ממרן עד מרן
Well-known member
מוגש לכבודו ולכל הרבנים החשובים והמעיינים, ליקוט מפוסקי ספרד לדורותיהם דאסרו קשר ע"ג קשרמבואר שלדעת אחרוני ספרד מותר לקשור קשר ע''ג קשר וכן מתבאר מדברי מרן ואין לחוש בדבר לקשר של אומן ובלבד שלא יהיה קשר של קיימא נמצא כי לדעת הרמ''א והבא''ח והכה''ח יש לאסור בנד''ד יש לחוש דהוי קשר של אומן שאסור לקושרו מדרבנן ולדעת רבים מפוסקי עדות המזרח אין לחוש בדבר לקשר של אומן ושכן מתבאר מדברי מרן השו''ע
א. כנסה"ג [על הטור שי"ז], ב. פרי האדמה [על הרמב"ם הל' שבת פ"י ה"א], ג. ספר הזכרונות [אבוהב, פ"ט במלאכות שבת מלאכת הקושר והמתיר], ד. מאמ"ר [שי"ז סק"ו, דכתב להדיא שאיסור זה של ב' קשרים הוא לפי הרי"ף והרמב"ם שאסרו אף קשר אומן בלא קיימא, אך לא לשי' רש"י והרא"ש דלשי' מה שלא קיימא שרי] ה. מטה יהודה [עייאש, של"ו סק"ד], ו. לקט הקציר [כלפון, סי' כ' ס"ק ר"ג במלאכת הקושר והמתיר], ז. פתח הגביר [ח"ד סי' שכ"ג סק"ב דשם דן לגבי הקושרים הכבשים לידע כמה משכון חייב לו, ומבאר ההיתר לקשור ומסיים דגם לא עושים שם קשר ע"ג קשר דאיקרי אומן כרמ"א בשם השלטי גבורים וכו'], ח. ר' חיים פאלאג'י בספרו רוח חיים שי"ד סק"ב, גבי להתיז ראש החבית, הביא מקרה של קופסאות של דגים מלוחים סגורים שאם יפתחם מער"ש יפסדו, והתירם לפתוח בשבת יעו"ש, אלא שהביא דברי מהרש"ל וכנסה"ג שאסרו לפותחם בשבת, ולכן כותב שיפתחם מער"ש ויכרוך עליהם סודר ויקשור היטב כדי שלא יפסדו, ועל זה מוסיף שלא יקשרם ב' קשרים דא"כ לא יוכל להתירם בשבת דהוי קשר קיימא, ופשוט וברור דמה שכתב שהוא קיימא היינו לקשר אומן, משום שכאן הרי הקשר הוא על דעת לפותחו, וממש כקושר מנעליו דאי יעשה ב' קשרים מצד קיימא שרי דאינו מתקיים אע"פ שהקשר עצמו מתקיים דהוא קשר אמיץ, מ"מ כיון שדעתו לפותחו שרי, ואעפ"כ אסר, דוודאי אסרם ככל הנך רבוותא דאסרו ב' קשרים מצד קשר אומן, ט. חסד לאלפים, י. בן איש חי, יא. כף החיים דכתב להדיא דכל ההיתר של החיד"א באבנט בחגורו דהוי קשר על קשר הוא משום שזה לא היה מהודק.
הנה מהכף החיים המוזכר לעיל, למדנו מדבריו פשט בדברי החיד"אוכבר נודע מש''כ החיד''א בברכ''י [הובא בשע''ת בסעי' א] שבגלילותיו נהגו להקל בקשר ע''ג קשר
דכל מה שהחיד"א התיר, הוא באופן מסויים, ולא קאי על כל קשר ע"ג קשר, מפני שהחיד"א דיבר על חגורת הבגד והרגילות בזה "שלא להדק" ועל זה כתב שלא נזהרים בזה אלא מיעוטא דמיעוטא דבטלי,
והסברא הנותנת- דכיון שמדובר הרי על חגורה של הבגד דהיו קושרים קשר על קשר, והמציאות היא- דחגורת בגד לא קושרים ומהדקים חזק הקשר השני דאי יקשור שני קשרים ויהדק לא יהא אפשר לפתוח בקלות וצריך הרבה חוזק וזמן לפתוח, וא"כ המציאות היא שחגורת בגד שקושרים לא מהדקים חזק, ולכן על זה כתב דאף אחד לא נזהר בזה אלא מיעוט דבטלי, כי באמת אין שום סבה לאסור זאת דלא מהדקים הקשר השני.
ובאמת נראה מאוד כפשט הכף החיים מה שביאר בחיד"א
משום דאין שום הגיון לומר שיתירו בפשיטות נגד כל הפוסקים החל מהשלטי גבורים והרמ"א וכו' וכו' וכדמנינו לעיל, ועוד רבים מהפוסקים [ב"ח וט"ז ומ"א ולבוש וחיי אדם ופמ"ג תוספת שבת ועולת שבת א"ר הגר"ז הלבושי שרד] ועוד ועוד.
נערך לאחרונה: