מרן זצ"ל כתב שאם התערב דגים בחלב אפי' אם אין שישים כנגד (שבסתם איסור הדבר אסור) אעפ"כ יהיה מותר, אבל בוודאי אם זה בעין וניכר שיכול להוציא שאין להתיר גם בדיעבד.
ועל זה דיבר מרן שליט"א בשיעור כגון פיצה עם טונה שזה ניכר שבזה אין להתיר אלא יביא לאשכנזי (או שיוציא, ואה"נ אז באמת הגבינה עם טעם הדגים יהיה מותר).
הצג קובץ מצורף 10493
אמנם אפשר להבין חילוק זה בין תערובת של דגים וחלב לפיצה עם טונה שהדג ניכר בה, ובפרט אחר שיצא מפי המלך, אך לא זכיתי להבין את דברי העורך שהוסיף בהערה לחלק בין תשובת מרן זצ"ל ביבי"א ח"ז הנזכרת שם בדין קנייה מן הגוי, והעמיד דשם איירי בגוי שאינו רגיל לעשות לצורך ישראל.
הנה המעיין ביבי"א הנ''ל (ח"ז יו"ד סי' ז) יראה שמרן זצ"ל הביא וסמך על דעת מהר"ם מלובלין כמדומני שקנייה נחשבת דיעבד אף שעושה לצורך מכירה לישראל (ושהביאוהו להלכה החת"ס והפמ"ג).
וכן הביא בהמשך בדין תעשיית הסוכר לשומרו ככשר לפסח, שאע"פ שעומד הישראל לשומרו בעת עשייתו, ובוודאי הגוי עושה לדעת הישראל אך לא לבקשתו המפורשת (כמובא בש"ע קכב, ו), אכתי דיעבד מיקרי כיון שהסוכר שייך לגוי.
ולפי זה מה שסיים העורך לחלק לא מובן.
ואם נאמר דכוונתו שנכון הוא שכעת הגוי עושה לצורך הישראל, אך עדיין דיעבד מיקרי כיון שאינו רגיל לעשות כן לצורך הישראל, אם כן מדוע שלא נאמר שהוא הדין בדיוק כשהיהודי המכין את הפיצה אינו רגיל לעשות כן עבור היהודי שנוהג להחמיר בזה, שוודאי רוב ההכנה בפיצה כזו היא עבור הנוהגים היתר, ולכן אף שכעת עושה לצורכו (בלי ציווי של הקונה, וכגון שקנו עבורו וכד'), עדיין דיעבד מיקרי ומותר אף לכתחילה.
ומה שעוד הביא שם העורך דדיעבד מותר רק באקראי, צריך באמת להבין כיצד זה מסתדר עם סתמות הפוסקים ולשון הגמרא (כפי שהביא ביבי"א הנ''ל) שמותר לקנות מן הגוי נטל"פ או איסור שהתבטל, ולא חילקו אם באקראי או לא, ואדרבה המשמעות היא שלכתחילה ובקביעות. וכן מה שהביא שכשיש נוהגים היתר לנו האוסרים יש לאסור אפי' בדיעבד, הנה גם זה צריך להבין אם יתיישב עם תשובת מרן ביבי"א הנ''ל.
ואם מישהו מהתלמידי חכמים כאן יצליח ליישב דברי העורך עם תשובת מרן זצ"ל הנ''ל, אחר שעיין היטב בתשובה, אודה לו במאוד מאוד.
ולענין התערובת אם שייך לומר שגם בפיצה עם טונה נחשב תערובת, גם זה לא זכיתי להבין אחר ששאלתי שאלה דומה את הרב משה יוסף שליט"א לענין הקוראסון גבינה עם דג סלמון שגם הרב נקי שסבר להתיר קנייה של פיצה עם טונה, עדיין נמנע מלהתיר קנייה של קוראסון עם דג סלמון דאינו נחשב מעורב, וכששאלתי את הרב משה לא אבה לקבל סברא זו, ותשובתו בפיו דעצם המצאות המאכל כשהינו מוכן כבר, לענין זה של דגים וחלב שאיסורו רעוע, הרי שנחשיב זאת לדיעבד (והוסיף עוד כמה נקודות בזה, אך איני בטוח שקשורות לנידון בהדיא).
