ממרן עד מרן
Well-known member
לשימת לב גרידא
כתוב שהשיעור נמסר בשנת תשע"ב, להוי אומר מלפני 13 שנה.
איך זה לא כ"כ התפרסם לציבור?, או שמא זה כן התפרסם אלא שלא עשו מזה רעש ולא דיברו מזה?? וצ"ע.
כתוב שהשיעור נמסר בשנת תשע"ב, להוי אומר מלפני 13 שנה.
איך זה לא כ"כ התפרסם לציבור?, או שמא זה כן התפרסם אלא שלא עשו מזה רעש ולא דיברו מזה?? וצ"ע.
בזמנו התפרסם,
היית מעורה אז בנייעס?
וגם הבאתי את השער של הבטאון (כתוב למעלה את השנה כדי להראות את אמיתות העניין. אלא פשוט שלא כ"כ היה ידוע)
יצחק כהן הי"ו
Well-known member
מה כתוב כאן.
קראתי בשם חכם שלום שטענו באוזניו את כל הטענות המוכרות (שהספרדים יפלו לצבא וכו') אז הוא טען שאדרבא אם לא יהיה חוק גיוס אז דווקא המשפחות החלשות יהיו בקושי לשלוח את בנם לישיבה כי הם יפחדו שהוא ייעצר וכדו'...
לחכמי הדור הליטאים יש להם מסורת משלהם היאך לנהוג בעניין זה (ונתעלם לרגע מהפלג) ואני חושב שמקום המדינה עד הלום עיקר העיסוק בעניין הזה הוא היה דרך חכמי הדור הליטאים וכולהו אבתרייהו גרירי בעניין זה גם אם היו שחשבו אחרת.
ואם נקח את הסדר 'תורתו אומנתו' הרי זה מופרך וכי מי שלא לומד מותר לו ללכת לצבא אלא יש כאן עניין של בא אחיך במרמה וכו', וכן היה בחוק טל שבזמנו הרבה יצאו נגד החוק בטענות שונות והמציאות שדרך המסגרת שלו וגלגוליו השונים עולם התורה התפתח עוד עשרים שנה כמעט בלא הפרעות, וכיום גם הכי קיצוניים ישמחו שחוק טל יחזור, וגם בו היה את העניין של בא אחיך במרמה וכו' להראות להם שכביכול מסכימים.
כיום עולם התורה עומד בפני שוקת שבורה תרתי משמע אין לאל ידינו לעשות כמעט כלום הן מבחינה תקציבית והן מבחינת הסנקציות שמחכות לנו, ועל פניו הדרך של חוקים ושתדלנות כבר מצתה את עצמה, כל מה שנשאר לעסקנים זה לשחק את המשחק, לדעתי המפלגות החרדיות אינן מעוניינות בחוק שרק יכביד וירע את המצב, והמצב כיום עדיף מכל חוק כלשהו (כי יש סנקציות שכיום לא ניתן להשית, ורק תקציבים שתלויים בהסדרת מעמד הורידו), רק שאין להם ברירה הם לא יכולים לצעוק בכנסת שהם לא רוצים חוק ומה שנשאר זה רק לערבב, ומנגד עומדים הרבה מחכמי ישראל ובראשם מרן הילקוט יוסף שליט''א וטוענים שבמצב כיום צריך לזעוק ולהריע כי כבר אין לנו מה להפסיד ולה' הישועה.
ובכל אופן חלילה לנו הקטנים מלהטיל דופי בגדולי ישראל והרבה הרבה מחשבה עומדת מאחורי כל צעד בין אם פועלים כך ובין אם פועלים כך
לחכמי הדור הליטאים יש להם מסורת משלהם היאך לנהוג בעניין זה (ונתעלם לרגע מהפלג) ואני חושב שמקום המדינה עד הלום עיקר העיסוק בעניין הזה הוא היה דרך חכמי הדור הליטאים וכולהו אבתרייהו גרירי בעניין זה גם אם היו שחשבו אחרת.
ואם נקח את הסדר 'תורתו אומנתו' הרי זה מופרך וכי מי שלא לומד מותר לו ללכת לצבא אלא יש כאן עניין של בא אחיך במרמה וכו', וכן היה בחוק טל שבזמנו הרבה יצאו נגד החוק בטענות שונות והמציאות שדרך המסגרת שלו וגלגוליו השונים עולם התורה התפתח עוד עשרים שנה כמעט בלא הפרעות, וכיום גם הכי קיצוניים ישמחו שחוק טל יחזור, וגם בו היה את העניין של בא אחיך במרמה וכו' להראות להם שכביכול מסכימים.
כיום עולם התורה עומד בפני שוקת שבורה תרתי משמע אין לאל ידינו לעשות כמעט כלום הן מבחינה תקציבית והן מבחינת הסנקציות שמחכות לנו, ועל פניו הדרך של חוקים ושתדלנות כבר מצתה את עצמה, כל מה שנשאר לעסקנים זה לשחק את המשחק, לדעתי המפלגות החרדיות אינן מעוניינות בחוק שרק יכביד וירע את המצב, והמצב כיום עדיף מכל חוק כלשהו (כי יש סנקציות שכיום לא ניתן להשית, ורק תקציבים שתלויים בהסדרת מעמד הורידו), רק שאין להם ברירה הם לא יכולים לצעוק בכנסת שהם לא רוצים חוק ומה שנשאר זה רק לערבב, ומנגד עומדים הרבה מחכמי ישראל ובראשם מרן הילקוט יוסף שליט''א וטוענים שבמצב כיום צריך לזעוק ולהריע כי כבר אין לנו מה להפסיד ולה' הישועה.
ובכל אופן חלילה לנו הקטנים מלהטיל דופי בגדולי ישראל והרבה הרבה מחשבה עומדת מאחורי כל צעד בין אם פועלים כך ובין אם פועלים כך
ממרן עד מרן
Well-known member
בכלל לא בטוח
כל שני וחמישי נעצרים בחורים עריקים
על כל דבר קטן שנעצר, או בשדה תעופה, או איזה עבירת תנועה [כוונתי גם אברכים בגיל גיוס עד 26] מגלים שהוא עריק וכו'
כך שהמצב כיום ברור שהוא לא עדיף
כן אבל ברגע שעובר חוק ולא יעמדו ביעדיו יחזרו כולם לעריקות בתוספת הסנקציות החדשות שיעברו אתו.
עופר אליהו דמגיאן
Active member
צילום מהיכן שקראת!!
להשתתפות בהוצאות הרבות בארגון עצרת הרבבות בער"ח ניסן
דברי הרב הגאון דניאל זאדה שליט"א, ראש ישיבת תורת אברהם, בעצרת הרבבות בירושלים, ער"ח ניסן תשפ"ה
צילום: שמואל בן דוד, JDN
להורדת קובץ שמע
להורדת קובץ וידאו
כשופר הרם קולך, ודאי שאין אני ראוי לדבר פה, רק להביא את הדברים כדין שופר. ברשות מרנן ורבנן, גדולי התורה והיראה, אלופינו מסובלים במצוות, בראשם מרן מלכא, מרן ראש הישיבה, אור עיננו, מנחה דרכנו, נקי הדעת שבארץ ישראל שוודאי כל מעשיו וכל דעותיו הם דעת תורה צרופה, ואנחנו הולכים בשיפולי גלימתו של מרן ראש הישיבה.
מוריי ורבותיי, אנחנו נמצאים בזמן של עין במר בוכה ולב שמח. אומר מרנא ורבנא, הסבא קדישא החפץ חיים, שהזמן הזה של קטגוריה בתלמידי חכמים, בזמן הזה שמצרים את צעדיהם של תלמידי חכמים, הזמן הזה הוא הזמן הראוי ביותר לזכות למשיח צדקנו. אנחנו לא יותר גדולים מהדורות הקודמים. והשם יתברך רוצה כבר לגאול את עם ישראל. האפשרות היא, אומר הרב, שיגיעו לקטגוריה בתלמידי חכמים, יורידו תקציבים, מה שרבותינו אומרים "בזוזי אחר בזוזי". וכל יהודי שאומר להשם מתברך, עם כל זה, אני ובני ביתי וכל ילדיי ימשיכו באוהלה של תורה, ימשיכו לשבת ללמוד ולקיים מצוות ולברוח מאיסורים, הרי הוא נקרא ששב בתשובה מאהבה, וכל זדונותיו הופכים להיות זכויות. השם יתברך נותן לנו את הזמן הזה כדי לזכות לשוב בתשובה של אהבה, לזכות להגיד כל אחד מאיתנו: מי להשם אליי, שאנחנו מוסרים נפש, אנחנו וכל ילדינו, אך ורק כדעת תורה, להתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו, לשבת באוהלה של תורה. אז עין במר בוכה, כי קשה לנו – ולב שמח. אנחנו כעת בנס להתנוסס, להיות למעלה, למעלה בגובה.
מוריי ורבותיי, שלא תקום פעמיים צרה, בזמן השואה האיומה, הגאון הקדוש רבי אלחנן וסרמן, השם יקום דמו, זכר צדיק וקדוש לברכה, אמרו לו: "רבי, צריך להתפלל על הנאצים, על שונאי ישראל, שימותו, שיכלו מן העולם". אמר להם רבי אלחנן וסרמן: "אין מה להתפלל, וזה לא התפילה הנצרכת". למה? אמר להם: "מה זה יעזור אם אלה יכלו מן העולם? מה זה יעזור אם יש מקטרג, לא יהיו אלו אז יהיו אחרים ואולי גרועים יותר. התפילה שלנו היא לכלות את המקטרג".
התפילה שלנו היא לא צפון או דרום ולא תימן. יש גזירה, והעבודה שלנו יראי שמו היא לכלות את המקטרג, בעסק התורה שאגוני מגנא ואצולי מצלא, בהתחזקות, בתפילה, בצעקה להשם יתברך, בשום דבר אחר. מרן ראש הישיבה אמר: מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח? מה רבותינו אומרים? ייקח נשק פרטי? רבותינו אומרים שיעסוק בתורה או בגמילות חסדים. זה הנשק, זה האגוני מגנא, זה אצולי מצלא. זו העבודה שלנו כעת. אנשים פונים בתפילה שיכלו השונאים מכאן והשונאים מכאן, זה לא הנושא. הנושא הוא איך נצליח, ורק אנחנו נצליח! רק בידינו, לא בשום נשק, רק בידינו אנחנו עמלי התורה, יראי שמו, רק בידינו לכלות את המקטרג. צריכים הרבה יותר להתחזק, זו עבודה אישית שלנו, להפסיק לשמוע תקשורת – יעשו ככה או יפילו טיל כזה, הבל הבלים! יעסוק בתורה בגמילות חסדים. את המקטרג אנחנו צריכים לכלות. מוריי ורבותיי, אנחנו בעצרת תפילה, לא בהפגנה, וצריך הפגנה, אבל לא אנחנו.
רבי יחזקאל אברמסקי, הגאון הקדוש, בעל התוספתא על התוספתא, חזון יחזקאל, בשנת תשכ"ז ניסו לעשות שלא יהיה לבני התורה אפשרות להמשיך ללמוד, רצו עוד פעם לגייס אותם, ושאלו אותו כשהיה ראש ועד הישיבות, מה תעשה? הוא אמר להם: "אני נותן הוראה חד משמעית לכל בחורי הישיבה לעזוב את הארץ." מי שדיבר איתו היה מהאנשים שמערבבים רע וטוב והוא אומר לו: "הרב, עיני השם אלוקיך בארץ ישראל, ארבע אמות מובטח לו שהוא בן [העולם הבא], איזו ארץ קדושה, זכות ישיבת הארץ, אתה אומר לעזוב את הארץ?" הוא אמר לו: "אני לא אומר דרשות, אני אומר הלכה. המקום הכי מסוכן בעולם, בגלובוס, לפי טבע, זה ארץ ישראל, והיה מן הדין שאסור להיות פה, זה ספק נפשות. איך מותר [לגור כאן] כשיש מאות מיליוני ערבים מסביבנו. הרי על כמה אחדים בדרום לא מצליחים [להביס אותם]? מה יחס וחלילה? כל מגמתם לרעה אלינו, זה ספק נפשות ואסור להיות בארץ, כי יישוב ארץ ישראל לא דוחה ספק נפשות. אבל יש אומדן דעת, שכל עוד שיש תורה בעם ישראל, התורה היא אגוני מגנא ואצולי מצלא וזה מבטל את הספק נפשות. אבל אם תיגעו במשיחיי, אם תיגעו בבחורי הישיבות, הלכה ודין שאסור להיות פה! אין שום היתר להיות בארץ ישראל עם ספק נפשות בלי תורה.
אז מי צריך לעשות הפגנה? איזה פשע ורשע זה, לשלוח חייל למערות בפנים עזה, בלי שכפ"ץ ובלי קסדה ובלי נשק [רוחני]? יגידו לו קח מקל, יגידו לו להיכנס, הוא יפר פקודה או לא? יפר! אנשי צה"ל יעשו הפגנה, יעשו! מי זה המגן והצינה אם לא אנחנו? איך אפשר לקחת ילדים לצבא, בלי בחורי ישיבה ואברכים, כמו מלאך העומד על גביו, איזה סייעתא דשמייא יש? ציפיתי שהחיילים יעשו הפגנה, זה מה שצריך להיות, בלי בחורי ישיבה, בלי אברכים. להפר פקודה, פשוט! אנחנו המגינים!
הזכיר פה הרב שדיבר, מהו כוחו של עמלק, כל הנחשלים אחריך...
[המנחה: סכנת נפשות, כל מי שנמצא בציר בצד שמאל, להתקדם, הלאה, יש פה אנשים שהתעלפו, להתקדם הלאה, מוריי ורבותיי, בפנים יש יותר צל מכאן, בפנים יש יותר צל]
העבודה של עמלק היא לא להתחיל איתנו אלא עם הנחשלים. יש את מה שמרן החזון איש אמר, שזה מאה אחוז נידון לכישלון [אם ינסו לגייס את בני התורה]. אני שואל את כולנו, האם כלא או צבא, מה כולנו נצעק? כלא! אין מציאות להצליח נגדנו, אנחנו מוכנים למסור על זה נפש, זה יהיה כישלון מוחלט, הם יודעים את זה. אבל הנחשלים אחריך – צריך לדעת שבחור שלא בישיבה, אבל הוא שומר שבת, הוא צריך לדעת שהוא איתנו, הוא צריך לדעת שיבוא המשיח והוא יקבל נשיקה על זה ששמע לחכמי ישראל לא ללכת לצבא. הוא צריך לדעת שזו הזכות הכי גדולה שלו, כי מה זה מה שרבותינו אומרים לו: אל תלך לכור ההיתוך.
אנחנו מתפללים על כל חייל, אוהבים כל אחד מעם ישראל, אבל להיזהר מזה. כל אחד מהם, כל בחור כזה, גם אם הוא לא לומד או שהוא במשבר, יש לו זכות שאין כמוה שהוא נשאר בתוך [חברת יראי שמים] ולא הולך למקום של סכנה רוחנית.
השם יזכה אותנו, והשם יראה בעוניינו, ויראה את הצעקה שלנו, של כולנו פה, וישלח לנו במהרה במהרה את משיח צדקנו, ויבוא ויגאלנו, אמן.
צילום: שמואל בן דוד, JDN
להורדת קובץ שמע
להורדת קובץ וידאו
כשופר הרם קולך, ודאי שאין אני ראוי לדבר פה, רק להביא את הדברים כדין שופר. ברשות מרנן ורבנן, גדולי התורה והיראה, אלופינו מסובלים במצוות, בראשם מרן מלכא, מרן ראש הישיבה, אור עיננו, מנחה דרכנו, נקי הדעת שבארץ ישראל שוודאי כל מעשיו וכל דעותיו הם דעת תורה צרופה, ואנחנו הולכים בשיפולי גלימתו של מרן ראש הישיבה.
מוריי ורבותיי, אנחנו נמצאים בזמן של עין במר בוכה ולב שמח. אומר מרנא ורבנא, הסבא קדישא החפץ חיים, שהזמן הזה של קטגוריה בתלמידי חכמים, בזמן הזה שמצרים את צעדיהם של תלמידי חכמים, הזמן הזה הוא הזמן הראוי ביותר לזכות למשיח צדקנו. אנחנו לא יותר גדולים מהדורות הקודמים. והשם יתברך רוצה כבר לגאול את עם ישראל. האפשרות היא, אומר הרב, שיגיעו לקטגוריה בתלמידי חכמים, יורידו תקציבים, מה שרבותינו אומרים "בזוזי אחר בזוזי". וכל יהודי שאומר להשם מתברך, עם כל זה, אני ובני ביתי וכל ילדיי ימשיכו באוהלה של תורה, ימשיכו לשבת ללמוד ולקיים מצוות ולברוח מאיסורים, הרי הוא נקרא ששב בתשובה מאהבה, וכל זדונותיו הופכים להיות זכויות. השם יתברך נותן לנו את הזמן הזה כדי לזכות לשוב בתשובה של אהבה, לזכות להגיד כל אחד מאיתנו: מי להשם אליי, שאנחנו מוסרים נפש, אנחנו וכל ילדינו, אך ורק כדעת תורה, להתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו, לשבת באוהלה של תורה. אז עין במר בוכה, כי קשה לנו – ולב שמח. אנחנו כעת בנס להתנוסס, להיות למעלה, למעלה בגובה.
מוריי ורבותיי, שלא תקום פעמיים צרה, בזמן השואה האיומה, הגאון הקדוש רבי אלחנן וסרמן, השם יקום דמו, זכר צדיק וקדוש לברכה, אמרו לו: "רבי, צריך להתפלל על הנאצים, על שונאי ישראל, שימותו, שיכלו מן העולם". אמר להם רבי אלחנן וסרמן: "אין מה להתפלל, וזה לא התפילה הנצרכת". למה? אמר להם: "מה זה יעזור אם אלה יכלו מן העולם? מה זה יעזור אם יש מקטרג, לא יהיו אלו אז יהיו אחרים ואולי גרועים יותר. התפילה שלנו היא לכלות את המקטרג".
התפילה שלנו היא לא צפון או דרום ולא תימן. יש גזירה, והעבודה שלנו יראי שמו היא לכלות את המקטרג, בעסק התורה שאגוני מגנא ואצולי מצלא, בהתחזקות, בתפילה, בצעקה להשם יתברך, בשום דבר אחר. מרן ראש הישיבה אמר: מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח? מה רבותינו אומרים? ייקח נשק פרטי? רבותינו אומרים שיעסוק בתורה או בגמילות חסדים. זה הנשק, זה האגוני מגנא, זה אצולי מצלא. זו העבודה שלנו כעת. אנשים פונים בתפילה שיכלו השונאים מכאן והשונאים מכאן, זה לא הנושא. הנושא הוא איך נצליח, ורק אנחנו נצליח! רק בידינו, לא בשום נשק, רק בידינו אנחנו עמלי התורה, יראי שמו, רק בידינו לכלות את המקטרג. צריכים הרבה יותר להתחזק, זו עבודה אישית שלנו, להפסיק לשמוע תקשורת – יעשו ככה או יפילו טיל כזה, הבל הבלים! יעסוק בתורה בגמילות חסדים. את המקטרג אנחנו צריכים לכלות. מוריי ורבותיי, אנחנו בעצרת תפילה, לא בהפגנה, וצריך הפגנה, אבל לא אנחנו.
רבי יחזקאל אברמסקי, הגאון הקדוש, בעל התוספתא על התוספתא, חזון יחזקאל, בשנת תשכ"ז ניסו לעשות שלא יהיה לבני התורה אפשרות להמשיך ללמוד, רצו עוד פעם לגייס אותם, ושאלו אותו כשהיה ראש ועד הישיבות, מה תעשה? הוא אמר להם: "אני נותן הוראה חד משמעית לכל בחורי הישיבה לעזוב את הארץ." מי שדיבר איתו היה מהאנשים שמערבבים רע וטוב והוא אומר לו: "הרב, עיני השם אלוקיך בארץ ישראל, ארבע אמות מובטח לו שהוא בן [העולם הבא], איזו ארץ קדושה, זכות ישיבת הארץ, אתה אומר לעזוב את הארץ?" הוא אמר לו: "אני לא אומר דרשות, אני אומר הלכה. המקום הכי מסוכן בעולם, בגלובוס, לפי טבע, זה ארץ ישראל, והיה מן הדין שאסור להיות פה, זה ספק נפשות. איך מותר [לגור כאן] כשיש מאות מיליוני ערבים מסביבנו. הרי על כמה אחדים בדרום לא מצליחים [להביס אותם]? מה יחס וחלילה? כל מגמתם לרעה אלינו, זה ספק נפשות ואסור להיות בארץ, כי יישוב ארץ ישראל לא דוחה ספק נפשות. אבל יש אומדן דעת, שכל עוד שיש תורה בעם ישראל, התורה היא אגוני מגנא ואצולי מצלא וזה מבטל את הספק נפשות. אבל אם תיגעו במשיחיי, אם תיגעו בבחורי הישיבות, הלכה ודין שאסור להיות פה! אין שום היתר להיות בארץ ישראל עם ספק נפשות בלי תורה.
אז מי צריך לעשות הפגנה? איזה פשע ורשע זה, לשלוח חייל למערות בפנים עזה, בלי שכפ"ץ ובלי קסדה ובלי נשק [רוחני]? יגידו לו קח מקל, יגידו לו להיכנס, הוא יפר פקודה או לא? יפר! אנשי צה"ל יעשו הפגנה, יעשו! מי זה המגן והצינה אם לא אנחנו? איך אפשר לקחת ילדים לצבא, בלי בחורי ישיבה ואברכים, כמו מלאך העומד על גביו, איזה סייעתא דשמייא יש? ציפיתי שהחיילים יעשו הפגנה, זה מה שצריך להיות, בלי בחורי ישיבה, בלי אברכים. להפר פקודה, פשוט! אנחנו המגינים!
הזכיר פה הרב שדיבר, מהו כוחו של עמלק, כל הנחשלים אחריך...
[המנחה: סכנת נפשות, כל מי שנמצא בציר בצד שמאל, להתקדם, הלאה, יש פה אנשים שהתעלפו, להתקדם הלאה, מוריי ורבותיי, בפנים יש יותר צל מכאן, בפנים יש יותר צל]
העבודה של עמלק היא לא להתחיל איתנו אלא עם הנחשלים. יש את מה שמרן החזון איש אמר, שזה מאה אחוז נידון לכישלון [אם ינסו לגייס את בני התורה]. אני שואל את כולנו, האם כלא או צבא, מה כולנו נצעק? כלא! אין מציאות להצליח נגדנו, אנחנו מוכנים למסור על זה נפש, זה יהיה כישלון מוחלט, הם יודעים את זה. אבל הנחשלים אחריך – צריך לדעת שבחור שלא בישיבה, אבל הוא שומר שבת, הוא צריך לדעת שהוא איתנו, הוא צריך לדעת שיבוא המשיח והוא יקבל נשיקה על זה ששמע לחכמי ישראל לא ללכת לצבא. הוא צריך לדעת שזו הזכות הכי גדולה שלו, כי מה זה מה שרבותינו אומרים לו: אל תלך לכור ההיתוך.
אנחנו מתפללים על כל חייל, אוהבים כל אחד מעם ישראל, אבל להיזהר מזה. כל אחד מהם, כל בחור כזה, גם אם הוא לא לומד או שהוא במשבר, יש לו זכות שאין כמוה שהוא נשאר בתוך [חברת יראי שמים] ולא הולך למקום של סכנה רוחנית.
השם יזכה אותנו, והשם יראה בעוניינו, ויראה את הצעקה שלנו, של כולנו פה, וישלח לנו במהרה במהרה את משיח צדקנו, ויבוא ויגאלנו, אמן.
נושאים דומים בפורום
