הערה ע"ד הילקו"י הל' יו"ט עמ' רצ'

[מרנא דבשמיא]

הנה בילקו"י שם כ' וז"ל: ואף שיש מי שמיקל בעיקר איסור סחיטה ביו"ט, ע' למהרש"ל (בים של שלמה פ"ק דביצה ס"ס לט) שהביא מהסמ"ג שכתב וז"ל: ראיתי כתוב בה"ג קדמנאה דרבינו האי גאון שרי למעבד ביו"ט מידי דאשתי ביומיה כמיפא ובשולא, וליכא למיחש משום סחיטה, ושריוה רבנן במתיבתא. ע"כ. וכתב ע"ז שאינו רואה היתר סחיטה ביו"ט. ע"כ. ודבריו ברורים שיש לאסור לדידן, וכמבואר בשבת (קמה: מדפי הגמ', ס: מדפה"ר) וברי"ף שם, שאיסור סחיטה נוהג גם ביו"ט. וכ"פ בשו"ת בית אב"י (ח"ד סי' ט). ע"ש.

ולכא' תמוה דברי"ף שם איתא בהיפך וז"ל: "אמר רב יהודה אמר שמואל סוחט אדם אשכול של ענבים לתוך הקדרה אבל לא לתוך הקערה: פירוש הקדרה יש בה אוכל הלכך הוה ליה משקה הבא לאוכל וכאוכל דמי, והקערה אין בה אוכל ולפיכך הוה ליה משקה ואסור. איכא מאן דאמר האי מימרא לענין יום טוב איתמר ולא בשבת דהא קי"ל במתניתא אין סוחטין את הפירות להוציא מהן את המשקין ואם יצאו מעצמן אסורין, ואוקימנא בזיתים וענבים דבין למשקין ובין לאוכלין היוצא מהן אסורין. ולפיכך לא מיתוקם האי מימרא דשמואל אלא ביום טוב. וכן מצינו בעל הלכות פסוקות שכתבה ביום טוב. ואיכא מאן דאמר האי מימרא דשמואל בשבת היא ומוקים לה למתניתין בסוחט לתוך הקערה דהוו להו משקין אבל לתוך הקדרה סוחט כדשמואל, ודוקיא דדייק מיניה רב חסדא בלחוד הוא דהויא ביום טוב וכן הדעת נוטה" עכ"ל.

ומבואר דמסקנתו היא להיפך שאיסור סחיטה אינו נוהג ביו"ט רק בשבת. [כה"ק לי א' הת"ח מעיה"ק אשקלון].

 

[פשוט]

אולי כוונתו לבעל הלכות פסוקות המוזכר ברי"ף.

 

[מרנא דבשמיא]

אולי כוונתו לבעל הלכות פסוקות המוזכר ברי"ף.

דחוק, ולא נראה כן מרהיטות דבריו