א.
השבת קוראים פרשת שקלים וצריך להבין את העניין
בגמרא מגילה כט. שבאחד באדר משמיעין על השקלים להביא מחצית השקל כיון שיש דין שנלמד מפסוק שבראש חודש ניסן צריך להביא קרבנות מתרומה חדשה שנלמד מפסוק ולכן חודש קודם משמיען על השקלים.
והגמרא אומרת על הקריאה של פרשת שקלים שקודמים וקוראים את פרשת שקלים כדי שיביאו את השקלים.
והאחרונים שואלים[עיין חשק שלמה [ריש מסכת שקלים] הלא כתוב שבאחד באדר משמיעים על השקלים ומבואר בירושלמי שמשמיעין היינו מכריזים וכיון שמכריזין מדוע צריך גם לקרוא בתורה? ומתרץ שיש מקומות שלא קוראים בתורה שאז צריך שיכריזו ויש מי שתירץ שהכרזה זה היה מלווה בדברים שלא מתאימים לשבת ואז קראו בתורה לכן כאשר זה לא יצא בשבת הכריזו אבל אם יצא בשבת קראו ואטו זה השאירו תמיד שיהיה קריאה בתורה.
ב.
למדנו שכל הקריאה היא בשביל להביא מחצית השקל וכהיום שאין מקדש החינוך במצווה קה כותב שנהגו לזכור ע'י קריאת התורה שהיה פעם מצווה כזאת שאספו כסף וכו' .
ג.
כל קריאת התורה חייב לשמוע והשל''ה כותב שבארבע פרשיות האזניים צריכים לשמוע והם חמורים יותר מכל השנה, ובקריאת התורה יש מחלוקת גדולה בראשונים האם כאשר יש עשרה שמקשיבים לקריאת התורה האם מותר ללמוד והמתירים זה דוקא כאלו שתורתם אומנתם ויש שהתירו ויש שאסרו והשל''ה אומר שכ''ז זה דוקא בשאר פרשיות אבל בארבע פרשיות חיבים לשמוע לכו''ע ולפי''ז יהיה חובה להשלים ולמדנו מכאן שיש חובה יותר בשמיעת הפרשיות.
ד.
יש נושא שלם האם קטן יכול לעלות לארבע פרשיות שיש צד שכיון שלמדנו שיש חובה לשמוע את הקריאה א''כ אינו יכול להוציא את הגדולים אבל באמת שבריב''ש כבר עמד בשאלה אבל הוא דן מטעם אחר שכיון שמוציאים ס''ת אחר לא מתאים שהוא יעלה ויש בזה אריכות דברים בספר פרח שושן מובא בגרעק''א ויש מנהג גם לא לתת בפרשיות חשובות כמו ארבע פרשיות ושבת הגדול.
ה.
היה נידון גדול בראשונים מובא בטור סימן סח לגבי יוצרות [הקרוי קרובץ ר''ת קול רינה וישועה באהלי צדיקים כמדומני] שנוהגים אצל האשכנזים שיש ראשונים שאמרו להגיד אותם גם באמצע קר''ש ויש שאומרים אותם במקומות אחרים והטור פליג עליהם בתוקף וממשיך וכותב שנהגו לקרותם וגם מי שתיקן אותם היה גדול שזה רבי אליעזר הקליר והראב''ד ור''ת גם כן נהגו לקרות את היוצרות ואח''כ כותב הטור שעדיף לבטל את המנהג הזה,והב''ח מתמיה על דברי הטור שהלא אם נהגו כן ר''ת והראב''ד כיצד הטור יכול לבטל מנהג זה הלא אין ב''ד יכול לבטל וכו וובמיוחד שתיקן זאת ר''א הקליר והב''ח נוקט כהשיטה שזה ר'אליעזר ב''ר שמעון בר יוחאי שהיה תנא וכיצד הטור כותב לבטל מנהג זה וכותב ליישב ששמא מתי שתיקן את זה ר''א הקליר אנשים לא היו מפסיקים באמצע וכהיום מפסיקים גם לשאר דברים,ועכ'פ הב''ח כותב שחלילה לבטל מנהג זה וכותב שהיה אחד שביטל נהג זה ולא השלים שנתו רח''ל.
ו.
וביוצרות כתוב שם בשחרית וז''ל רחום כי רחמת לנשואך בכסף כיפורים כן שעה שפתינו בשילום פרים [אני מקווה שהעתקה נכונה ]
ומבואר שיש בקריאה של פרשת שקלים שזה בבחינת ונשלמה פרים שפתינו ורואים שאי''ז זכר לדבר בעלמא שהיה מצווה אלא שהנתינה פועלת מה שפועלת והקריאה ג''כ מועלת וכמו שכאשר אומרים קרבנות מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב עולה והוא הדין כאן כאשר קוראים את הפרשה של מחצית השקל כאילו נתנן מחצית השקל.
מדוע שקלים נמצא במועד ולא בקדשים וכן ברמב''ם נמצא בזמנים ולא בעבודה ומבואר מכאן שזה בוודאי נעשה בשביל הקרבנות אבל מבואר שעצם הנתינה בעצמה היה לה כח לכפר מלבד הענין של הכפרה של הקרבנות שנקנים מאותו כסף.
ז.
ובמדרש תנחומא שכתוב שמשה רבינו תיקן לישראל מה לקרוא בכל שבת ומועד הגיעו לפרשת שקלים ומשה נתקשה מה יהיה לאחר חורבן בהמ''ק [והמפרשים שם מתקשים מדוע דוקא שאל על שקלים ולא על כל חומש ויקרא שלא יהיה לאחר החורבן ויש שם באחד מהמפרשים שמבאר באופן נפלא שאליהו הנביא מקריב כל הזמן גם לאחר החורבן למעלה ויש לו מעות מתרומת הלשכה הגנוזות לשם כך אבל בשקלים יש כפרה בעצם הנתינה ולכן נתקשה מה יהיה לאחר החורבן הלא לא יהיה להם את הכפרה]
ומבואר שם במדרש שהקב''ה אמר למשה דבר מבהיל אמר לו הקב''ה חייך כשם שאתה עומד ונותן להם עתה פרשת שקלים וזוקף את ראשם [כי תשא את ראש ] כך בכל שנה ושנה שקוראים אותה לפני כאילו אתה עומד שם באותה שעה וזוקף את ראשם עכ''ל
מבואר דבר מבהיל שבכל שנה כאשר קוראים את פרשת שקלים משה רבינו עומד וזוקף ראשן של ישראל וחז''ל מדייקים שכתוב כי תשא ולא כתוב שא את ראש בני ישראל כיון שזה לא חד פעמי אלא כל שנה משה זוקף את ראשן של ישראל
שמעתי ממו''ר שליט''א.
השבת קוראים פרשת שקלים וצריך להבין את העניין
בגמרא מגילה כט. שבאחד באדר משמיעין על השקלים להביא מחצית השקל כיון שיש דין שנלמד מפסוק שבראש חודש ניסן צריך להביא קרבנות מתרומה חדשה שנלמד מפסוק ולכן חודש קודם משמיען על השקלים.
והגמרא אומרת על הקריאה של פרשת שקלים שקודמים וקוראים את פרשת שקלים כדי שיביאו את השקלים.
והאחרונים שואלים[עיין חשק שלמה [ריש מסכת שקלים] הלא כתוב שבאחד באדר משמיעים על השקלים ומבואר בירושלמי שמשמיעין היינו מכריזים וכיון שמכריזין מדוע צריך גם לקרוא בתורה? ומתרץ שיש מקומות שלא קוראים בתורה שאז צריך שיכריזו ויש מי שתירץ שהכרזה זה היה מלווה בדברים שלא מתאימים לשבת ואז קראו בתורה לכן כאשר זה לא יצא בשבת הכריזו אבל אם יצא בשבת קראו ואטו זה השאירו תמיד שיהיה קריאה בתורה.
ב.
למדנו שכל הקריאה היא בשביל להביא מחצית השקל וכהיום שאין מקדש החינוך במצווה קה כותב שנהגו לזכור ע'י קריאת התורה שהיה פעם מצווה כזאת שאספו כסף וכו' .
ג.
כל קריאת התורה חייב לשמוע והשל''ה כותב שבארבע פרשיות האזניים צריכים לשמוע והם חמורים יותר מכל השנה, ובקריאת התורה יש מחלוקת גדולה בראשונים האם כאשר יש עשרה שמקשיבים לקריאת התורה האם מותר ללמוד והמתירים זה דוקא כאלו שתורתם אומנתם ויש שהתירו ויש שאסרו והשל''ה אומר שכ''ז זה דוקא בשאר פרשיות אבל בארבע פרשיות חיבים לשמוע לכו''ע ולפי''ז יהיה חובה להשלים ולמדנו מכאן שיש חובה יותר בשמיעת הפרשיות.
ד.
יש נושא שלם האם קטן יכול לעלות לארבע פרשיות שיש צד שכיון שלמדנו שיש חובה לשמוע את הקריאה א''כ אינו יכול להוציא את הגדולים אבל באמת שבריב''ש כבר עמד בשאלה אבל הוא דן מטעם אחר שכיון שמוציאים ס''ת אחר לא מתאים שהוא יעלה ויש בזה אריכות דברים בספר פרח שושן מובא בגרעק''א ויש מנהג גם לא לתת בפרשיות חשובות כמו ארבע פרשיות ושבת הגדול.
ה.
היה נידון גדול בראשונים מובא בטור סימן סח לגבי יוצרות [הקרוי קרובץ ר''ת קול רינה וישועה באהלי צדיקים כמדומני] שנוהגים אצל האשכנזים שיש ראשונים שאמרו להגיד אותם גם באמצע קר''ש ויש שאומרים אותם במקומות אחרים והטור פליג עליהם בתוקף וממשיך וכותב שנהגו לקרותם וגם מי שתיקן אותם היה גדול שזה רבי אליעזר הקליר והראב''ד ור''ת גם כן נהגו לקרות את היוצרות ואח''כ כותב הטור שעדיף לבטל את המנהג הזה,והב''ח מתמיה על דברי הטור שהלא אם נהגו כן ר''ת והראב''ד כיצד הטור יכול לבטל מנהג זה הלא אין ב''ד יכול לבטל וכו וובמיוחד שתיקן זאת ר''א הקליר והב''ח נוקט כהשיטה שזה ר'אליעזר ב''ר שמעון בר יוחאי שהיה תנא וכיצד הטור כותב לבטל מנהג זה וכותב ליישב ששמא מתי שתיקן את זה ר''א הקליר אנשים לא היו מפסיקים באמצע וכהיום מפסיקים גם לשאר דברים,ועכ'פ הב''ח כותב שחלילה לבטל מנהג זה וכותב שהיה אחד שביטל נהג זה ולא השלים שנתו רח''ל.
ו.
וביוצרות כתוב שם בשחרית וז''ל רחום כי רחמת לנשואך בכסף כיפורים כן שעה שפתינו בשילום פרים [אני מקווה שהעתקה נכונה ]
ומבואר שיש בקריאה של פרשת שקלים שזה בבחינת ונשלמה פרים שפתינו ורואים שאי''ז זכר לדבר בעלמא שהיה מצווה אלא שהנתינה פועלת מה שפועלת והקריאה ג''כ מועלת וכמו שכאשר אומרים קרבנות מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב עולה והוא הדין כאן כאשר קוראים את הפרשה של מחצית השקל כאילו נתנן מחצית השקל.
מדוע שקלים נמצא במועד ולא בקדשים וכן ברמב''ם נמצא בזמנים ולא בעבודה ומבואר מכאן שזה בוודאי נעשה בשביל הקרבנות אבל מבואר שעצם הנתינה בעצמה היה לה כח לכפר מלבד הענין של הכפרה של הקרבנות שנקנים מאותו כסף.
ז.
ובמדרש תנחומא שכתוב שמשה רבינו תיקן לישראל מה לקרוא בכל שבת ומועד הגיעו לפרשת שקלים ומשה נתקשה מה יהיה לאחר חורבן בהמ''ק [והמפרשים שם מתקשים מדוע דוקא שאל על שקלים ולא על כל חומש ויקרא שלא יהיה לאחר החורבן ויש שם באחד מהמפרשים שמבאר באופן נפלא שאליהו הנביא מקריב כל הזמן גם לאחר החורבן למעלה ויש לו מעות מתרומת הלשכה הגנוזות לשם כך אבל בשקלים יש כפרה בעצם הנתינה ולכן נתקשה מה יהיה לאחר החורבן הלא לא יהיה להם את הכפרה]
ומבואר שם במדרש שהקב''ה אמר למשה דבר מבהיל אמר לו הקב''ה חייך כשם שאתה עומד ונותן להם עתה פרשת שקלים וזוקף את ראשם [כי תשא את ראש ] כך בכל שנה ושנה שקוראים אותה לפני כאילו אתה עומד שם באותה שעה וזוקף את ראשם עכ''ל
מבואר דבר מבהיל שבכל שנה כאשר קוראים את פרשת שקלים משה רבינו עומד וזוקף ראשן של ישראל וחז''ל מדייקים שכתוב כי תשא ולא כתוב שא את ראש בני ישראל כיון שזה לא חד פעמי אלא כל שנה משה זוקף את ראשן של ישראל
שמעתי ממו''ר שליט''א.
נערך לאחרונה:
