• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

הבדל בין לוחות שנה זמן ר"ת [תורני]

בוא נחשבן:
אם מחשבים מהנץ לשקיעה, נניח שהנץ ב6.00 והשקיעה ב18.00 - כל שעה זמנית היא 60 דק' = ופלג המנחה יהיה בשעה 16:45 בהכרח (או ב16:58 לפי לוח אור החיים ואכמ''ל)
אם מחשבים מעה''ש עד צה''כ לפי 72 דקות, עה''ש יהיה ב4.48 וצה''כ ב19.12, וכל שעה זמנית תהיה 72 דק' = וא''כ 1:15 זמנית יהיה 90 דק', ו-1:30 לפני 19:12 יוצא, 17:45 = 18 דק' לפני השקיעה
אם מחשבים מעה''ש עד צה''כ לפי 90 דקות, עה''ש יהיה ב4.30 וצה''כ ב19.30, וכל שעה זמנית תהיה 75 דק' = וא''כ 1:15 זמנית יהיה 93.5 דק' ו-1:33 לפני 19:30 יוצא 17:56.5 = 3.5 דק' לפני השקיעה
הכי פשוט שיש, אבל ניתן להיעזר במחשבון .
דבריך נכונים וברורים ואפשר לומר כן בדעת הרמב"ן והרשב"א, אבל המג"א בסי' רס"א שכתב שפלג המנחה ג' דק' קודם השקיעה ולא 3.75 [מ"ש כת"ר שפלג המנחה מנית היא 93.5 זו טעות אלא 93.75] ע"כ לא סובר כן אלא כמו שביארו במחצה"ש דס"ל למג"א כשו"ע דצה"כ הוא ע"ב דק' אחר השקיעה ופלג המנחה הוא ע"ה דק' קודם צה"כ שהוא ג' דק' קודם השקיעה, וע"כ צ"ל דס"ל למג"א ומחצה"ש שאת גודל השעות מחשבים מהנץ עד השקיעה הגם שהזמן הוא מצה"כ ולכך שעה זמנית היא 60 דק' דגודל השעות מחשבים מהנץ עד השקיעה אבל פלג המנחה הוא שעה ורבע קודם צה"כ וע"כ נחשב שעה ורבע שהם 75 דק' קודם צאת הכוכבים שהוא 72 אחר השקיעה ונפיק ג' דק' קודם השקיעה, ושיטה זו אינה זרה היא שכן כתב הגר"א בסי' תנ"ט בסוף דבריו שכן יש לחשב את גודל השעות מהנץ עד השקיעה גם לזמנים שמזנם מצאת הכוכבים או מעלות השחר, וא"כ ע"כ כך יסברו מג"א ומחצה"ש ודו"ק.
 
והאמת היותר נראת דס''ל למג''א כדעת תרה''ד (סי' א') דביום בנוני י''ב שעות מעלה''ש עד צה''כ וכדמוכח מדברי המג' בסי' תנ''ט וכן מבואר בבאה''ל סי' רס''א ס''ב ד''ה להקדים דכך ס''ל דלמ''ד מיל הוא מ18 דק' פירושו די''ב שעות ביום בנוני הוא מעלה''ש עד צה''כ וא''כ פלג המנחה הוא ג' דק' קודם השקיעה. [ולא היו בקיאים בחכמת התכונה שלכו''ע יום בנוני הוא י''ב שעות מהנץ עד השקיעה].
 
דבריך נכונים וברורים ואפשר לומר כן בדעת הרמב"ן והרשב"א, אבל המג"א בסי' רס"א שכתב שפלג המנחה ג' דק' קודם השקיעה ולא 3.75 [מ"ש כת"ר שפלג המנחה מנית היא 93.5 זו טעות אלא 93.75] ע"כ לא סובר כן אלא כמו שביארו במחצה"ש דס"ל למג"א כשו"ע דצה"כ הוא ע"ב דק' אחר השקיעה ופלג המנחה הוא ע"ה דק' קודם צה"כ שהוא ג' דק' קודם השקיעה, וע"כ צ"ל דס"ל למג"א ומחצה"ש שאת גודל השעות מחשבים מהנץ עד השקיעה הגם שהזמן הוא מצה"כ ולכך שעה זמנית היא 60 דק' דגודל השעות מחשבים מהנץ עד השקיעה אבל פלג המנחה הוא שעה ורבע קודם צה"כ וע"כ נחשב שעה ורבע שהם 75 דק' קודם צאת הכוכבים שהוא 72 אחר השקיעה ונפיק ג' דק' קודם השקיעה, ושיטה זו אינה זרה היא שכן כתב הגר"א בסי' תנ"ט בסוף דבריו שכן יש לחשב את גודל השעות מהנץ עד השקיעה גם לזמנים שמזנם מצאת הכוכבים או מעלות השחר, וא"כ ע"כ כך יסברו מג"א ומחצה"ש ודו"ק.
הפשט הזה לא יתכן כלל בשום פנים ואופן, כי מבואר בגמ' ובשו''ע שפלג המנחה הוא 10:45, י''א שעות חסר רביע, ובאותו דרך שמחשבים סוזק''ש וסוז''ת יש לחשב את פלג המנחה, ואם מחשבים מהנץ לשקיעה זה יוצא 16:45, ומעה''ש 72 עד צה''כ 72 זה 17:42, ומעה''ש 90 עד צה''כ 90 זה 17:57
 
נערך לאחרונה:
והאמת היותר נראת דס''ל למג''א כדעת תרה''ד (סי' א') דביום בנוני י''ב שעות מעלה''ש עד צה''כ וכדמוכח מדברי המג' בסי' תנ''ט וכן מבואר בבאה''ל סי' רס''א ס''ב ד''ה להקדים דכך ס''ל דלמ''ד מיל הוא מ18 דק' פירושו די''ב שעות ביום בנוני הוא מעלה''ש עד צה''כ וא''כ פלג המנחה הוא ג' דק' קודם השקיעה. [ולא היו בקיאים בחכמת התכונה שלכו''ע יום בנוני הוא י''ב שעות מהנץ עד השקיעה].
נגד המציאות לגמרי, כי ביום בינוני יש 12:00 מהנץ לשקיעה ולא מעה''ש עד צה''כ, וכידוע שהתרה''ד טעה בזה.
 
הפשט הזה לא יתכן כלל בשום פנים ואופן, כי מבואר בגמ' ובשו''ע שפלג המנחה הוא 10:45, י''א שעות חסר רביע, ובאותו דרך שמחשבים סוזק''ש וסוז''ת יש לחשב את פלג המנחה, ואם מחשבים מהנץ לשקיעה זה יוצא 16:45, ומעה''ש 72 עד צה''כ 72 זה 17:42, ומעה''ש 90 עד צה''כ 90 זה 17:57
טעות! עי' בקונטרס דבי שמשי לפר"ח כתב דהגם שאת כל הזמנים מחשבים מעלה"ש לצאה"כ מ"מ פלג המנחה אפשר ויתכן שמחשבים שעה ורבע קודם השקיעה, וזו דעת הכה"ח שכל הזמנים מעלהש לצאת הכוכבים אבל פלג המנחה שעה ורבע קודם השקיעה.
וחוץ מזה אני כתבתי ליישב ע"פ דברי הגר"א ודרך זו סוברת שאת אורך השעות מחשבים מהנץ עד השקיעה ולפיכך כל שעה היא 60 דק' הגם שהיום הוא מעלה"ש עד צאת הכוכבים וע"כ גם סוף זמן ק"ש וסוף זמן תפלה וכל הזמנים שתחלתם מעלה"ש ומשם מחשבים ג' שעות וד' שעות אותם שעות הם שעות קטנות מהנץ עד השקיעה.
ודרך זו כתובה בגר"א ולאמת לא נראה דלזה כונו האחרונים גם פשטות לשון השו''ע והאחרונים לא נראה כן והיא דרך מחודשת של הגר"א וכבר כתבתי שהאמת נראה כדרך השניה, אבל לכתוב שלא יתכן בום פנים ואופן והגר"א שהיה בקי בתכונה וכל זמני הגצ' ס"ל דרך זו ולא דחאה כלל וכלל.
 
נגד המציאות לגמרי, כי ביום בינוני יש 12:00 מהנץ לשקיעה ולא מעה''ש עד צה''כ, וכידוע שהתרה''ד טעה בזה.
כבודו צודק לגמרי וכבר הערתי שלא היו בקיאים בחכמת התכונה, אבל מה נעשה שכך הבינו כל האחרונים וע"כ כתבו שפלג המנחה הוא ג' דק' קודם השקיעה ומבואר בדבריהם שכך ס"ל כדברי תרה"ד, ואצין כאן כל האחרונים שכתבו ג' דק' קודם השקיעה וע"כ הבינו כן וא"א לפרש דס"ל 90 דק' צאת הכוכבים דא"כ הוא 3.75 ואלו האחרונים, עולת שבת סי' רס''ז סק''א, מג"א סי' רס"א סק"י ובמחצה"ש שם, מלבושי יו''ט סו''ס רס''א, א''ר שם, תוספת שבת שם סקי''ב, מאמ''ר שם סק''ד, דגמ''ר על המג''א, בגדי ישע שם ס''ב, באה''ל שם ס''ב ד''ה להקדים, ערה''ש שם ס''י.
ואלו האחרונים שמבואר להדיא בדברים דס"ל כטעות של תרה"ד, מג''א סי' תנ''ט סק''ג, הגר''ז שם ס''י, א''ר סי' רס''ז סק''ה,ובאה''ל סי' רס''א ס''ב ד''ה להקדים. אבל גם כל האחרונים האחרים שכתבו ג' דק' קודם השקיעה ע''כ ס''ל כתרה''ד דדחוק מאד לומר דס''ל כדרך הראשונה שכתבנו ע''פ הגר''א.
ולמעשה אני לא מצאתי מי שכתב שפלג המנחה מחשבים שעה ורבע קודם צאת הכוכבים ושהוא 18 דק' קודם השקיעה זה לא בנמצא, והגם שכיום נודע לנו שדברי תרה"ד טעות הם אבל האחרונים הבינו שאינו טעות, וא"ר עצמו התיחחס לדברי הלבוש שכתב שדברי תרה"ד טעות וכתב שדברי תרה"ד נכונים וצודקים ולא רצה לסמוך על התוכנים.

הכלל העולה: דאנן כיום ידעינן שזו טעות אבל עד הדור האחרון וקצת קודם כולם חשבו שדברי תרה"ד אמת לבד מהלבוש הגר'א והפר''ח שהעירו על תרה''ד בזה, אבל כל שאר האחרונים ס''ל כדבריו, וא"כ כשמדליקים נרו שבת קודם ג' דק' לפני השקיעה לדברי כל האחרונים הללו הוא ברכה לבטלה ולית דחש לה וע"כ התקבל באופן ברור דלא כשיטת ר"ת.
 
טעות! עי' בקונטרס דבי שמשי לפר"ח כתב דהגם שאת כל הזמנים מחשבים מעלה"ש לצאה"כ מ"מ פלג המנחה אפשר ויתכן שמחשבים שעה ורבע קודם השקיעה,
נו מצוין, זה בדיוק תואם את מה שכתבתי לא הבנתי מה אתה רוצה
דרך אגב, שיטת הפר''ח בקונטרס דבי שמשי שמיל הוא 24 דק', וא''כ צאת הכוכבים הוא 120 דקות (!!) אחר השקיעה, קצת מופרך... ופלג המנחה יהיה 20 דק' אחרי (!) השקיעה, דבר שלא יתכן, כי לרוב הפוסקים: רש''י, רמב''ם, ר' יונה ועוד זמן תפילת מנחה הוא עד השקיעה בלבד, ולא יותר.
אבל ה''תרתי דסתרי'' הזה בדברי הפר''ח הוא מופרך לגמרי, כי לשיטתו יוצא שההבדל בין מנחה קטנה (שמונים מעה''ש עד צה''כ) הוא כ5 דק' בלבד (!) והרי פלג המנחה כשמו כן הוא, צריך להיות ''חצי'' המנחה, חצי הזמן שבין מנחה קטנה לשקיעה/צאת הכוכבים.
וזו דעת הכה"ח שכל הזמנים מעלהש לצאת הכוכבים אבל פלג המנחה שעה ורבע קודם השקיעה
זה לא מדויק, כי הכה''ח כתב כן גם לגבי מנחה קטנה, כי פלג המנחה בהכרח חייב להיות חצי הזמן שבין מנחה קטנה לשקיעה/צאה''כ, וכ''ז נוגד לגמרי את הגמ' שפלג המנחה הוא 10:45 זמניות אחרי תחילת היום ונפסק כן בשו''ע. מסתמא דעת הכה''ח להקל בזה גם לענין סוף זמן תפילה, ומ''ש בסימן פט להחמיר מעה''ש עד צה''כ אפשר שהוא רק לכתחילה או מהיות טוב, אבל מעיקר הדין ס''ל דאפשר לסמוך עך הגר'א בדרבנן, ובפרט שמ''ש לענין פלה''מ הוא ע''פ מנהג י-ם שהיה בזמנו, ע''פ הגרימ''ט זצ''ל, והוא סובר לחשב כל זמני היום לפי הגר''א, חוץ מסוזק''ש, וטוב להחמיר גם בסוז''ת
ובפרט, תמוה ביותר לומר שיהיו 2 מערכות של שעות זמניות, אחת לזמן ק''ש ותפילה, ואחת לזמן מנח''ק ופלה''מ וכו' והראשון שהמציא את זה הוא הפר''ח בקונטרס דבי שמשי, ולא נמצא שום פוסק שסבר כמותו, מלבד באלו שחששו לחומרא בלבד לב' השיטות כמו הכה''ח הנ''ל ושמא הסתפקו הלכה כמי וכו' כמו שיש חוששים לגאונים בע''ש ולר''ת במו''ש, וצ''ע.
תדע, דהכה''ח בהלכות חנוכה, כותב לחשב פלג המנחה לפי צאה''כ, וצ''ע
ודרך זו כתובה בגר"א ולאמת לא נראה דלזה כונו האחרונים גם פשטות לשון השו''ע והאחרונים לא נראה כן והיא דרך מחודשת של הגר"א וכבר כתבתי שהאמת נראה כדרך השניה, אבל לכתוב שלא יתכן בום פנים ואופן והגר"א שהיה בקי בתכונה וכל זמני הגצ' ס"ל דרך זו ולא דחאה כלל וכלל.
לא זכיתי להבין כלל את דבריך
בקיצור: לא יתכן כלל בשופו''א, שצאה''כ יהיה 72 דק' אחרי השקיעה, ומאידך פלג המנחה יהיה 3 דק' לפני השקיעה
 
נערך לאחרונה:
כבודו צודק לגמרי וכבר הערתי שלא היו בקיאים בחכמת התכונה, אבל מה נעשה שכך הבינו כל האחרונים וע"כ כתבו שפלג המנחה הוא ג' דק' קודם השקיעה ומבואר בדבריהם שכך ס"ל כדברי תרה"ד, ואצין כאן כל האחרונים שכתבו ג' דק' קודם השקיעה וע"כ הבינו כן וא"א לפרש דס"ל 90 דק' צאת הכוכבים דא"כ הוא 3.75 ואלו האחרונים, עולת שבת סי' רס''ז סק''א, מג"א סי' רס"א סק"י ובמחצה"ש שם, מלבושי יו''ט סו''ס רס''א, א''ר שם, תוספת שבת שם סקי''ב, מאמ''ר שם סק''ד, דגמ''ר על המג''א, בגדי ישע שם ס''ב, באה''ל שם ס''ב ד''ה להקדים, ערה''ש שם ס''י.
אז ישנם 2 דרכים:
א) או שאותם אחרונים סוברים שצה''כ הוא 90 דק' אחרי השקיעה
ב) או כדבריך:
ואלו האחרונים שמבואר להדיא בדברים דס"ל כטעות של תרה"ד,
שהם טעו בטעות התה''ד, ואז אכן פלה''מ ביום בינוני יצא 3 דקות לפני השקיעה (לפי טעות התה''ד)
ולמעשה אני לא מצאתי מי שכתב שפלג המנחה מחשבים שעה ורבע קודם צאת הכוכבים ושהוא 18 דק' קודם השקיעה
לכאו' אפשר לדייק כן מדברי הריטב''א, שבניגוד לרמב''ן והרשב''א בריש ברכות ובדף כז. שם לא הזכיר שפלג המנחה הוא שתות מיל (3 או 3.75 דק') לפני השקיעה הראשונה, ורק הזכיר שפלג המנחה הוא סמוך לשקיעה
אפשר לדייק כן גם מדברי המאירי, שכתב שבפלג המנחה החמה מתחילה לשקע ואינה נראית לרוב בני אדם, אבל בשיטת המאירי גופיה יש ראיות שסובר לחשב מהנץ עד השקיעה, ושהוא סובר כהמנחת כהן שצה''כ דר''ת הוא לפני ד' מיל
כן מוכח להדיא מדברי השו''ע שהביא את דברי הגמ' בברכות כז: ''מעשה שהתפללו ערבית של מוצ''ש וכו' וזרחה חמה'' איך אפשר להתפלל ערבית ב-3 דק'?? והרי מוכח מדברי השו''ע שפלה''מ הוא 1:15 זמנית לפני צאה''כ (חוץ מהמנחת כהן דהבין בשו''ע כהגר''א מהראיה שהבאתי, אך כאמור לענ''ד אין ראיה, ויעויין בספר 'זמנים כהלכתם שהאריך בזה כדבריי) וכ''כ המ''ב בכמה מקומות, אבל אם פלה''מ הוא 18-22 דק' לפני השקיעה המישורית, הרי בושאי שניתן להתפלל ערבית בזמן זה, ושתזרח החמה לאחמ''כ,ויתכן שהמנח''כ נסמך ע''ד התרה''ד ובפרט שגם המח''כ בעצמו טעה במציאות כנודע ואכמ''ל בזה
זה לא בנמצא, והגם שכיום נודע לנו שדברי תרה"ד טעות
אבל בכל זאת לענין סוף זמן ק''ש, רבים מחשבים מעה''ש 72 עד צה''כ 72, ולא מעה''ש 90 עד צה''כ 90 כשיטת הרמב''ן והרשב''א
הכלל העולה: דאנן כיום ידעינן שזו טעות אבל עד הדור האחרון וקצת קודם כולם חשבו שדברי תרה"ד אמת
ממש לא, קודם כל ברוב מדינות אירופה חישבו את ר''ת לפי המנחת כהן שצה''כ הוא 30-60 דק' אחרי השקיעה, לפי ראיית 3 כוכבים באותו מקום, ובכהרח שפלג המנחה יהיה מוקדם בהרבה
וגם אשפר לסבור במנין שעות היום כהגר''א והלבוש והמנחת כהן, ולסבור כר''ת, והמנח''כ והלבוש גופיה יהיו ראיה לזה שסוברים כר''ת ולדידהו הוי פלג המנחה 1:15 לפני השקיעה, וכ''ה בקונטרס דבי שמשי להפר''ח
לבד מהלבוש הגר'א והפר''ח שהעירו על תרה''ד בזה, אבל כל שאר האחרונים ס''ל כדבריו, וא"כ כשמדליקים נרו שבת קודם ג' דק' לפני השקיעה לדברי כל האחרונים הללו הוא ברכה לבטלה ולית דחש לה וע"כ התקבל באופן ברור דלא כשיטת ר"ת.
ע''ז כבר עניתי למעלה 5 מהלכים יש בזה:
א) למנות את פלג המנחה 1:15 לפני השקיעה ובכ'ז לסבור כר''ת בצאה''כ כהלבוש ומנחת כהן, ויהיה הבדל בין פלג המנחה לצה''כ כ2.27, ולמ''ד צה''כ 90 דק' אחר השקיעה, יהיה ההפרש כ-2:45, ומ''ד צה''כ הוא 2:00 אחר השקי' (שיטה מאוד תמוהה ולא מציאותית, אבל לכאו' קיימת גם אם לא מובנית) יהיה ההפרש 3.15 שעות שוות, ובקיץ זה יהיה מעל 4.00, וזה קצת קצת תמוה, ועי' בדברי חמודות על הרא''ש בברכות כז. ומה שתמה ע''ז שם, עי'ש.

ב) שמא צאת הכוכבים דר''ת הוא לפני 72 דק', בראיית 3 כוכבים בינונים פשוטים כשיטת המנח''כ והחתם סופר ועוד, וכמו שהיה נהוג ברוב קהילות אירופה, בלוחות ר''נ אדלר צאת הכוכבים דרבנו תם נע בין 45 ל60 דק' אחרי השקיעה, ובין המשמות מתחיל כ17-19 דק' לפני כן

ג) דעת השו''ע שפלג המנחה הוא 18-22 דק' לפני השקיעה (תלוי בעונות השנה, אמנם בשיא החורף זה יוצא רק 3-5 דק' לפני השקיעה אם מחשבים לפי ''מעלות'') המישורית, ובאיזורי ההרים זה יוצא 23-27 דק' לפני כי השקיעה מאוחרת ב4-6 דקות
ד) מי שאינו בקי בשיעור רבנן מדליק כשהחמה בראש האילנות, שזה כ30-35 דק' לפני השקיעה המישורית בערך (אמנם יש לציין שיש טוענים שהזמן הנ''ל הוא דק' בודדות לפני השקיעה, ויתכן שכך דעת השו'ע, מ''מ כיון שמרן הש''ע לא גילה דעתו בזה להדיא נראה דאפשר לסמוך על הזמן דחצי שעה)

ה) יש פוסקים שסוברים שאפשר לקבל שבת 2:00 לפני צה''כ דר''ת שהיינו כ48 דק' לפני השקיעה המישורית, וכ-52 דק' לפני השקיעה בהרים בערך. עוד מעניין לדעת שהפוסקים דס''ל שצה''כ הוא 1:30 אחרי השקיעה (הרמב''ן הנ''ל ועוד) הרי ש-2:00 לפני הלילה שמובא באחרונים (רמ''א, מ''א ועוד) זה יוצא 30 דק' לפני השקיעה, בדיוק סמוך לשקיעה שאז י''א שהוא זמן שהחמה בראש האילנות - ושמא מקורם לקבל שבת 2.00 לפני צה''כ אף שהוא קודם הפלג הוא מהגמ' הנ''ל, דא''ל רבה דמי שאינו בקי וכו', ולפי הסוברים שהוא 2:00 אחרי השקיעה, הרי שניתן לקבל שבת מהשקיעה וזה תואם לד' הרמב''ן שהביא השו''ע ברסא שזמן ק''ש מתחילת השקיעה, ולפי''ז חמה בראש האילנות הוא ממש 1-2 דק' לפני השקיעה, ושפיר הוי ב' שעות קודם הלילה

רק אציין, שאני מסכים עקרונית שלא קיבלנו את שיטת ר''ת מעיקר הדין, והדיון מיותר, רק שלענ''ד אין ראיה ממה שאנחנו מדליקים 10-30 דק' לפני השקיעה בע''ש שאנחנו לא נוקטים כר''ת, ובפרט שמבואר בקוטרנס דבי שמשי לפרי חדש, שגם בזמן שהיו נוהגים כר''ת היו מקבלים שבת בשקיעה ולפניה
 
נערך לאחרונה:
הוא מבין יותר מהרמב"ם (לא אכחד שיש מנסים לדחוף שסובר כשיטת המעלות, אבל בפשטות לא סובר כך.)
הרמב"ם לא אומר כשליש שעה אחר השקיעה? למעשה שליש בדיוק לא אמר. יש לציין שבהלכות קידוש החודש כתב ששליש שעה אחרי השקיעה הוא הזמן לראות את הירח החדש. ושם ברור שלא מדובר על זמן מדוייק. כדאי לראות שם ועם הפירושים (יש היום ספרים שמסבירים ברור).
 
לא הבנתי מה כוונתך, עבר זמן....
הרמב"ם כתב בפרוש המשנה במקום אחד שצה"כ כשליש שעה וכוונתו ל18 דק'. ויש סתירה ממקום אחר כתב דשיעור מיל הוא יח דק'.
הרמב''ם לא כתב שמיל הוא 18 דק', אלא שעלות השחר הוא שעה וחומש (72 דק') שזה 4 מיל של 18 דק'
אמנם אם נאמר שהרמב''ם במשניות נוקט שעלות השחר הוא פחות מ-4 מיל לפני הנץ (דלא כהגמ', ובלאו הכי לרמב''ם שסובר שמיל הוא 24 דק' בהלכות פסח, י''ל שעה''ש הוא 5 מיל = 120 דק', וזה ודאי לא מסתבר) אלא על כרחך שסבר שעלות השחר הוא לא קשור לד' מיל, ושיעור ה' מיל שנאמר בפסחים אינו עה''ש ההלכתי (כמו צה''כ, לפי תירוץ הגר''א)
ובאמת כך נראה לומר, ולפי''ז עה''ש לרמב''ם הוא 3 מיל בלבד לפני הנץ, אבל לא קשור למיל אלא שעה וחומש לפני זריחה, בלי קשר לסוגיא בפסחים
 
לא הבנתי מה כוונתך, עבר זמן....
הרמב"ם כתב בפרוש המשנה במקום אחד שצה"כ כשליש שעה וכוונתו ל18 דק'. ויש סתירה ממקום אחר כתב דשיעור מיל הוא יח דק'.
למעשה אני גם לא הבנתי אתמול, חשבתי שאתה מוכיח מדברי הרמב"ם שצאת הכוכבים אינו מוקדם, ודלא כמי שמקשה מהמציאות שרואים כוכבים בינוניים כבר בחצי שעה, על זה שאלתי שהרי הרמב"ם מתאים עם מה שרוצים לומר שצאת הכוכבים מוקדם ועוד מקדים יותר. אבל עכשיו הבנתי שבכלל יצא הקצף על שיטת המעלות.

ומכיון שראיתי שאתה סובר שצריך ללכת לפי שעות זמניות כלשון הרמב"ם אז יש לי שאלה, האם כך גם בחורף לפי שעות זמניות של היום שהם קצרות יותר? כי ידוע שבמקומות הסמוכים לקו המשווה (אצלנו למשל) בחורף זה יותר ארוך מאשר באביב ואם היו עושים זמניות לפי הלילה בחורף היה מתאים יותר. ובמקומות צפוניים יותר זה בכלל מסתבך.

לגוף הקושיא ממציאות לא כל כך מטריד אותי, ייתכן שכמו בהרבה דברים חז"ל נקטו את הדבר שקל יותר לחישוב וגם קרוב למציאות, בדברים שאי אפשר לצמצם בהם. וכמו שכתב הרמב"ם בפירוש המשניות בעירובין פרק א לגבי כל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח. אבל שעות זמניות קצרות יותר, כשבמציאות דווקא ארוך יותר אין בזה טעם.
 
נערך לאחרונה:
אם החזו"א מתבטל לרמב"ם, הר"ד סופר יכול להתבטל לרבים מהראשונים והאחרונים שלא הבינו כמוהו.
באמת הרמב"ם גם וודאי לא "חשוד שלא הבין בחכמת התכונה". ומה נעשה שלכל מי שמתחיל בזה נראה ברור שאי אפשר שבחורף יהיה קצר יותר? (כי השמש הולכת במעגל גדול בימי תקופת ניסן ותשרי ואילו בתקופת טבת הולכת במעגל קטן. ואילו ההחשכה היא כשיורדת מתחת לאופק מרחק שווה בין בקיץ ובין בחורף, נמצא כשהשמש במזל גדי הולכת בשעה 15 מעלות של מעגל קטן ויורדת מתחת לאופק פחות ממה שיורדת בתקופת ניסן ותשרי, ועיין גם בחזו"א אורח חיים סימן קטו) והיה אפשר לומר שגם הרמב"ם התכוון כדברי ששעות זמניות בחורף ארוכות של הלילה.

והחזו"א התכוון לפרש בדבריו שלא מודדים את היום מעולת השחר עד צאת הכוכבים בשעות זמניות אלא השעות הם מהנץ החמה ועד השקיעה. אמנם בחזו"א באמת כתב שתקטן השעה בימים הקצרים.
 
נערך לאחרונה:
אין הסבר אחר לזה, חוץ מזלזול.. אני מבין יותר מהם, עד היום כולם טעו, עד שבאתי וחקרתי וגילתי שחישוב ע" מעלות זה הנכון, וכל גדול האחרונים עד היום טעו.
הוא לא מכיר, וכל הדן את חבירו לכף זכות המקום ידינו לכף זכות.

ולא הוא המציא את שיטת המעלות.
 
יש לציין שישנם רבנים (כמו הרב אופיר מלכה והרב בנימין חותה), שאוחזים שיש לנהוג 72 דקות זמניות רק לחומרא.
אני חושב שאולי אפשר לנהוג גם דקות רגילות וגם זמניות לקולא (כלומר, המוקדם מביניהם).
כיון שאחר 58.5 דקות (זמניות) מהשקיעה, יש ס"ס, שמא הלכה כהגאונים והוא כבר ודאי לילה, וגם אם הלכה כרבינו תם, הרי שזמן זה הוא בין השמשות, ושמא בין השמשות הוא לילה. ולכן ע"פ זה היה אפשר מעיקר הדין להקל מזמן זה להוציא את השבת גם לרוצים להחמיר כרבינו תם.
אמנם כבר הביא בילקו"י ברכות כרך ג' (עמ' תתקכ"ח), שכאשר מרן זצ"ל ראה שכתב כן, תמה ע"ז ואמר, דאף שס"ס מהני אף בעגונה ובדאורייתא, מ"מ לכתחלה יש להחדיר לנהוג כר"ת לגמרי
ועכ"פ, לענ"ד, אם מדובר שכבר עברו 72 דקות רגילות (ועדיין לא הגיעו 72 דקות זמניות), נראה לי שבכה"ג כו"ע יודו להקל.
 
אני חושב שאולי אפשר לנהוג גם דקות רגילות וגם זמניות לקולא (כלומר, המוקדם מביניהם).
כיון שאחר 58.5 דקות (זמניות) מהשקיעה, יש ס"ס, שמא הלכה כהגאונים והוא כבר ודאי לילה, וגם אם הלכה כרבינו תם, הרי שזמן זה הוא בין השמשות, ושמא בין השמשות הוא לילה. ולכן ע"פ זה היה אפשר מעיקר הדין להקל מזמן זה להוציא את השבת גם לרוצים להחמיר כרבינו תם.
אמנם כבר הביא בילקו"י ברכות כרך ג' (סי' רל"ה, בהערה), שכאשר מרן זצ"ל ראה שכתב כן, תמה ע"ז ואמר, דאף דס"ס מהני אף בעגונה ובדאורייתא, מ"מ לכתחלה יש להחדיר לנהוג כר"ת לגמרי
ועכ"פ, לענ"ד, אם מדובר שכבר עברו 72 דקות רגילות (ועדיין לא הגיעו 72 דקות זמניות), נראה לי שבכה"ג כו"ע יודו להקל.
שו"ר שבילקו"י סי' רצ"ג סעיף ה' כתב:
1776853751172.webp
ובהערה ו' כתב:
1776853783542.webp
 

הודעות אחרונות

חזור
חלק עליון