דווקא משכנע ההיפך...יש כאן ראיות חזקות שהחלזון הוא ינטינה Janthina
דווקא משכנע ההיפך...יש כאן ראיות חזקות שהחלזון הוא ינטינה Janthina
והוא סובר שהסימנים שחז"ל כתבו הם לא נכונים אלא ששבט זבולון העביר סימנים לא נכונים מטעם מסחרי...דר קפלן שהוא היחיד שתמך בזה כבר חזר בו, ואין חוששים לדעת יחיד של הרב מורגנשטרן.
לא טעו רק אינו חד משמעי, והחותם של זהב עצמו רק כותב על כונכיליה שיש מתרגמים כחול, ולא על זה יקום ויפול דבר, שהרי גם אם נניח שכתבו כחול יכול להיות שמדובר באחד ממיני הפורפורה שנכחד, אלא שרחוק הדבר שגם נכחד, וגם לא השאיר קונכיות, וזה בלאו הכי רחוק שיהיה חילזון שגם צובע כחול, גם נכחד, וגם לא השאיר זכר, כך שהויכוח אם כן התכוונו לכחול או לא, לא מעלה ולא מוריד הרבה.וכבר נתברר שטעו ברוב הדברים שהם מצטטים, וכמו שנתבאר בקונטרס חותם של אמת
אם אפשר להעלותה נשמח.לך נא ראה את שלום הנדפס לחיים טובים וארוכים ובריאים
להרב הכותב המקובל ח"ר יעקב משה הלל בן כתון גולדיס שליט"א
בספרו הנפלא שו"ת "וישב הים" ח"ד הנדפס אשתקד
שאין לזה מקור נאמן וחי במסורת ישראל סבא המסורה לנו מדור אחר דור עיי"ש.
זה מאוד מעניין מה שאתה אומר, כיוון שכמעט כל מי שאני מכיר שלמד את הסוגיא ואת שני הצדדים - כיום הולך עם תכלת.אי אפשר להעלות כיון שזה מצוי בגנזי אהבת שלום, ללא אפשרות להוציא משם. אפשר לקנות את הספר בחנות שע"י הישיבה, או בחבילת אהבת שלום באוצר החכמה.
אגב עברתי על התשובה (120 עמודים!), ונראה שהרב המחבר לא הותיר מקום כלל למחדשים, ודחה דבריהם בראיות ברורות עיי"ש באורך.
כהערת עגב, שמו לתפילה הוא "יעקב בן גלדיס כתון", ומה שחותם "יעקב משה", אין זה אלא לפי ששמו של אביו הוא משה, ומנהג הבבלים להזכיר שם האב בחתימתם כדי לכבד האב.להרב הכותב המקובל ח"ר יעקב משה הלל בן כתון גולדיס שליט"א
עיי' מש"כ מרן זיע"א בכף החיים (שכידוע מרן השלימו) ביורה דעה (איני זוכר איזה סימן) שצריך חותם כפול בתכלת, וכתב שהיה איזה חכם שרצה לחדש התכלת ולא קיבלו את דבריו כל גדולי הדור.לפי הידוע דעת מרן זיע"א ומרן שליט"א שאין לספרדים ללבוש תכלת כלל
אם תרצה ליישב כל המקורות לגבי התכלת אזי זה יהיה יצור מוזר ביותר, שהוא גם דג גם תולע גם חלזון גם כוי, חי גם בים המלח גם בים התיכון וגם בים כנרת, נותן מיני צבעים גוונים שונים ומשונין וכן ע"ז הדרך.א. הרב המחבר טוען ע"פ הזוהר שהחלזון מצוי בכנרת ולא בים התיכון [נשתברו הרבה קולמוסים בענין זה, ויש שאמרו שהוא ט"ס בזוהר, אכן זה דוחק כיון שהוא כתוב בה' מקומות בזוהר, וע"כ זה דוחק לומר שהוא ט"ס, עיי"ש באורך].
ב. ישנם מחלוקות גדולות בין הראשונים אודות הזיהוי של החלזון אם הוא דג או תולעת, וכן צורתו נתונה במחלוקת גדולה, וע"כ עכ"פ מידי ספק לא יצאנו וא"א להכריע בזה בודאות, הלכך שב ואל תעשה עדיף, ואין לומר לא יהא אלא ספק כיון שאם אינו התכלת הוא גורם לקלקול גדול שנכנס בחשש קלא אילן ועיי' למרן הרי"ח הטוב בבן יהוידע ב"מ ס"א שכתב שכל צבע כחול שאינו מהחלזון הרי הוא קלא אילן ואוחזת בו קליפת סמא"ל. ועוד יש חששות של בל תוסיף ובל תגרע.
ג. עוד נחלקו הראשונים, י"א שצבעו הוא תכלת בהיר וי"א שצבעו כהה, י"א שצבעו ירוק, וע"כ שוב מידי ספק לא יצאו וכנ"ל. ועיי' בזה גם בשו"ת מנחת אשר להגר"א וייס שליט"א שהעלה הטענה הנ"ל.
ובענין מש"כ שכמעט כל מי שלמד את ב' הצדדים כיום מטיל תכלת, עיי' להרב המחבר שאינו לובש אף שלמד כל הסוגיא, וכן מרן הגר"ד לנדו למד הסוגיא בעומק ולא מטיל תכלת בציציותיו, וכן מצאנו להגר"א נבנצל שליט"א (עיי' תשובותיו בספר שובות אביגדר הלוי), וכן מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א (עיי' תשובות והנהגות שם כתב ג' תשובות בעניין), וכן מרן שה"ת הגרח"ק זיע"א לא הטיל תכלת בציציותיו, ודוחק עצום הוא לומר שלא נדרש לסוגיא זו כיון שאפי' על קרני חגבים כתב ספר וידוע המעשה שחגב הגיע אליו, ומפני מה לא נדרש לנושא זה, ועיי' מש"כ בספר דעת נוטה למרן הגרח"ק זיע"א בענין זה.
הרי לך מגדולי ומאורי הדור שנדרשו לסוגיא זו ולא הטילו תכלת בבגדיהם. וכמדו' שלהביא ראיות מאיזה מו"צים ורבני שכונות למיניהם ההולכים עם תכלת נגד כל הני רבוותא הנ"ל, משנה דחויה היא.
בילקו"י כתב שהרוצה להטיל יכול ואין בזה חשש יוהרא, כיון שיש לו סימוכין דקשוט.לפי הידוע דעת מרן זיע"א ומרן שליט"א שאין לספרדים ללבוש תכלת כלל
וזה בדיוק הסיבה שאין להטיל תכלת, כיון שמידי ספק לא יצאנו, וכיון שיש חששות גדולים של קלא אילן ובל תוסיף שוא"ת עדיף עד ביאת גוא"צ.אם תרצה ליישב כל המקורות לגבי התכלת אזי זה יהיה יצור מוזר ביותר, שהוא גם דג גם תולע גם חלזון גם כוי, חי גם בים המלח גם בים התיכון וגם בים כנרת, נותן מיני צבעים גוונים שונים ומשונין וכן ע"ז הדרך.
אינו ענין לתכלת המדובר כיוםוכתב שהיה איזה חכם שרצה לחדש התכלת ולא קיבלו את דבריו כל גדולי הדור.
ואעפ"כ איהו גופיה לא עביד עובדא, ומיניה יש ללמוד.בילקו"י כתב שהרוצה להטיל יכול ואין בזה חשש יוהרא, כיון שיש לו סימוכין דקשוט.
בתוס' מבואר שאין חשש.וזה בדיוק הסיבה שאין להטיל תכלת, כיון שמידי ספק לא יצאנו, וכיון שיש חששות גדולים של קלא אילן ובל תוסיף שוא"ת עדיף עד ביאת גוא"צ.
חלק מהטענות קיימות לגבי התכלת כיום, א. מה צבעו. ב. האם מצוי בכנרת. ג. טענת מרן הבית הלוי שהשיב לו שאין לחדש מצוה ללא מסורת.אינו ענין לתכלת המדובר כיום
? היכן?בתוס' מבואר שאין חשש.