיינתי מעט ביחו"ד ח"ב סי' ל"ב, ובחזו"ע שבת ח"א עמ' קצ"ו, אחר שהביא דברי החיד"א בעניין הדלקת נר שבת של כלה בבית חמותה וכד', כתב על דבריו:

ותמהתי, מכיון שגם בדברי החיד"א וגם בהלכה שפסק בהלכה למעלה, וכן במשך ההערה, לא מצינו חילוק אם חלוקין בעיסתן או לא, ובכל אופן יש לה לברך בחדרה גם אם לא חלוקין בעיסתן, ולמה כתב "וחלוקין בעיסתן"?
ולאחמ"כ ראיתי בילקו"י שבת כרך א' ח"ב סי' רס"ג ס"ק ל"ה שהעתיק דבריו וכתב:

ולפי"ז אתי שפיר, דאין הכוונה שכעת הם חלוקים בעיסתם, אלא שבד"כ בימי החול הם חלוקים בעיסתם, אבל כעת, אפי' אינם חלוקים בעיסתם, הוא הדין.

אך לפי"ז יצא חידוש, שלכאו' כלה ובעלה שמתגוררים בבית הוריהם בקביעות (כגון מיד אחרי החתונה וכד') וסמוכים על שולחן הוריהם ואינם חלוקים בעיסתן, נראה שגם אם מייחדים להם חדר לשינה, לא תברך שם על הדלקת נר שבת. וכן אפשר דה"ה נמי באשה שמגיעה למשך כחודש ימים אחר לידתה לבית אמה, ויש לה שם חדר מיוחד ביחד עם בעלה.
אולם במאמר מרדכי (סי' רס"ג ס"ק ו'), וכן ברב פעלים ח"ב סי' נ', כתבו שגם בכה"ג תברך בעצמה. וכ"כ במנוחת אהבה ח"א פ"ד סעיף ח' (ובהערה 22). דיש גם את הטעם שיש שלום בית.
ואם כך הוא הדין, עדיין יש להבין מש"כ מרן זצ"ל "שחלוקות בעיסתן" דאף בלא"ה ה"ה. (וגם אין צריך לומר כמש"כ הילקו"י דבשאר ימי החול חלוקים בעיסתם, דהא גם בלא"ה ה"ה).
אכן אפשר דבאמת לפי הילקו"י הדין הכי, דבכה"ג לא תברך, ומשום הצד שיש סו"ס טעם של שלום בית, כבר כתב בילקו"י הנ"ל (בס"ק ל"ד):

 

[בנימין לוריא]

אגב, חשבתי לבאר המח' בגדר "חדר המיוחד", שבאור לציון (ח"ב פרק י"ח ס"ו) כתב:

אך בילקו"י (הנ"ל) כתב לחלוק עליו,

ואולי אפשר לתלות זאת בטעם החיוב, שלפי האור לציון צ"ל שטעם החיוב הוא משום שחדר זה נחשב כמושכר להם, ואינו נחשב כחלק מהבית, ולכן אינו נפטר בהדלקת בעלת הבית, ממילא אם נכנסים לחדר זה, כבר אינו נחשב כנפרד מהבית, ויש לו שייכות לבית וממילא נפטר בהדלקת בעלת הבית כבכל שבת.
ולפי הילקו"י אפשר להסביר טעם החיוב כמש"כ במנוחת אהבה הנ"ל, שכתב:

והיינו שטעם החיוב הוא משום שמכוונים להדיא שלא להיפטר בהדלקת בעלת הבית, ואין לזה שייכות אם החדר הוא רק שלהם בלבד שייחשב כדירה נפרדת.
דבר נוסף יוצא לפי"ז, שאם בעל הבית יכוון להדיא להקנות להם חלק בנרות שמדליקה אשתו, יצאו ידי חובה. וכן לפי האור לציון, אם יהיה מי שיכנס לחדר לקחת דברים וכד', יצאו יד"ח בהדלקת בעלת הבית.

 

[אור יעקב]

וגם בהלכה שפסק בהלכה למעלה,

קצת משמע כן שכתב על בן נשוי ששבת יחד עם אשתו אצל הוריו.
משמע דרך ארעי ולא בקביעות.

אכן אפשר דבאמת לפי הילקו"י הדין הכי,

כן הבין גם באור תורה תשפ סימן עט.

 

[בנימין לוריא]

קצת משמע כן שכתב על בן נשוי ששבת יחד עם אשתו אצל הוריו.
משמע דרך ארעי ולא בקביעות.

כמובן, וע"כ שאלתי שבכה"ג לא צריך לומר שחלוקין בעיסתן.

כן הבין גם באור תורה תשפ סימן עט.

אשמח אם תוכל להעלות.