ידוע להלכה שאויר בסוכה פוסל בשלושה טפחים וסכך פסול בארבעה טפחים
וסכך פסול פחות מארבע אע''פ שאינו פוסל אבל אינו מצטרף
ופחות משלושה סכך פסול מצטרף לשיעור הסוכה, וצריך להבין את עיקר הדבר שמצטרף הלא בסכך פסול לא שיך לומר לבוד שיתהפך להיות סכך כשר וכמו שכתבו התוס' יח בד''ה אין שבסכך פסול אין לבוד א''כ מאי טעמא הוא מצטרף לשיעור הכשר סוכה
ובאמת שברש''י בדף יז: בד''ה מי מבואר שסכך פסול משלושה אינו מצטרף כיון דנפיק מתורת לבוד ומשמע שפחות משלושה יש בו תורת לבוד וא''כ נמצא שיש מחלוקת רש''י ותוס' האם שייך בסכך פסול לבוד.
אבל זה חידוש גדול לומר ששיך לבוד בדבר חיובי כמו סכך פסול וצריך לומר ברש''י שבאמת לא שיך דין לבוד אלא שעד שלושה בתורה זה לא נחשב שיעור חשוב ולאחר מכן זה שיעור חשוב וראיה מדין לבוד ולכן רש''י אומר שכיון שנפיק מ''תורת לבוד'' לא מצטרף.
עכ''פ הדק''ל מדוע סכך פסול פחות משלושה מצטרף הלא אין דין לבוד
ומצאתי בלבוש דברים מבהילים ביישוב קושיא זו שבאמת הסכך פסול מתבטל להיות סכך כשר ואע''פ שבדבר הניכר לא שיך ביטול מחדש הלבוש שמהתורה מתבטל גם דבר הניכר וכמו שמצאנו בדיינים שהולכים אחר הרוב ומיעוט הדיינים מתבטלים אע''פ שניכר מי הדין המחייב ומי הדיין שמכשיר ומבואר שיש ביטול גם בדבר הניכר אלא שמדרבנן לא מתבטל וכאן משום סוכה חז''ל היקלו.
[ואולי לפי''ד יש מקום ליישב דברי רש''י טו שהשפודין מתבטל לסכך הכשר והתוס' הקשה עליו שהויא דבר הניכר ולפי הלבוש א''ש אע''פ שרש''י סתר משנתו ט:ואכמ''ל]
ויש להעיר בדברי הלבוש שבדיינים אפשר לדון דלא חשיב ניכר כיון שאין הפסק מחמת הגברא שפסק אלא בגלל הדעת של הדיין שפסק ודעת אי''ז דבר ניכר שא''א לבטל ודו''ק
וסכך פסול פחות מארבע אע''פ שאינו פוסל אבל אינו מצטרף
ופחות משלושה סכך פסול מצטרף לשיעור הסוכה, וצריך להבין את עיקר הדבר שמצטרף הלא בסכך פסול לא שיך לומר לבוד שיתהפך להיות סכך כשר וכמו שכתבו התוס' יח בד''ה אין שבסכך פסול אין לבוד א''כ מאי טעמא הוא מצטרף לשיעור הכשר סוכה
ובאמת שברש''י בדף יז: בד''ה מי מבואר שסכך פסול משלושה אינו מצטרף כיון דנפיק מתורת לבוד ומשמע שפחות משלושה יש בו תורת לבוד וא''כ נמצא שיש מחלוקת רש''י ותוס' האם שייך בסכך פסול לבוד.
אבל זה חידוש גדול לומר ששיך לבוד בדבר חיובי כמו סכך פסול וצריך לומר ברש''י שבאמת לא שיך דין לבוד אלא שעד שלושה בתורה זה לא נחשב שיעור חשוב ולאחר מכן זה שיעור חשוב וראיה מדין לבוד ולכן רש''י אומר שכיון שנפיק מ''תורת לבוד'' לא מצטרף.
עכ''פ הדק''ל מדוע סכך פסול פחות משלושה מצטרף הלא אין דין לבוד
ומצאתי בלבוש דברים מבהילים ביישוב קושיא זו שבאמת הסכך פסול מתבטל להיות סכך כשר ואע''פ שבדבר הניכר לא שיך ביטול מחדש הלבוש שמהתורה מתבטל גם דבר הניכר וכמו שמצאנו בדיינים שהולכים אחר הרוב ומיעוט הדיינים מתבטלים אע''פ שניכר מי הדין המחייב ומי הדיין שמכשיר ומבואר שיש ביטול גם בדבר הניכר אלא שמדרבנן לא מתבטל וכאן משום סוכה חז''ל היקלו.
[ואולי לפי''ד יש מקום ליישב דברי רש''י טו שהשפודין מתבטל לסכך הכשר והתוס' הקשה עליו שהויא דבר הניכר ולפי הלבוש א''ש אע''פ שרש''י סתר משנתו ט:ואכמ''ל]
ויש להעיר בדברי הלבוש שבדיינים אפשר לדון דלא חשיב ניכר כיון שאין הפסק מחמת הגברא שפסק אלא בגלל הדעת של הדיין שפסק ודעת אי''ז דבר ניכר שא''א לבטל ודו''ק
