הדבקת מגנט על מקרר כאשר הדרך הוא להשאיר המגנט שם לפחות חודש. שאלה בבניין בקרקע

[לבקש רחמים]

יש היתר? לי יצא מהסוגיא שאסור.

 

[nati]

מהיכן

 

[פרי חדש]

יש היתר? לי יצא מהסוגיא שאסור.

לעיין מר בחושן משפט סימן קצ"ג. וממילא רווחא שמעתתא.

 

[אד יעלה]

א. מקרר זה קרקע בגלל שהוא גדול או בגלל שהוא עובד רק כאשר הוא מחובר לחשמל והרי הוא במחובר לקרקע.
ב. אם נימא כהצד השני לאו דוקא מקרר אלא גם טוסטר וכל דבר שדרך הפעלתו היא בחיבור לשקע.
ג. עיקר הסברא בזה כמדומני האגרו''מ אומר שלכן טוסטר א''צ טבילה כיון שנחשב מחובר לקרקע והדברים מחודשים כידוע
ד.לשים מגנט על מקרר שיהיה בנין בקרקע הוא חידוש גדול

 

[ציון ש]

לי יצא מהסוגיא שאסור.

נכון. ופשוט. שאסור.
וכל שכן על דלת הבית.

 

[nati]

מאי שנא מתמונה שעל הקיר שנפלה בשבת שכמדומני פסק מרן זי''ע שמותר להחזירה?

 

[לבקש רחמים]

נכון. ופשוט.
וכל שכן על דלת הבית.

לא מבין. אתה רוצה לומר שכל מגנט הוא עשוי לפתוח ולסגור?

 

[לבקש רחמים]

מאי שנא מתמונה שעל הקיר שנפלה בשבת שכמדומני פסק מרן זי''ע שמותר להחזירה?

התם יותר רפוי. תהפוך הבית בעדינות, והתמונה יפול. המגנט לא.

 

[nati]

התם יותר רפוי. תהפוך הבית בעדינות, והתמונה יפול. המגנט לא.

לא גרע מנדבך עליון שמבואר שאף בלא טיט חייב

 

[לבקש רחמים]

לא גרע מנדבך עליון שמבואר שאף בלא טיט חייב

זה שאלה על מרן זי"ע. מ"ש נדבך מתמונה?

 

[ציון ש]

לא מבין. אתה רוצה לומר שכל מגנט הוא עשוי לפתוח ולסגור?

לא. אלא שאני מסכים לאסור. וכמדומני שכך כותב הרב מלכה.

 

[לבקש רחמים]

א. מקרר זה קרקע בגלל שהוא גדול או בגלל שהוא עובד רק כאשר הוא מחובר לחשמל והרי הוא במחובר לקרקע.

ודאי משום טעם ראשון. אולי מטעם שני נמי.

ב. אם נימא כהצד השני לאו דוקא מקרר אלא גם טוסטר וכל דבר שדרך הפעלתו היא בחיבור לשקע.

אה"נ. יש למישהו ראיה שלא?

ג. עיקר הסברא בזה כמדומני האגרו''מ אומר שלכן טוסטר א''צ טבילה כיון שנחשב מחובר לקרקע והדברים מחודשים כידוע

למה כ"כ מחודש?

ד.לשים מגנט על מקרר שיהיה בנין בקרקע הוא חידוש גדול

כנ"ל

 

[nati]

זה שאלה על מרן זי"ע. מ"ש נדבך מתמונה?

אם החילוק רפוי ולא רפוי בהחלט כן

 

[עבד למרן]

לכאורה אין הדרך להוריד ולהדביק כל הזמן זה סברא לבונה.
אבל עצם הדבקת המגנט זה בעיה של תופר

 

[הצבי]

עיין כאן תשובת הרב אושרי אזולאי שהזכיר דין זה
וכאן שהרב העונה הביא מחלוקת בדבר וציין מקורות
וכן מקובץ אליבא דהלכתא התייחסות בעניין

 

[לבקש רחמים]

לעיין מר בחושן משפט סימן קצ"ג. וממילא רווחא שמעתתא.

כוונתך לרישא

כל המחובר לקרקע שצריך לקרקע הרי הוא כקרקע ונקנה בכסף או בשטר או בחזקה אפילו לא נתכוין לקנות הקרקע אלא החזיק בקרקע לקנות המחובר בו או נתן כסף בעד הקרקע כדי לקנות המחובר בו קנה אע"פ שלא קנה הקרקע אבל אם אינו צריך לקרקע כגון ענבים העומדים ליבצר ה"ז כמטלטלין לקנין ויש להם אונאה.

או לסיפא

(ויש חולקין ואומרים דאפילו אין צריך לקרקע דינן כקרקע) (טור):

?

 

[בן עזאי]

לא גרע מנדבך עליון שמבואר שאף בלא טיט חייב

שם בגלל כובדו הוא מחזיק והוי כתקיעה בחוזק

משא"כ מגנט רגיל שחיבורו רפוי, ולדעתי פשוט שמותר.

 

[בן עזאי]

לא. אלא שאני מסכים לאסור. וכמדומני שכך כותב הרב מלכה.

אשמח למקור יותר מפורט.

 

[nati]

שם בגלל כובדו הוא מחזיק והוי כתקיעה בחוזק

איני זוכר שבלמדי את הסוגיא ראיתי סברא כזאת
וא''כ מדלא חילקו ש''מ אף באין כבד
(אפשר שאני טועה, אשמח אם יש לכבודו מקור)

 

[nati]

לי יצא מהסוגיא שאסור.

מהיכן יצא?
ומה הדין בשבוע?