שאלה: מצה שלימה שיש בה שיעור כזית ומעלה שהרטיבו אותה, לנוהגים לברך ברכת 'בורא מיני מזונות' כל השנה על המצה, האם צריך ליטול את ידיו כדין נטילת ידיים לטיבולו במשקה?
תשובה: הנה מכיון שמצה רטובה הרגילות היא לאוכלה ביד אכן יצטרכו ליטול ידיים כדין נטילת ידיים לדבר שטיבולו במשקה וכמובן ללא ברכת 'על נטילת ידיים' שהרי לא מברכים 'על נטילת ידיים' לדבר שטיבולו במשקה (ראה ש"ע סי' קנח ס"ד וילקו"י סי' קנח ס"ט). וטוב ליטול את ידיו, גם אם אין במצה שיעור כזית (הליכות עולם ח"א עמ' שלא). והנה העירוני שבשו"ת הראשון לציון (ח"א חאו"ח סי' כא) למו"ר מרן הגאון ר' יצחק יוסף שליט"א כתב לברך על מצה רטובה ברכת 'המוציא', יעו"ש, ובאמת מרן שליט"א קיצר מעט שם וצריך להבין סברתו דלמ"ד שצריך לברך 'מזונות' היאך פקע על ידי רטובותו שם מזונות מעליו שהרי על 'צנימים' כתבו הפוסקים לברך 'המוציא' אף שלאחר יבשותו נכסס משום שלא פקע שם לחם מיניה, וה"ה להפך. ושמא צירף מה שכבר כתבנו בעבר שמרן הגר"ע יוסף זצוק"ל היה מורה לברך על מצה כל השנה 'המוציא' והכי עבד עובדא בנפשיה וכמו ששמעתי מפ"ק בהדיא, ואמר לי שגם אפשר להורות כן. ולאחר מכן שמעתי כן גם מהגר"ג בן משה שליט"א והוסיף שמרן זצוק"ל אמר לו שמה שהורה לברך מזונות הוא משום שכך המנהג. וע"ע בספר סימן ברכה (סי' א עמ' יח) לידידי הג"ר פינחס רז שליט"א מש"כ בזה. וע"ע בספר 'רבנו' (עמ' שנז ועמ' שצט) שכתב שראה למרן זצוק"ל שבירך 'המוציא' על מצה, יעו"ש. ואם כן בצרוף שאינו נכסס שפיר דמי לברך 'המוציא' לכתחילה, וי"ל בזה עוד (וע"ע בשו"ת יחוה דעת ח"ז סי' קכו). שוב הראני מרן הראש"ל שליט"א תשובה שכתב וז"ל, לכבוד היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת כה"ר... אודות מה שמובא בשו"ת הראשון לציון (ח"ב חאו"ח סי' כא), במצה רגילה שהרטיבו אותה באופן שכבר אינה נכססת כלל, ונעשית כמצה רכה לגמרי, נראה שיברך 'המוציא', מאחר ואינה נכססת בשיניו, ושאלו ע"ז, אמאי לא אזלינן בתר שעת האפיה, וא"כ לעולם יש לברך מזונות. הנה כתבנו כן משום שגם מצה יבשה דעת כמה פוסקים לברך 'המוציא', והכי מסתברא, וכ"כ בשכנה"ג בהגב"י (סי' קנח) דדינה כלחם גמור, וצריכה נט"י וברה"מ, וכן בשו"ת בית דוד (סי' ע וסי' פג) העלה שיש לברך על המצה 'המוציא' וברכת המזון, שמצה אין יבשותה אלא מחמת דקותה ולכן דינה כפת ממש, וכן העלה המחבר בשו"ת קרבן אשה, ולכן אע"פ שהספרדים נוהגים לברך על המצה לאחר הפסח 'מזונות' ו'מעין שלוש', ויש להם על מה שיסמוכו, וכדעת החיד"א, מ"מ דיינו לפסוק כן רק אם אוכל את המצה כשהיא נכססת, אבל כשמרטיבה ואינה נכססת, נראה שיש לברך עליה 'המוציא', ואף הגה"צ ר' עזרא עטיה זצוק"ל בתחילה לא היה נח לו במה שהיה מברך על מצות כוססות 'בורא מיני מזונות', עד שמרן זצוק"ל הביא לו מקורות לזה שכן המנהג כמ"ש החיד"א, וכמובא שם בשו"ת הראשון לציון. אבל בלא זה, סבר בתחילה שיש לברך על מצה נכססת 'המוציא'. ורק בגלל המנהג. וכיון שהוא מילתא דמסתברא דמצה רטובה שאינה נכססת לברך 'המוציא', הכי נקטינן.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול
