• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

האם מותר לקשור שקית פח בשבת?

מבואר שלדעת אחרוני ספרד מותר לקשור קשר ע''ג קשר וכן מתבאר מדברי מרן ואין לחוש בדבר לקשר של אומן ובלבד שלא יהיה קשר של קיימא נמצא כי לדעת הרמ''א והבא''ח והכה''ח יש לאסור בנד''ד יש לחוש דהוי קשר של אומן שאסור לקושרו מדרבנן ולדעת רבים מפוסקי עדות המזרח אין לחוש בדבר לקשר של אומן ושכן מתבאר מדברי מרן השו''ע
מוגש לכבודו ולכל הרבנים החשובים והמעיינים, ליקוט מפוסקי ספרד לדורותיהם דאסרו קשר ע"ג קשר

א. כנסה"ג [על הטור שי"ז], ב. פרי האדמה [על הרמב"ם הל' שבת פ"י ה"א], ג. ספר הזכרונות [אבוהב, פ"ט במלאכות שבת מלאכת הקושר והמתיר], ד. מאמ"ר [שי"ז סק"ו, דכתב להדיא שאיסור זה של ב' קשרים הוא לפי הרי"ף והרמב"ם שאסרו אף קשר אומן בלא קיימא, אך לא לשי' רש"י והרא"ש דלשי' מה שלא קיימא שרי] ה. מטה יהודה [עייאש, של"ו סק"ד], ו. לקט הקציר [כלפון, סי' כ' ס"ק ר"ג במלאכת הקושר והמתיר], ז. פתח הגביר [ח"ד סי' שכ"ג סק"ב דשם דן לגבי הקושרים הכבשים לידע כמה משכון חייב לו, ומבאר ההיתר לקשור ומסיים דגם לא עושים שם קשר ע"ג קשר דאיקרי אומן כרמ"א בשם השלטי גבורים וכו'], ח. ר' חיים פאלאג'י בספרו רוח חיים שי"ד סק"ב, גבי להתיז ראש החבית, הביא מקרה של קופסאות של דגים מלוחים סגורים שאם יפתחם מער"ש יפסדו, והתירם לפתוח בשבת יעו"ש, אלא שהביא דברי מהרש"ל וכנסה"ג שאסרו לפותחם בשבת, ולכן כותב שיפתחם מער"ש ויכרוך עליהם סודר ויקשור היטב כדי שלא יפסדו, ועל זה מוסיף שלא יקשרם ב' קשרים דא"כ לא יוכל להתירם בשבת דהוי קשר קיימא, ופשוט וברור דמה שכתב שהוא קיימא היינו לקשר אומן, משום שכאן הרי הקשר הוא על דעת לפותחו, וממש כקושר מנעליו דאי יעשה ב' קשרים מצד קיימא שרי דאינו מתקיים אע"פ שהקשר עצמו מתקיים דהוא קשר אמיץ, מ"מ כיון שדעתו לפותחו שרי, ואעפ"כ אסר, דוודאי אסרם ככל הנך רבוותא דאסרו ב' קשרים מצד קשר אומן, ט. חסד לאלפים, י. בן איש חי, יא. כף החיים דכתב להדיא דכל ההיתר של החיד"א באבנט בחגורו דהוי קשר על קשר הוא משום שזה לא היה מהודק.
וכבר נודע מש''כ החיד''א בברכ''י [הובא בשע''ת בסעי' א] שבגלילותיו נהגו להקל בקשר ע''ג קשר
הנה מהכף החיים המוזכר לעיל, למדנו מדבריו פשט בדברי החיד"א
דכל מה שהחיד"א התיר, הוא באופן מסויים, ולא קאי על כל קשר ע"ג קשר, מפני שהחיד"א דיבר על חגורת הבגד והרגילות בזה "שלא להדק" ועל זה כתב שלא נזהרים בזה אלא מיעוטא דמיעוטא דבטלי,
והסברא הנותנת- דכיון שמדובר הרי על חגורה של הבגד דהיו קושרים קשר על קשר, והמציאות היא- דחגורת בגד לא קושרים ומהדקים חזק הקשר השני דאי יקשור שני קשרים ויהדק לא יהא אפשר לפתוח בקלות וצריך הרבה חוזק וזמן לפתוח, וא"כ המציאות היא שחגורת בגד שקושרים לא מהדקים חזק, ולכן על זה כתב דאף אחד לא נזהר בזה אלא מיעוט דבטלי, כי באמת אין שום סבה לאסור זאת דלא מהדקים הקשר השני.

ובאמת נראה מאוד כפשט הכף החיים מה שביאר בחיד"א
משום דאין שום הגיון לומר שיתירו בפשיטות נגד כל הפוסקים החל מהשלטי גבורים והרמ"א וכו' וכו' וכדמנינו לעיל, ועוד רבים מהפוסקים [ב"ח וט"ז ומ"א ולבוש וחיי אדם ופמ"ג תוספת שבת ועולת שבת א"ר הגר"ז הלבושי שרד] ועוד ועוד.
 
נערך לאחרונה:
מוגש לכבודו ולכל הרבנים החשובים והמעיינים, ליקוט מפוסקי ספרד לדורותיהם דאסרו קשר ע"ג קשר

א. כנסה"ג [על הטור שי"ז], ב. פרי האדמה [על הרמב"ם הל' שבת פ"י ה"א], ג. ספר הזכרונות [אבוהב, פ"ט במלאכות שבת מלאכת הקושר והמתיר], ד. מאמ"ר [שי"ז סק"ו, דכתב להדיא שאיסור זה של ב' קשרים הוא לפי הרי"ף והרמב"ם שאסרו אף קשר אומן בלא קיימא, אך לא לשי' רש"י והרא"ש דלשי' מה שלא קיימא שרי] ה. מטה יהודה [עייאש, של"ו סק"ד], ו. לקט הקציר [כלפון, סי' כ' ס"ק ר"ג במלאכת הקושר והמתיר], ז. פתח הגביר [ח"ד סי' שכ"ג סק"ב דשם דן לגבי הקושרים הכבשים לידע כמה משכון חייב לו, ומבאר ההיתר לקשור ומסיים דגם לא עושים שם קשר ע"ג קשר דאיקרי אומן כרמ"א בשם השלטי גבורים וכו'], ח. ר' חיים פאלאג'י בספרו רוח חיים שי"ד סק"ב, גבי להתיז ראש החבית, הביא מקרה של קופסאות של דגים מלוחים סגורים שאם יפתחם מער"ש יפסדו, והתירם לפתוח בשבת יעו"ש, אלא שהביא דברי מהרש"ל וכנסה"ג שאסרו לפותחם בשבת, ולכן כותב שיפתחם מער"ש ויכרוך עליהם סודר ויקשור היטב כדי שלא יפסדו, ועל זה מוסיף שלא יקשרם ב' קשרים דא"כ לא יוכל להתירם בשבת דהוי קשר קיימא, ופשוט וברור דמה שכתב שהוא קיימא היינו לקשר אומן, משום שכאן הרי הקשר הוא על דעת לפותחו, וממש כקושר מנעליו דאי יעשה ב' קשרים מצד קיימא שרי דאינו מתקיים אע"פ שהקשר עצמו מתקיים דהוא קשר אמיץ, מ"מ כיון שדעתו לפותחו שרי, ואעפ"כ אסר, דוודאי אסרם ככל הנך רבוותא דאסרו ב' קשרים מצד קשר אומן, ט. חסד לאלפים, י. בן איש חי, יא. כף החיים דכתב להדיא דכל ההיתר של החיד"א באבנט בחגורו דהוי קשר על קשר הוא משום שזה לא היה מהודק.
מהיכן כל זה?

אכן כפי שזכורני תראה שמרן בחזו"ע פסק להתיר, אך הוסיף שראוי להחמיר. משהו כזה, כיעוי"ש.
 
מחילה כתוב בהדיא קשר בראש חוט וזה לא קשר שני קצוות, קשר בראש חוט זה קשר שמלפפים מסביב ותוחבים את החוט בתוך הקשר וזה ודאי שלא כמו שני קצוות.. גם לעיל כתבתי לך עלמקשר בראש חוט שאין זו הכוונה
בפשטות קשר בראש חוט הכוונה שקושר את ראשי החוטים
ומ"מ גם אם נאמר דמיירי בראש חוט, הנה כ"ש כשקוששר שני ראשי חוטים שזה מתהדק היטב.

קשר בראש חוט זה קשר שמלפפים מסביב ותוחבים את החוט בתוך הקשר
איני יודע אם שם קשר עליו, ובודאי שאינו "מתהדק היטב"
 
אולי בילקו"י החדש שיצא כעת לאור דן בנושא הזה
@בנימין לוריא ?
בילקו"י הנדפ"מ שבת כרך ב' עמ' תתמ"ז כתב:
ושקית אשפה שקושרים אותה קשר ע"ג קשר קודם הזריקה לאשפה, נחלקו בזה הפוסקים, לשו"ת מנחת יצחק ח"ח (סי' כ"ז), ושו"ת ציץ אליעזר חלק ט"ו (סי' י"ז), ונשמת שבת (סי' קצ"ה) אינו נחשב לקשר של קיימא, ומותר לקושרו בשבת ולזורקו אח"כ בלא לפותחו. ולכאו' ה"ה בנ"ד. ואילו לדעת האול"צ (ח"ב פל"ו או' י"ט) אסור לקושרו, שנחשב לקשר של קיימא. ונראה שהמיקל בזה כדי שהאשפה לא תישפך מהשקית בדרך, יש לו על מי לסמוך. ואם ירצה יחמיר להתיר הקשר לפני זריקתו לאשפה, ותע"ב. ובמקומות שלוקחים האשפה לשריפה וכדו', א"ז קשר עולם.
 
בילקו"י הנדפ"מ שבת כרך ב' עמ' תתמ"ז כתב:
ושקית אשפה שקושרים אותה קשר ע"ג קשר קודם הזריקה לאשפה, נחלקו בזה הפוסקים, לשו"ת מנחת יצחק ח"ח (סי' כ"ז), ושו"ת ציץ אליעזר חלק ט"ו (סי' י"ז), ונשמת שבת (סי' קצ"ה) אינו נחשב לקשר של קיימא, ומותר לקושרו בשבת ולזורקו אח"כ בלא לפותחו. ולכאו' ה"ה בנ"ד. ואילו לדעת האול"צ (ח"ב פל"ו או' י"ט) אסור לקושרו, שנחשב לקשר של קיימא. ונראה שהמיקל בזה כדי שהאשפה לא תישפך מהשקית בדרך, יש לו על מי לסמוך. ואם ירצה יחמיר להתיר הקשר לפני זריקתו לאשפה, ותע"ב. ובמקומות שלוקחים האשפה לשריפה וכדו', א"ז קשר עולם.
יישר כח גדול
תוכל להביא את ההלכה הזו ואת המקורות שכתב?
 
שקית אשפה שקושרים אותה קשר ע"ג קשר קודם הזריקה לאשפה, נחלקו בזה הפוסקים, לשו"ת מנחת יצחק ח"ח (סי' כ"ז), ושו"ת ציץ אליעזר חלק ט"ו (סי' י"ז), ונשמת שבת (סי' קצ"ה)
@בנימין לוריא לרגע לא הבנתי איך מרן שינה ממנהגו וכתב המקורות עם מרכאות (")
ואז הבנתי שכנראה כבודו העתיק מילה במילה, ומנהגו של כת"ר כן להוסיף...
 
@בנימין לוריא לרגע לא הבנתי איך מרן שינה ממנהגו וכתב המקורות עם מרכאות (")
ואז הבנתי שכנראה כבודו העתיק מילה במילה, ומנהגו של כת"ר כן להוסיף...
לא. כשאני מעתיק מילה במילה אני משתדל להעתיק בדיוק כמו שנכתב.
יש מקומות שכתוב עם ויש מקומות שכתוב בלי, ואכמ"ל.
 
בילקו"י הנדפ"מ שבת כרך ב' עמ' תתמ"ז כתב:
ושקית אשפה שקושרים אותה קשר ע"ג קשר קודם הזריקה לאשפה, נחלקו בזה הפוסקים, לשו"ת מנחת יצחק ח"ח (סי' כ"ז), ושו"ת ציץ אליעזר חלק ט"ו (סי' י"ז), ונשמת שבת (סי' קצ"ה) אינו נחשב לקשר של קיימא, ומותר לקושרו בשבת ולזורקו אח"כ בלא לפותחו. ולכאו' ה"ה בנ"ד.
מדבריו מבואר שהפוסקים שהוא הזכיר לא דנו להדיא על קשירת שקית אשפה
נשמח מי שיכול לכתוב על מה הם דנו

ובפשטות נראה שהם דנו על עצם קשירת ב קשרים [אולי גבי קשירת טיטולים] אי הוי קשר של קיימא או לא או אי הוי מעשה אומן

ולפ"ז יל"ע במ"ש כאן
בילקו"י הנדפ"מ שבת כרך ב' עמ' תתמ"ז כתב:
ושקית אשפה שקושרים אותה קשר ע"ג קשר קודם הזריקה לאשפה, נחלקו בזה הפוסקים, לשו"ת מנחת יצחק ח"ח (סי' כ"ז), ושו"ת ציץ אליעזר חלק ט"ו (סי' י"ז), ונשמת שבת (סי' קצ"ה) אינו נחשב לקשר של קיימא, ומותר לקושרו בשבת ולזורקו אח"כ בלא לפותחו. ולכאו' ה"ה בנ"ד. ואילו לדעת האול"צ (ח"ב פל"ו או' י"ט) אסור לקושרו, שנחשב לקשר של קיימא. ונראה שהמיקל בזה כדי שהאשפה לא תישפך מהשקית בדרך, יש לו על מי לסמוך. ואם ירצה יחמיר להתיר הקשר לפני זריקתו לאשפה, ותע"ב. ובמקומות שלוקחים האשפה לשריפה וכדו', א"ז קשר עולם.

דלכאורה עדין אין זה מישב את הקושיא שזה קיים יותר משבוע וא"כ הוי קשר של קיימא אע"פ שלדידן אינו מעשה אומן, מ"מ מיהא יהיה אסור מדרבנן.
וצ"ע.
 
מדבריו מבואר שהפוסקים שהוא הזכיר לא דנו להדיא על קשירת שקית אשפה
נשמח מי שיכול לכתוב על מה הם דנו
יתכן שזה קשור לטיטולים.
כלומר, עיקר הנידון שם זה על קשירת טיטולים, אז יתכן שהפוסקים האלו דיברו על קשירת שקיות, ומזה רוצה ללמוד ל"נידון דידן" דהיינו טיטולים.
 
יתכן שזה קשור לטיטולים.
כלומר, עיקר הנידון שם זה על קשירת טיטולים, אז יתכן שהפוסקים האלו דיברו על קשירת שקיות, ומזה רוצה ללמוד ל"נידון דידן" דהיינו טיטולים.
ובפשטות נראה שהם דנו על עצם קשירת ב קשרים [אולי גבי קשירת טיטולים] אי הוי קשר של קיימא או לא או אי הוי מעשה אומן

אמנם עדין הדברים צריכים עיון בדברי קודשו כפי שכתבנו ש
עדין אין זה מישב את הקושיא שזה קיים יותר משבוע וא"כ הוי קשר של קיימא אע"פ שלדידן אינו מעשה אומן, מ"מ מיהא יהיה אסור מדרבנן.
וצ"ע.
 
חזור
חלק עליון