• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

האם יש מקור ב"יביע אומר" להקלה בדיבור בין דודה לאחיין?

שלום וברכה,

מישהו מכיר ציטוט מדויק מתוך "יביע אומר" או ספר אחר של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, המתייחס לשאלה האם יש להקל ביחסי דיבור בין דודה ואחיין, כאשר אין בכך חשש חיבה יתרה או הרגל עבירה.

האם הרב הזכיר זאת במפורש באחד מתשובותיו? ואם כן, באיזה חלק וסימן ניתן למצוא זאת?

תודה רבה לכל מי שיוכל להפנות אותי למקור מדויק!
 
אין לי מקור ביביע אומר, אבל יש ראיה מהרמב"ם אם זה יעזור...
"המחבק אחת מן העריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהן או שנשק לאחת מהן כגון אחותו הגדולה ואחות אמו וכיוצא בהן אע"פ שאין שם תאוה ולא הנאה כלל הרי זה מגונה ביותר ודבר אסור הוא ומעשה טפשים הוא שאין קריבין לערוה כלל בין גדולה בין קטנה חוץ מהאם לבנה והאב לבתו" (איסו"ב כא ו).
ומשמע מלשונו שרק מעשה חיבוק דהוי חיבה יתירה, אך שאר דיבורים בעלמא שרי.
 
אין לי מקור ביביע אומר, אבל יש ראיה מהרמב"ם אם זה יעזור...
"המחבק אחת מן העריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהן או שנשק לאחת מהן כגון אחותו הגדולה ואחות אמו וכיוצא בהן אע"פ שאין שם תאוה ולא הנאה כלל הרי זה מגונה ביותר ודבר אסור הוא ומעשה טפשים הוא שאין קריבין לערוה כלל בין גדולה בין קטנה חוץ מהאם לבנה והאב לבתו" (איסו"ב כא ו).
ומשמע מלשונו שרק מעשה חיבוק דהוי חיבה יתירה, אך שאר דיבורים בעלמא שרי.
ויש מקור הפוך מהמשנה "ואל תרבה שיחה עם האשה באשתו אמרו קל וחומר באשת חברו מכאן אמרו חכמים כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גיהנום".
 
ואל תרבה שיחה עם האשה
א. הפשטות היא "אל תרבה", לא שלא ידבר כלל. ובזה כו"ע מודו שלא ידבר המון.
ב. לפלפולא בלבד!!!
מלבד זאת, הפשט במשנה הוא כך:
לשון הרמב"ם בפירוש המשניות: "ידוע שהשיחה עם הנשים על הרוב הוא בענייני המשגל, מפני זה אמר שהרבות השיחה עמהן אסור כי הוא גורם רעה לעצמו, רוצה לומר שיקנה פחיתות מידות לנפשו והוא רוב התאוה."
ולכן עד כמה שלא שייך טעם זה, לא יהיה איסור.
 
שלום וברכה,

מישהו מכיר ציטוט מדויק מתוך "יביע אומר" או ספר אחר של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, המתייחס לשאלה האם יש להקל ביחסי דיבור בין דודה ואחיין, כאשר אין בכך חשש חיבה יתרה או הרגל עבירה.

האם הרב הזכיר זאת במפורש באחד מתשובותיו? ואם כן, באיזה חלק וסימן ניתן למצוא זאת?

תודה רבה לכל מי שיוכל להפנות אותי למקור מדויק!
כמדומני שדן בזה בילקו"י הל' שבת כרך א' באחד מהחלקים.
 
א. הפשטות היא "אל תרבה", לא שלא ידבר כלל. ובזה כו"ע מודו שלא ידבר המון.
ב. לפלפולא בלבד!!!
מלבד זאת, הפשט במשנה הוא כך:
לשון הרמב"ם בפירוש המשניות: "ידוע שהשיחה עם הנשים על הרוב הוא בענייני המשגל, מפני זה אמר שהרבות השיחה עמהן אסור כי הוא גורם רעה לעצמו, רוצה לומר שיקנה פחיתות מידות לנפשו והוא רוב התאוה."
ולכן עד כמה שלא שייך טעם זה, לא יהיה איסור.
לפי"ז ודאי שמותר לדבר איתה כמו שמותר לדבר עם כל אישה.
 
חזור
חלק עליון