לכאו' מי שאוכל בשאר ימות השנה מצה (עכ"פ שמורה) ומברך עליה מזונות, בברכת על המחיה צריך לחתום "על הארץ ועל מחייתה" שכן זה גדל בארץ ישראל. נכון?
ברכה אחרונה על מצה בשאר ימות השנה
נכון.
אז צריך לשים לב לדבר, כי בד"כ רגילים לחתום "על הארץ ועל המחיה" ורק ביין רגילים כל פעם לבדוק.
ישראל קרמר
Member
זה לנוהגים לברך על מחיתה בדברים שברכתם מזונות שעשויים מיבול א"י כמקובל את עדות המזרח והספרדים. האשכנזים נוהגים כן רק לגבי "על פירותיה" ו"על פרי גפנה".
ישראל קרמר
Member
אני מדבר על מקרה שבטוח שגדל בא"י.
בכל מקרה רציתי לשאול: אם אמרתי בטעות "על פרי גפנה" על יין/מיץ ענבים שענביו הם מיבול חו"ל ורק היין/מיץ ענבים עצמו מיוצר בארץ, האם צריך לחזור על הברכה והאם יש הבדל אם גם היין/מיץ ענבים מיוצר בחו"ל?
בכל מקרה רציתי לשאול: אם אמרתי בטעות "על פרי גפנה" על יין/מיץ ענבים שענביו הם מיבול חו"ל ורק היין/מיץ ענבים עצמו מיוצר בארץ, האם צריך לחזור על הברכה והאם יש הבדל אם גם היין/מיץ ענבים מיוצר בחו"ל?
ישראל קרמר
Member
תודה רבה!
ישראל קרמר
Member
לכאורה הדין זהה לא ר על םרינה גפנה" על יין מחו"ל או שהענבים מחו"ל.
זה לא שקר, הוא משבח את הארץ ואת פרותיה
זעיר אנפין
Active member
אחזק את דבריך.
הלבוש מקשה איך חותמים על הארץ ועל הפירות, והלא בגמרא מבואר דאף דאין חותמים בתרתי יכול לחתום על הארץ ועל פירותיה משום שהכונה ארץ שנותנת הפירות והויא חתימא בחדא, וא”כ ניחא בפירות א”י שחותם על פירותיה אבל בפירות חו”ל הלא חותם על הפירות של חו’’ל ואי’’ז א”י שנותנת הפירות ושוב הויא חתימה בתרתי.
ותירץ (בחדא תירוצא) דארץ הכוונה לכל כדור הארץ שהוא נותן הפירות.
ומעתה יעלה כדבריך דלעולם אם חתם על הארץ ועל פירותיה אי”ז שקר.
יפה
זה לפי תירוץ שני שלו
אבל לפי תירוץ ראשון שלו דמילת הארץ פרטית היא על ארץ ישראל ישראל דוקא, ומילת פירות היא כללית וכוללת פירות ארץ ישראל, מתירוץ זה יוצא ברור דרק מילת פירות כוללת פירות א"י, אבל מילת פירותיה בודאי לא כוללת פירות חו"ל, וא"כ היות ולא שיבח את הפירות שאכל לא יצא.
ובאמת שתירוצו השני הוא חידוש גדול לומר כן, דבפשטות בודאי דמילת הארץ היא על ארץ ישראל, ע"ש הפסוק 'וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה' וכו', וזה באמת מה שנקט הלבוש בתירוצו הראשון, ורק בתירוץ השני נדחק לתרץ שמילת הארץ כוללת כל העולם, וצ"ע.
ומ"מ נמצאנו למדים לדעת הלבוש לפי תירוץ א' שאם טעה וחתם על ועל הפירות ולא 'ועל פירותיה', שיצא יד"ח, משום שכאשר אומר על הפירות הכוונה גם לפירות א"י, ודו"ק.
זה לפי תירוץ שני שלו
אבל לפי תירוץ ראשון שלו דמילת הארץ פרטית היא על ארץ ישראל ישראל דוקא, ומילת פירות היא כללית וכוללת פירות ארץ ישראל, מתירוץ זה יוצא ברור דרק מילת פירות כוללת פירות א"י, אבל מילת פירותיה בודאי לא כוללת פירות חו"ל, וא"כ היות ולא שיבח את הפירות שאכל לא יצא.
ובאמת שתירוצו השני הוא חידוש גדול לומר כן, דבפשטות בודאי דמילת הארץ היא על ארץ ישראל, ע"ש הפסוק 'וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה' וכו', וזה באמת מה שנקט הלבוש בתירוצו הראשון, ורק בתירוץ השני נדחק לתרץ שמילת הארץ כוללת כל העולם, וצ"ע.
ומ"מ נמצאנו למדים לדעת הלבוש לפי תירוץ א' שאם טעה וחתם על ועל הפירות ולא 'ועל פירותיה', שיצא יד"ח, משום שכאשר אומר על הפירות הכוונה גם לפירות א"י, ודו"ק.
לאחר עיוני בפוסקים מצאתי שכסברתי כתב מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א בתשובות והנהגות (ח"ג סי' עה) דהוי שקר ע"ש.
ולענין מעשה לא פשוט כלל ועיקר שיצא יד"ח, ומצאתי בכמה פוסקים שצידדו להחמיר דלא יצא יד"ח, עי' בקצות השולחן (סי' ס בדי השולחן אות ה) ובאמרי יושר (ברכות יח.) ובספר מאיר עוז סי' רח ס"י בשם הגרח"ק זצ"ל.
ולענין מעשה לא פשוט כלל ועיקר שיצא יד"ח, ומצאתי בכמה פוסקים שצידדו להחמיר דלא יצא יד"ח, עי' בקצות השולחן (סי' ס בדי השולחן אות ה) ובאמרי יושר (ברכות יח.) ובספר מאיר עוז סי' רח ס"י בשם הגרח"ק זצ"ל.
מה הקשר?
