רבים הסתפקו בשאלה המצויה מאוד, שישנם ששמים שירים במקלחת, ולאו דווקא שירים בסתם, אלא שירי קודש שמוזכרים בהם פסוקים, או קטעי תפילה וכד'. ועל זה קמה השאלה אם מותר לשמוע שירים כאלה במקלחת, אמרתי לבוא ולסכם השיטות הקצרות בנידון דידן ולעלותם על שולחן מלכים.
הנה נראה שכל המחלוקת תלויה אם הרהור כדיבור דמי או לאו. ולרוב ככל האחרונים אזלינן בתר הפוסקים הסוברים דהרהור לאו כדיבור דמי, וכדברי מרן השו"ע (סב, ג) ובמשנה ברורה שם. ועפ"ז נודע מש"כ מרן הגרע"י זצ"ל בשו"ת יביע אומר (ח"ה סי' יא) להתיר לשמוע שיעורי תורה במקלחת כשהוא ערום ומתרחץ שאין שם בית הכסא, אף שמוזכר בזה פסוקים וכד', ואין בזה הבדל אם מוזכר בזה שם ה'. ולפ"ז כתב בילקו"י (סי' עה) שה"ה לגבי שירי קודש.
ולגבי חדר מקלחת שיש בו גם בית הכסא, שבודאי הוא שאסור לשמוע שיעורי תורה וכד' כמבואר מדברי מרן בשו"ע (סי' פה, ב), י"ל אם וילון נחשב כחוצץ, כי ראיתי שכתבו שחשיב כחוצץ, אולם הראש"ל הגאון ר' יצחק יוסף א"ל דאינו חשיב כחוצץ, אא"כ יש בזה צורת הפתח שאז אכן חוצץ.
ולא הבנתי כל כך טעמו בדבר הזה, דלענייו דברים שבקדושה (גם בטהרת המשפחה, די בוילון אחד שחוצץ)
אשמח שמי שיודע מה טעמו בזה שיכתוב לי...
בתודה,
