כבודו צודק לגמרי וכבר הערתי שלא היו בקיאים בחכמת התכונה, אבל מה נעשה שכך הבינו כל האחרונים וע"כ כתבו שפלג המנחה הוא ג' דק' קודם השקיעה ומבואר בדבריהם שכך ס"ל כדברי תרה"ד, ואצין כאן כל האחרונים שכתבו ג' דק' קודם השקיעה וע"כ הבינו כן וא"א לפרש דס"ל 90 דק' צאת הכוכבים דא"כ הוא 3.75 ואלו האחרונים, עולת שבת סי' רס''ז סק''א, מג"א סי' רס"א סק"י ובמחצה"ש שם, מלבושי יו''ט סו''ס רס''א, א''ר שם, תוספת שבת שם סקי''ב, מאמ''ר שם סק''ד, דגמ''ר על המג''א, בגדי ישע שם ס''ב, באה''ל שם ס''ב ד''ה להקדים, ערה''ש שם ס''י.
אז ישנם 2 דרכים:
א) או שאותם אחרונים סוברים שצה''כ הוא 90 דק' אחרי השקיעה
ב) או כדבריך:
ואלו האחרונים שמבואר להדיא בדברים דס"ל כטעות של תרה"ד,
שהם טעו בטעות התה''ד, ואז אכן פלה''מ ביום בינוני יצא 3 דקות לפני השקיעה (לפי טעות התה''ד)
ולמעשה אני לא מצאתי מי שכתב שפלג המנחה מחשבים שעה ורבע קודם צאת הכוכבים ושהוא 18 דק' קודם השקיעה
לכאו' אפשר לדייק כן מדברי הריטב''א, שבניגוד לרמב''ן והרשב''א בריש ברכות ובדף כז. שם לא הזכיר שפלג המנחה הוא שתות מיל (3 או 3.75 דק') לפני השקיעה הראשונה, ורק הזכיר שפלג המנחה הוא סמוך לשקיעה
אפשר לדייק כן גם מדברי המאירי, שכתב שבפלג המנחה החמה מתחילה לשקע ואינה נראית לרוב בני אדם, אבל בשיטת המאירי גופיה יש ראיות שסובר לחשב מהנץ עד השקיעה, ושהוא סובר כהמנחת כהן שצה''כ דר''ת הוא לפני ד' מיל
כן מוכח להדיא מדברי השו''ע שהביא את דברי הגמ' בברכות כז: ''מעשה שהתפללו ערבית של מוצ''ש וכו'
וזרחה חמה'' איך אפשר להתפלל ערבית ב-3 דק'?? והרי מוכח מדברי השו''ע שפלה''מ הוא 1:15 זמנית לפני צאה''כ (חוץ מהמנחת כהן דהבין בשו''ע כהגר''א מהראיה שהבאתי, אך כאמור לענ''ד אין ראיה, ויעויין בספר 'זמנים כהלכתם שהאריך בזה כדבריי) וכ''כ המ''ב בכמה מקומות, אבל אם פלה''מ הוא 18-22 דק' לפני השקיעה
המישורית, הרי בושאי שניתן להתפלל ערבית בזמן זה, ושתזרח החמה לאחמ''כ,ויתכן שהמנח''כ נסמך ע''ד התרה''ד ובפרט שגם המח''כ בעצמו טעה במציאות כנודע ואכמ''ל בזה
זה לא בנמצא, והגם שכיום נודע לנו שדברי תרה"ד טעות
אבל בכל זאת לענין סוף זמן ק''ש, רבים מחשבים מעה''ש 72 עד צה''כ 72, ולא מעה''ש 90 עד צה''כ 90 כשיטת הרמב''ן והרשב''א
הכלל העולה: דאנן כיום ידעינן שזו טעות אבל עד הדור האחרון וקצת קודם כולם חשבו שדברי תרה"ד אמת
ממש לא, קודם כל ברוב מדינות אירופה חישבו את ר''ת לפי המנחת כהן שצה''כ הוא 30-60 דק' אחרי השקיעה, לפי ראיית 3 כוכבים באותו מקום, ובכהרח שפלג המנחה יהיה מוקדם בהרבה
וגם אשפר לסבור במנין שעות היום כהגר''א והלבוש והמנחת כהן, ולסבור כר''ת, והמנח''כ והלבוש גופיה יהיו ראיה לזה שסוברים כר''ת ולדידהו הוי פלג המנחה 1:15 לפני השקיעה, וכ''ה בקונטרס דבי שמשי להפר''ח
לבד מהלבוש הגר'א והפר''ח שהעירו על תרה''ד בזה, אבל כל שאר האחרונים ס''ל כדבריו, וא"כ כשמדליקים נרו שבת קודם ג' דק' לפני השקיעה לדברי כל האחרונים הללו הוא ברכה לבטלה ולית דחש לה וע"כ התקבל באופן ברור דלא כשיטת ר"ת.
ע''ז כבר עניתי למעלה 5 מהלכים יש בזה:
א) למנות את פלג המנחה 1:15 לפני
השקיעה ובכ'ז לסבור כר''ת בצאה''כ כהלבוש ומנחת כהן, ויהיה הבדל בין פלג המנחה לצה''כ כ2.27, ולמ''ד צה''כ 90 דק' אחר השקיעה, יהיה ההפרש כ-2:45, ומ''ד צה''כ הוא 2:00 אחר השקי' (שיטה מאוד תמוהה ולא מציאותית, אבל לכאו' קיימת גם אם לא מובנית) יהיה ההפרש 3.15 שעות שוות, ובקיץ זה יהיה מעל 4.00, וזה קצת קצת תמוה, ועי' בדברי חמודות על הרא''ש בברכות כז. ומה שתמה ע''ז שם, עי'ש.
ב) שמא צאת הכוכבים דר''ת הוא לפני 72 דק', בראיית 3 כוכבים בינונים פשוטים כשיטת המנח''כ והחתם סופר ועוד, וכמו שהיה נהוג ברוב קהילות אירופה, בלוחות ר''נ אדלר צאת הכוכבים ד
רבנו תם נע בין 45 ל60 דק' אחרי השקיעה, ובין המשמות מתחיל כ17-19 דק' לפני כן
ג) דעת השו''ע שפלג המנחה הוא 18-22 דק' לפני השקיעה (תלוי בעונות השנה, אמנם בשיא החורף זה יוצא רק 3-5 דק' לפני השקיעה אם מחשבים לפי ''מעלות'') המישורית, ובאיזורי ההרים זה יוצא 23-27 דק' לפני כי השקיעה מאוחרת ב4-6 דקות
ד) מי שאינו בקי בשיעור רבנן מדליק כשהחמה בראש האילנות, שזה כ30-35 דק' לפני השקיעה המישורית בערך (אמנם יש לציין שיש טוענים שהזמן הנ''ל הוא דק' בודדות
לפני השקיעה, ויתכן שכך דעת השו'ע, מ''מ כיון שמרן הש''ע לא גילה דעתו בזה להדיא נראה דאפשר לסמוך על הזמן דחצי שעה)
ה) יש פוסקים שסוברים שאפשר לקבל שבת 2:00 לפני צה''כ דר''ת שהיינו כ48 דק' לפני השקיעה המישורית, וכ-52 דק' לפני השקיעה בהרים בערך. עוד מעניין לדעת שהפוסקים דס''ל שצה''כ הוא 1:30 אחרי השקיעה (הרמב''ן הנ''ל ועוד) הרי ש-2:00 לפני הלילה שמובא באחרונים (רמ''א, מ''א ועוד) זה יוצא 30 דק' לפני השקיעה, בדיוק סמוך לשקיעה שאז י''א שהוא זמן שהחמה בראש האילנות - ושמא מקורם לקבל שבת 2.00 לפני צה''כ אף שהוא קודם הפלג הוא מהגמ' הנ''ל, דא''ל רבה דמי שאינו בקי וכו', ולפי הסוברים שהוא 2:00 אחרי השקיעה, הרי שניתן לקבל שבת מהשקיעה וזה תואם לד' הרמב''ן שהביא השו''ע ברסא שזמן ק''ש מתחילת השקיעה, ולפי''ז חמה בראש האילנות הוא ממש 1-2 דק' לפני השקיעה, ושפיר הוי ב' שעות קודם הלילה
רק אציין, שאני מסכים עקרונית שלא קיבלנו את שיטת ר''ת
מעיקר הדין, והדיון מיותר, רק שלענ''ד אין ראיה ממה שאנחנו מדליקים 10-30 דק' לפני השקיעה בע''ש שאנחנו לא נוקטים כר''ת, ובפרט שמבואר בקוטרנס דבי שמשי לפרי חדש, שגם בזמן שהיו נוהגים כר''ת היו מקבלים שבת בשקיעה ולפניה