• חדש מאיגוד האברכים והקהילות: חוברת בחומרת איסור הגיוס לצבא ובשבח לימוד התורה בישיבות הקדושות, ממרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א ומנהיג הדור מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. לקריאה והפצה לחצו כאן

ברכת מזונות אחרי אורז

מה הסיבה?
שאלתי באחד מקווי ההלכה ואמר לי שזה בגלל שהוא נחשב 'נמלך' כי אם היה לפניו משהו מין דגן הוא היה צריך לברך עליו מזונות, ואם הוא לא בירך עליו אלא על האורז, הוא הוכיח שהוא לא רצה לאכול את זה ולכן זה נחשב נמלך. ואמרתי שהמין דגן זה קינוח שהוא רצה לאכול בסוף הסעודה, ואמר אעפ"כ.
קו הלכה אחר אמר לי שפטר את המין דגן בברכת מזונות על האורז.
 
על מה אתה מדבר?!
כן כתב מרן הבית יוסף (סי' רו, ובסוף סי' ריא) בשם הרשב"א, [והוא בחידושי הרשב"א ברכות מא. בד"ה ומסתברא], וז"ל: מסתברא שאם הביאו לפניו אתרוג וזית, וקדם ובירך על האתרוג בפה"ע, אע"פ שאינו רשאי, אם נתכוון לפטור את הזית בברכת האתרוג א"צ לחזור ולברך על הזית, אבל אם לא נתכוון לא. שאינו בדין שיפטור הפרי שאינו חשוב את הפרי החשוב, דרך גררא, אלא אם כן כיוון לפוטרו. וכן אם היה אוכל תפוחים, ובירך עליהם, ואח"כ הביאו לו אגוזים, אם אין התפוחים חביבים עליו כמו האגוזים, לא פטר את האגוזים בגרירת ברכת התפוחים, אא"כ נתכוין עליהם בתחלה. ע"ש. וכ"כ הרשב"ץ בפירושו לברכות (מב:), שהטעם שהיין שבתוך המזון אינו פוטר היין שלאחר המזון, שזה בא לשרות, וזה בא לשתות, ואינו בדין שהיין שבא לשרות שהוא גרוע יפטור היין שבא לשתות שהוא משובח ממנו. עכ"ל. וכן כתב המאירי (שם עמוד קנד) ד"ה לא בא להם יין. שהיין שבתוך המזון אינו פוטר היין שלאחר המזון, שזה בא לשרות, וזה בא לשתות, ובודאי שהבא לשתות הוא חשוב יותר, ואין החשוב נפטר בברכת הגרוע. עכ"ל. וכן מוכח מדברי התוספות (ברכות מב:) ד"ה ורב ששת. ע"ש. וכ"כ בהגהות רבינו פרץ לסמ"ק (סי' קנא אות י). וכדברי הרשב"א הנ"ל כן פסק הרמ"א (ס"ס ריא). ואע"פ שמרן השמיטו בש"ע, כבר כתב הגאון מהר"ר גבריאל איספראנסה בתשובה כת"י, הביאה מרן החיד"א בברכי יוסף (סי' שב סק"ד) ד"ה איברא, שאין הכרע ממה שהשמיט מרן הדין הזה מהש"ע, שכמה דינים מוסכמים אשכחן שאין הרב כותבם בש"ע וסומך על מ"ש בבית יוסף. ע"כ. וכן כתב בשו"ת בית דינו של שלמה (חיו"ד סי' יב, דף פ רע"ד), שמכיון שבבית יוסף הביא דברי הריב"ש, ולא הביא שום חולק עליו, הלכה היא. אע"פ שלא הביאו בש"ע, שהרבה דינים מחודשים מביא בב"י, ואינו מביאם בש"ע. ע"ש. וכ"כ הגאון מהר"י אבולעפייא בשו"ת פני יצחק ח"ב (דף נח ע"ב), שהאמת יורה דרכו דמה שהשמיט מרן מהש"ע, מ"ש בבית יוסף, לאו חזרה הוי, שמאחר שכבר גילה דעתו בבית יוסף דהכי ס"ל, הוא פסק הלכה גמור, וכבר קבלנו הוראות מרן גם במ"ש בבית יוסף. ע"ש. וכ"כ בשו"ת אהלי יעקב למהריק"ש, בתשובת מהר"ש נרבוני (סי' קיג), שאין ספק שמרן הבית יוסף שהביא דברי מהר"י אסכנדרי, ולא פליג עליה, ש"מ דהכי ס"ל לדינא. ע"ש. וכ"כ הרה"ג רבי רחמים חויתה הכהן בשו"ת שמחת כהן חלק ו (דף קמ ע"ב), שהדבר ידוע שמרן חיבר את הבית יוסף להלכה ולמעשה, ולא כמאסף בעלמא, ובתשו' מרן לאה"ע, הביא השואל, שלא נודע לו דעתו שבבית יוסף, וכתב לו, שכיון שהביא סברא זו בלא חולק בודאי שדעתו כן. ושכן כתב בספר הליכות יעקב בשם הרב בני חיי. וכ"כ בשו"ת בית יהודה עייאש ח"ב. ע"ש. והרב כף החיים (סי' רו ס"ק לט) כתב, דמרן לא ס"ל כד' הרשב"א, מדלא כתב כן בש"ע, וה"ט משום דהא דמקדימים החשוב או מין שבעה אינו אלא לכתחלה, אבל לא לגרום ברכה משום זה. ע"ש. (וכ"כ עוד בסימן ריא אות כד). וליתא, שכבר העלה בשו"ת שער אשר קובו (חאו"ח סי' ד), שדינו של הרשב"א מוסכם לכ"ע. וכן הסכים עמו בשו"ת רב פעלים ח"ב (חאו"ח סוף סי' לב) ד"ה ואחר. וכן פסק הגרי"ח דין זה להדיא בבן איש חי (פרשת בלק אות ט). וכ"כ הגאון מהר"ם בן חביב בשו"ת קול גדול (סי' ח), ככל דברי הרשב"א. וכ"כ בשו"ת פעולת צדיק ח"ב (סי' רעט). והכי נקטינן. ודלא כהכף החיים.
 
מה הסיבה?
שאעלתי באחד מקווי ההלכה ואמר לי שזה בגלל שהוא נחשב 'נמלך' כי אם היה לפניו משהו מין דגן הוא היה צריך לברך עליו מזונות, וםא הוא לא בירך עליו אלא על האורז, הוא הוכיח שהוא לא רצה לאכול את זה ולכן זה נחשב נמלך. ואמרתי שהמין דגן זה קינוח שהוא רצה לאכול בסוף הסעודה, ואמר אעפ"כ.
קו הלכה אחר אמר לי שפטר את המין דגן בברכת מזונות על האורז.
מה הקשר נמלך
זה פחות חשוב ודגן חשוב
 
כן כתב מרן הבית יוסף (סי' רו, ובסוף סי' ריא) בשם הרשב"א, [והוא בחידושי הרשב"א ברכות מא. בד"ה ומסתברא], וז"ל: מסתברא שאם הביאו לפניו אתרוג וזית, וקדם ובירך על האתרוג בפה"ע, אע"פ שאינו רשאי, אם נתכוון לפטור את הזית בברכת האתרוג א"צ לחזור ולברך על הזית, אבל אם לא נתכוון לא. שאינו בדין שיפטור הפרי שאינו חשוב את הפרי החשוב, דרך גררא, אלא אם כן כיוון לפוטרו. וכן אם היה אוכל תפוחים, ובירך עליהם, ואח"כ הביאו לו אגוזים, אם אין התפוחים חביבים עליו כמו האגוזים, לא פטר את האגוזים בגרירת ברכת התפוחים, אא"כ נתכוין עליהם בתחלה. ע"ש. וכ"כ הרשב"ץ בפירושו לברכות (מב:), שהטעם שהיין שבתוך המזון אינו פוטר היין שלאחר המזון, שזה בא לשרות, וזה בא לשתות, ואינו בדין שהיין שבא לשרות שהוא גרוע יפטור היין שבא לשתות שהוא משובח ממנו. עכ"ל. וכן כתב המאירי (שם עמוד קנד) ד"ה לא בא להם יין. שהיין שבתוך המזון אינו פוטר היין שלאחר המזון, שזה בא לשרות, וזה בא לשתות, ובודאי שהבא לשתות הוא חשוב יותר, ואין החשוב נפטר בברכת הגרוע. עכ"ל. וכן מוכח מדברי התוספות (ברכות מב:) ד"ה ורב ששת. ע"ש. וכ"כ בהגהות רבינו פרץ לסמ"ק (סי' קנא אות י). וכדברי הרשב"א הנ"ל כן פסק הרמ"א (ס"ס ריא). ואע"פ שמרן השמיטו בש"ע, כבר כתב הגאון מהר"ר גבריאל איספראנסה בתשובה כת"י, הביאה מרן החיד"א בברכי יוסף (סי' שב סק"ד) ד"ה איברא, שאין הכרע ממה שהשמיט מרן הדין הזה מהש"ע, שכמה דינים מוסכמים אשכחן שאין הרב כותבם בש"ע וסומך על מ"ש בבית יוסף. ע"כ. וכן כתב בשו"ת בית דינו של שלמה (חיו"ד סי' יב, דף פ רע"ד), שמכיון שבבית יוסף הביא דברי הריב"ש, ולא הביא שום חולק עליו, הלכה היא. אע"פ שלא הביאו בש"ע, שהרבה דינים מחודשים מביא בב"י, ואינו מביאם בש"ע. ע"ש. וכ"כ הגאון מהר"י אבולעפייא בשו"ת פני יצחק ח"ב (דף נח ע"ב), שהאמת יורה דרכו דמה שהשמיט מרן מהש"ע, מ"ש בבית יוסף, לאו חזרה הוי, שמאחר שכבר גילה דעתו בבית יוסף דהכי ס"ל, הוא פסק הלכה גמור, וכבר קבלנו הוראות מרן גם במ"ש בבית יוסף. ע"ש. וכ"כ בשו"ת אהלי יעקב למהריק"ש, בתשובת מהר"ש נרבוני (סי' קיג), שאין ספק שמרן הבית יוסף שהביא דברי מהר"י אסכנדרי, ולא פליג עליה, ש"מ דהכי ס"ל לדינא. ע"ש. וכ"כ הרה"ג רבי רחמים חויתה הכהן בשו"ת שמחת כהן חלק ו (דף קמ ע"ב), שהדבר ידוע שמרן חיבר את הבית יוסף להלכה ולמעשה, ולא כמאסף בעלמא, ובתשו' מרן לאה"ע, הביא השואל, שלא נודע לו דעתו שבבית יוסף, וכתב לו, שכיון שהביא סברא זו בלא חולק בודאי שדעתו כן. ושכן כתב בספר הליכות יעקב בשם הרב בני חיי. וכ"כ בשו"ת בית יהודה עייאש ח"ב. ע"ש. והרב כף החיים (סי' רו ס"ק לט) כתב, דמרן לא ס"ל כד' הרשב"א, מדלא כתב כן בש"ע, וה"ט משום דהא דמקדימים החשוב או מין שבעה אינו אלא לכתחלה, אבל לא לגרום ברכה משום זה. ע"ש. (וכ"כ עוד בסימן ריא אות כד). וליתא, שכבר העלה בשו"ת שער אשר קובו (חאו"ח סי' ד), שדינו של הרשב"א מוסכם לכ"ע. וכן הסכים עמו בשו"ת רב פעלים ח"ב (חאו"ח סוף סי' לב) ד"ה ואחר. וכן פסק הגרי"ח דין זה להדיא בבן איש חי (פרשת בלק אות ט). וכ"כ הגאון מהר"ם בן חביב בשו"ת קול גדול (סי' ח), ככל דברי הרשב"א. וכ"כ בשו"ת פעולת צדיק ח"ב (סי' רעט). והכי נקטינן. ודלא כהכף החיים.
לא הבנת מה ראית כאן? איפה יש תשובה לשאלה?
 
בקיצער, יש דין שנקרא 'דינא דהרשבא'
יש קונטרס שלם שכתב תח אחד ע''ז, שם הקונטרס דינא דהרשבא נמצא באוצה''ח ובטל 036187542 (הרב שמחה בונים שרון) יש בזה הרבה לומדעס,
הרעיון הוא שדבר החשוב לא נפטר בגררא (בברכת דבר שפחות חשוב ממנו).
וכן פסק הבא'ח בבלק ומרן זצו''ל ודלא ככה''ח
 
תוכל להעלות או לכוון למקום מדוייק?
בדרשו לא מצאתי אלא רק לגבי קדימה סי' ריא הערה 16
שיש צד לפרמ שאף לברך העץ על פרי זיצ קודם אורז כי פרי זית הוא מין שבע אך למעשה יש להקדים רק מצד שיותר מבורר ומכאן גם תוכל להוסיף מקור
 
בקיצער, יש דין שנקרא 'דינא דהרשבא'
יש קונטרס שלם שכתב תח אחד ע''ז, שם הקונטרס דינא דהרשבא נמצא באוצה''ח ובטל 036187542 (הרב שמחה בונים שרון) יש בזה הרבה לומדעס,
הרעיון הוא שדבר החשוב לא נפטר בגררא (בברכת דבר שפחות חשוב ממנו).
וכן פסק הבא'ח בבלק ומרן זצו''ל ודלא ככה''ח
יותר מדויק לומר חז''ע
כי בהליכות עולם לא פסק בסכין לברך מהשאכ בחזו'ע ברכות
 

אם בירך בביתו[1] על פרי אחד והביאו לפניו[2] פרי שהוא חשוב יותר[3] מן הראשון האם נפטר בברכתו הראשונה על הפרי הראשון כשבירך בסתם[4]?

בן איש חי: לא.

מרן הרב עובדיה: לא[5].



[1] שהרי אם מתארח בברכה ראשונה שלו פוטר כל מה שיביא לו בעל הבית (בן איש חי ס''ט, חזו''ע ברכות עמ' קפא).
[2] וה''ה שהיה מונח לפניו (תשובת מרן הראשון לציון שליט''א הובאה בקובץ אור יצחק ובעלון אור השבת).
[3] כגון שיותר חביב לו או שהוא ממין שבעה. לדוג' אם ברך על תפוח ואח''כ הגישו לו ענבים או קיווי שהוא יותר אוהב. וראה (בשו''ת אור לציון ח''ב פי''ד באורי תשובה טז) ובברכת ה' ח''ג (פ''ט ס''ב בסוף הערה 14. הובאו דבריהם במשנה ברורה תפארת סי' ריא הערה 20) שאם ברך על הפרי החשוב ואח''כ הביאו לו את הפרי ממין שבעה או להפך, אין לו לברך משום סב''ל כי הרי לכל אחת מהשיטות יש חשש של ברכה לבטלה.
[4] מדובר שנמצא בביתו ואילו כאשר הוא אורח הדין אחר.
[5] חזו''ע ברכות (עמ' קפ).
 
חזור
חלק עליון