הלכות בעלון הידברות

[בנימין לוריא]

לא צ"ע, זה הפשטות בגוף השאלה "הרתיח מים והכין קפה ורוצה לכבד אותו" - זה לא הדין של מדליק הנר בשבילו ובשביל הישראל - שאסור?

מלשון השאלה משמע שהרתיח מים בכדי להכין קפה לעצמו, ואח"כ רוצה לכבד גם את היהודי.
זה לא לשון של ראשונים שיש לדקדק בכל מיל, אלא אם ככה אפשר להבין בפשיטות יש לשים לב לכתוב תשובה באופן ברור יותר כדי שלא יהיה תקלה.
לא אמרתי שתשובה זו היא טעות, אלא פשוט הלשון אינו מדוקדק כ"כ ואפשר לטעות ולאסור דבר המותר.

 

[יעקב יעקב]

בעלון של השבוע (שלח תשפ"ג) כתבו:
הצג קובץ מצורף 9758
וכי כך הוא הדין? לי דווקא ידוע שאם הגוי עשה בשבילו (בלבד) אני כן יכול ליהנות מזה.
וגם במשנה בשבת שממנה הביא המקור, כתוב במפורש:
הצג קובץ מצורף 9759
וגם בשו"ע הנ"ל שכתב במקור, כתוב:
הצג קובץ מצורף 9760
א"כ, כתוב במפורש שאם גוי הדליק נר לצורכו מותר לישראל ליהנות ממנו. אז למה אם הגוי הדליק קומקום בשביל להכין לעצמו קפה, ו"על הדרך" רוצה להכין גם לחבירו כתב שאסור?

* אולי צ"ל שהרב המשיב הבין שהגוי הכין מראש את המים גם בשבילו וגם בעבור היהודי, וצ"ע..
לחץ כדי להרחיב...

ההבדל פשוט. מה שהתירו זה רק במקום שאין חשש שירבה בשיעור בשביל היהודי, כגון כבש או נר שנר לאחד נר למאה, אולם בבישול שיש חשש שהגוי ירבה בשיעורים בשביל היהודי, אז אם האינו יהודי מכיר את היהודי זה אסור. ולא קשה מידי.
עיין באו"ח שכ"ה י' ובמשנ"ב שם ותרוה נחת

 

[הרב שמעון ללוש]

לא זכיתי להבין.
לשון מרן בסימן קס"ז סעיפים ג' וד' כך הוא: "אין לברך קודם שיתפוס הלחם. יתן שתי ידיו על הפת בשעת ברכה שיש בהן עשר אצבעות וכו'".ובדברי מרן אין זכר להגבהה.
ועיין כף החיים שם סקל"ב

אתה רואה בלשונו של מרן שצריך דוקא שלא יחזיקנו בשעת הברכה, אלא מניחים אותו על הצלחת או על המגש??

ב"ה
ראה בילקו"י שבת כרך א ח"ג, סי' רעד הערה יד, עמ' תשנה, שדן בלשון זו של הטוש"ע, דפשט הלשון שמונח על השלחן, ולפ"ז אתי שפיר דיון האחרונים משום אין מעבירין, אולם העלה דמ"מ נראה דלשון זו לאו דוקא היא, ע"ש. ונמצא דאו"א דא"ח.

ולענ"ד הנכון למעשה, להניח עשר אצבעותיו על ב' הלחמים המונחים על השלחן, כשאצבעותיו מונחים גם על התחתונה, ויתחיל לברך, וכשיגיע לאות ה' של תיבת המוציא יגביה שניהם, וכשיגיע לאות ה' של תיבת הארץ יניחם שוב, ומכיון שכבר ידו הימנית נוגעת באצבעותיה גם בפת התחתון, אין בזה משום אין מעבירין, (כמבואר בילקו"י שם לעיל מיניה), וגם מרויח בזה את כל השיטות לענ"ד, ונוהג כדברי מרן זצ"ל בהליכו"ע ח"ג עמ' פו לבצוע על התחתונה. (וגם שם בהליכות עולם בסוף הדיבור מדנקט "המונחות על השלחן", והוא מלשון הנתיבי עם עמ' קל שציין אליו, יש משמעות כפשט לשון הטור, שמונחות בשעת הברכה,אף שיש לדחות).

בברכה רבה

 

[בנימין לוריא]

בעלון של השבוע (פרשת בלק) כתבו, שאם עברה השקיעה אמנם מותר להתחיל לאכול סעודה שלישית, אך בכה"ג לא ירבה באכילתו אלא יאכל רק כביצה.
[ובמקורות שם הביאו: לוית חן סי' כ"ז. אור לציון ח"ב פרק כ"א הלכה ח', מנוחת אהבה פרק ט' הערה 9)].
ויש לי רק להעיר שדעת מרן הראש"ל שליט"א (בילקו"י שבת כרך א' חלק רביעי סי' רצ"א עמ' תרפ"ג) אינה בדיוק כך שאינו יכול לאכול יותר מכביצה אם מתחיל אחר השקיעה. אלא שבדיעבד יכול להתחיל לאכול סעודה שלישית גם אחר השקיעה כרגיל.

 

[ציון ש]

דעת מרן הראש"ל שליט"א (בילקו"י שבת כרך א' חלק רביעי סי' רצ"א כמ' תקפ"ג) אינה בדיוק כך שאינו יכול לאכול יותר מכביצה אם מתחיל אחר השקיעה. אלא שבדיעבד יכול להתחיל לאכול סעודה שלישית גם אחר השקיעה כרגיל.

אולי בגלל הסמיכות לערבית והראש"ל דיבר כשיש לו שומר?

 

[nati]

אולי בגלל הסמיכות לערבית והראש"ל דיבר כשיש לו שומר?

בגלל הסמיכות לערבית תאסור אף קודם השקיעה...

 

[בנימין לוריא]

אולי בגלל הסמיכות לערבית והראש"ל דיבר כשיש לו שומר?

עיי"ש. צירפתי קובץ עם מש"כ בילקו"י.

 

[בנימין לוריא]

בגלל הסמיכות לערבית תאסור אף קודם השקיעה...

לכן האורל"צ כתב 5 דקות קודם השקיעה. עיי"ש.

 

[nati]

לכן האורל"צ כתב 5 דקות קודם השקיעה. עיי"ש.

והראשל''צ לא ס''ל כן.

 

[יעקב יעקב]

גם במשנ"ב כתב שיכול להתחיל סעו"ש אפי' בין השמשות

 

[dvidcohen]

מישהו יכול להסביר את ההלכה שפסק הרב ירון אשכנזי בעלון הידברות? [וארא תשפ"ד]​

לא הבנתי את ההלכה השניה, הטעות וחוסר ההבנה הם שלי, או שאכן יש כאן משהו חסר?
בהתחלה דן בסיר שבישלו בו בשרי, ואח"כ ממשיך ושואל האם יכול להמשיך ולהשתמש בסיר זה לבישול חלבי, ומסיים "מחשש שמא בישלתי בו בשרי"?
[נראה לי שמישהו קיצר משהו ארוך יותר, וזה גרם לשיבוש]

 

[ישיבישער של מרן]

הודעה מאת הגאון הגדול הרב ירון אשכנזי שליט"א רב 'קו ההלכה הספרדי':

שלום וברכה

אכן לצערי קיצרו את המאמר ולא ידעתי על כך ורק כעת אני שם לב.

כתבתי שאלה על אדם שמסתפק האם בישלו בכלים איסור ועברו 24 שעות האם צריך להגעיל את הכלי והבאתי את דברי מרן זיע"א ביחוה דעת חלק ז' שנוקט שאין צריך הגעלה מספק, דהוי ספק דרבנן כיון שעברו כ"ד שעות ומהיות טוב נוקט שכדאי לכתחילה להגעיל, ובשאלה הבאה כתבתי לפי זה במקום שמסתפק אם בישל חלב בכלי ורוצה כעת לבשל בשר אם עברו כ"ד שעות בוודאי שאינו צריך להגעיל מכיון שנטל"פ נחשב להיתרא בלע כמ"ש הש"ך בסימן ק"ב.

יישר כח על ההערה אעיר לעורכים שהשמיטו את ההלכה האמצעית.

ירון אשכנזי

 

[dvidcohen]

@ישיבישער של מרן​

יישר כח!
סתם סקרנות - האם תגובת הרב היא בעקבות ההערה שלי, או שכבר עוררו את תשומת ליבו קודם לכן?

 

[ישיבישער של מרן]

@ישיבישער של מרן​

יישר כח!
סתם סקרנות - האם תגובת הרב היא בעקבות ההערה שלי, או שכבר עוררו את תשומת ליבו קודם לכן?

תגובת הרב היא בעקבות ההודעה שלכם,
יישר כח!

 

[dvidcohen]

שימחתני, תודה ויישר כח!

 

[בנימין לוריא]

הודעה מאת הגאון הגדול הרב ירון אשכנזי שליט"א רב 'קו ההלכה הספרדי':

שלום וברכה

אכן לצערי קיצרו את המאמר ולא ידעתי על כך ורק כעת אני שם לב.

כתבתי שאלה על אדם שמסתפק האם בישלו בכלים איסור ועברו 24 שעות האם צריך להגעיל את הכלי והבאתי את דברי מרן זיע"א ביחוה דעת חלק ז' שנוקט שאין צריך הגעלה מספק, דהוי ספק דרבנן כיון שעברו כ"ד שעות ומהיות טוב נוקט שכדאי לכתחילה להגעיל, ובשאלה הבאה כתבתי לפי זה במקום שמסתפק אם בישל חלב בכלי ורוצה כעת לבשל בשר אם עברו כ"ד שעות בוודאי שאינו צריך להגעיל מכיון שנטל"פ נחשב להיתרא בלע כמ"ש הש"ך בסימן ק"ב.

יישר כח על ההערה אעיר לעורכים שהשמיטו את ההלכה האמצעית.

ירון אשכנזי

בעלון של השבוע (תצוה תשפ"ד) נכתבה הבהרה:

ספוילר

והביאו שם שוב את הדברים מתוקנים כפי שהיה צריך להיות:

 

[בנימין לוריא]

בעלון של השבוע (קדושים תשפ"ד) הובאה ההלכה התמוהה הבאה:

 

[dvidcohen]

בעלון של השבוע (קדושים תשפ"ד) הובאה ההלכה התמוהה הבאה:
הצג קובץ מצורף 20389

כך אכן ראיתי בעבר פסק הלכה מהרב אלישיב [אז דובר על איש] שאם התפלל מיושב וחוזר לביתו ויש עדיין זמן להתפלל - יתפלל שוב מעומד.
[איני זוכר אם מדובר היה שם בתנאי נדבה].

 

[abc123]

בעלון של השבוע (קדושים תשפ"ד) הובאה ההלכה התמוהה הבאה:
הצג קובץ מצורף 20389

ו...

 

[בנימין לוריא]

כך אכן ראיתי בעבר פסק הלכה מהרב אלישיב [אז דובר על איש] שאם התפלל מיושב וחוזר לביתו ויש עדיין זמן להתפלל - יתפלל שוב מעומד.
[איני זוכר אם מדובר היה שם בתנאי נדבה].

ראשית, מדובר על אשה.
שנית, לא נכתב נדבה.
שלישית, גם א"כ, לא כך ההלכה למעשה.

ו...

?