• שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

ברכת הלבנה במוצאי חג השבועות

שלום וברכה, רציתי לדעת האם בירכו אצלכם ברכת הלבנה במוצאי חג השבועות שזה ליל ז' אך לא עברו שבע ימים מהמולד? ראיתי שכבר דנו בפורום בשאלה מעין זו, והובאה תשובת הגר"ע שיש לברך במוצ"ש אף שחסרות כמה שעות והסתפקו חברי הפורום האם דווקא מוצ"ש או גם שאר ימות השבוע יברך כאשר חסרות כמה שעות. האם למישהו יש הכרע בעניין?
 
שלום וברכה, רציתי לדעת האם בירכו אצלכם ברכת הלבנה במוצאי חג השבועות שזה ליל ז אך לא עברו שבע ימים מהמולד? ראיתי שכבר דנו בפורום בשאלה מעין זו, והובאה תשובת הגר"ע שיש לברך במוצש אף שחסרות כמה שעות והסתפקו חברי הפורופ האם דווקא מוצש או גם שאר ימות השבוע יברך כאשר חסרות כמה שעות.. האם למישהו יש הכרע בעניין?
העניין של מוצ"ש הוא מפני שהוא מבוסם וזה שייך גם במוצאי החג. ועוד, שכמדומה שעיקר הטענה שלפי המקובלים (ולכה"פ לדידן בד' מרן) אין צורך בז' ימים מלאים.
 
שלום וברכה, רציתי לדעת האם בירכו אצלכם ברכת הלבנה במוצאי חג השבועות שזה ליל ז' אך לא עברו שבע ימים מהמולד? ראיתי שכבר דנו בפורום בשאלה מעין זו, והובאה תשובת הגר"ע שיש לברך במוצ"ש אף שחסרות כמה שעות והסתפקו חברי הפורום האם דווקא מוצ"ש או גם שאר ימות השבוע יברך כאשר חסרות כמה שעות. האם למישהו יש הכרע בעניין?
לא בירכו.
 
השאלה אם זה דעת הרב עובדיה?
מזכרון- לא
מקפידים מאוד על 7 ימים כדעת הרב מגיקטליא, ומילא בימי החורף
הרב מגיטקליא כתב ז', זה שולחן ערוך בסימן תכו, השאלה אם בעינן דווקא ז' שלמים מהמולד, זה לא מבואר.
 
העניין של מוצ"ש הוא מפני שהוא מבוסם וזה שייך גם במוצאי החג. ועוד, שכמדומה שעיקר הטענה שלפי המקובלים (ולכה"פ לדידן בד' מרן) אין צורך בז' ימים מלאים.
השאלה מה זה מבושם.
האם הכוונה לנהנה לאורו כדברי תלמידי רבינו יונה ורבינו דוד אבודרהם
או הכוונה שמבושם הוא מוצאי שבת כיוון שמברכים על הבשמים?

כי איך שאני מבין,
השו"ע נקט את לשון המסכת סופרים אין מברכים על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים.

והכוונה היא -
במוצאי שבת בגלל שהוא
מבושם היינו מברך על בשמים
ובגדיו נאים.
 
השאלה מה זה מבושם.
האם הכוונה לנהנה לאורו כדברי תלמידי רבינו יונה ורבינו דוד אבודרהם
או הכוונה שמבושם הוא מוצאי שבת כיוון שמברכים על הבשמים?

כי איך שאני מבין,
השו"ע נקט את לשון המסכת סופרים אין מברכים על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים.

והכוונה היא -
במוצאי שבת בגלל שהוא
מבושם היינו מברך על בשמים
ובגדיו נאים.
מי כתב ש"מבושם" הכוונה שמברך על הבשמים?
 
מי כתב ש"מבושם" הכוונה שמברך על הבשמים?
הכוונה עד שיברך על הבשמים,
פירוש ראשון של רבינו יונה (מובא בבית יוסף שם) ורבינו דוד אבודרהם ואינם מסכימים לזה
והמאירי (סנהדרין מא:) כן כתב כפירוש ראשון משום מסכת סופרים
 
שלום וברכה, רציתי לדעת האם בירכו אצלכם ברכת הלבנה במוצאי חג השבועות שזה ליל ז' אך לא עברו שבע ימים מהמולד? ראיתי שכבר דנו בפורום בשאלה מעין זו, והובאה תשובת הגר"ע שיש לברך במוצ"ש אף שחסרות כמה שעות והסתפקו חברי הפורום האם דווקא מוצ"ש או גם שאר ימות השבוע יברך כאשר חסרות כמה שעות. האם למישהו יש הכרע בעניין?
עיין ילקוט יוסף (שבת ד - ה) עמוד שלג
שכתב כן לעניין מוצאי שבת וימי החורף
 
יש ענין במוצאי שבת ויום טוב כלשון המסכת סופרים ''אין מברכים אלא במוצ''ש ויום טוב''
וצ''ע על איזה יו''ט קאי, כי ר''ה זה לפני ז' למולד, סוכות ופסח זה אחרי ט'ו, וכ''ש שמחת תורה ושביעי ש''פ ...
א''כ האופציה היחידה לברך במוצאי יו''ט היא מוצאי יום כיפור (כנהוג) ומוצאי ר''ה למנהג אשכנז, ומוצאי שבועות לפעמים זה יוצא אחרי ז' ימים מהמולד
 
יש ענין במוצאי שבת ויום טוב כלשון המסכת סופרים ''אין מברכים אלא במוצ''ש ויום טוב''
וצ''ע על איזה יו''ט קאי, כי ר''ה זה לפני ז' למולד, סוכות ופסח זה אחרי ט'ו, וכ''ש שמחת תורה ושביעי ש''פ ...
א''כ האופציה היחידה לברך במוצאי יו''ט היא מואי יום כיפור (כנהוג) ומוצאי ר''ה למנהג אשכנז, ומוצאי שבועות לפעמים זה יוצא אחרי ז' ימים מהמולד
לא ראיתי במסכת סופרים יו"ט, וכן לא הוזכר בטור ושו"ע?
 
חזור
חלק עליון