בעניין ענית אמן דקדיש בשומע ממנין סמוך

[יונתן37]

נראה מלשון השו"ע ד"יכול לענות" , מפשוטו, משמע שרשות היא לו לענות. אך מרן כתב שחייב לענות עמהם.

מדוע אין לומר שהוא רשות מצד העוסק במצווה + מה שנראה כרשות ולא חובה מלשון השו"ע?

 

[אילון כהן]

מי כתב שחייב והיכן?

 

[יונתן37]

ראה ילקו"י סימן נו, ב : השומע קדיש ממניין סמוך והוא במקומות שיכול להפסיק, צריך לענות עמהם , ואין זה בגדר רשות.

 

[בנימין לוריא]

 

[יונתן37]

איני מצליח להבין את הטעם בהלכה הזו. במקרה שלי, ברגע שאני עוסק בתפילה במניין א' ועתה אני צריך להפסיק כדי לענות אמן ממניין ב' ואף ממנין ג' , זה משהו שמוציא אותי משלוותי ולעתים קרובות אף גורם לשכחה ובלבול בתפילה. האם ניתן להקל ולא לענות למניין הסמוך?
תחשבו על זה, חלק מהתפילה זה כוונה, וכוונה בלי ישוב הדעת לא תתכן. במקרה שלי מיירי במניין שנמצא בין שני מניינים. כאשר כל רבע שעה מננין חדש מתחיל, יוצא שאני צריך לעצור ולענות לכל אחד מן המניינים. זה דבר, שלדעתי, לא מתקבל על הדעת.
אם מישהו מכיר קולא במקום הזה , אשמח לשמוע.