• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

השלמת קריאת התורה של שמחת תורה

ואף להחולקים שקוראים מחומש לחומש, שכן עיקר להלכה כדעת רוב הפוסקים, מכל מקום בב' ספרים לגמרי, נראה לצרף סברא נוספת, דהנה האור זרוע שהוא מקור הדין כתב, שהתקנה היתה שיסיימו בכל שנה את קריאת כל התורה בצבור, ובנידון דידן כבר הסתיימה קריאת השנה בשמחת תורה,
ל"ז להבין דב"ק, הרי כיון שהתקנה היתה שיקראו את כל התורה בציבור, ולא קראו את וזה"ב בשמח"ת, א"כ לא קראו עדיין את כה"ת, ומהו "שכבר הסתיימה הקריאה בשמח"ת, הרי אינה הסתיימה.
וכעת בפרשת בראשית הינה שנה חדשה, ואף האו"ז יודה שאין צריך להשלים כי עבר זמנו, בטל קורבנו.
ועוד, מהו שנכתב, וכעת בפר' בראשית הינה שנה חדשה, לא ירדתי לעומק דע"ק, השנה לא מתחילה מפרשת בראשית, אלא בא' תשרי, מה תאמר שהיא תחילת שנה לענין סדר הקריאה, היא גופא טוענים החולקים שכיון שלא קראו וזה"ב, א"כ לא הסתיימה הקריאה של השנה.
אשמח לבירור הענין בזה.
 
ל"ז להבין דב"ק, הרי כיון שהתקנה היתה שיקראו את כל התורה בציבור, ולא קראו את וזה"ב בשמח"ת, א"כ לא קראו עדיין את כה"ת, ומהו "שכבר הסתיימה הקריאה בשמח"ת, הרי אינה הסתיימה.
כלל ישראל סיימו.
ועוד, מהו שנכתב, וכעת בפר' בראשית הינה שנה חדשה, לא ירדתי לעומק דע"ק, השנה לא מתחילה מפרשת בראשית, אלא בא' תשרי, מה תאמר שהיא תחילת שנה לענין סדר הקריאה, היא גופא טוענים החולקים שכיון שלא קראו וזה"ב, א"כ לא הסתיימה הקריאה של השנה.
אשמח לבירור הענין בזה.
שיביאו מקור לכך שזה לא נקרא שנה חדשה, לענין קריאת התורה. בלי ראיה א"א לחייב בברכה.
 
כלל ישראל סיימו
ל"ב
ותו, קריא"ת היא חובת כל ציבור וציבור, ולא רק של כלל ישראל.
שיביאו מקור לכך שזה לא נקרא שנה חדשה, לענין קריאת התורה. בלי ראיה א"א לחייב בברכה.
למה צריך מקור, אדרבה הפשטות שאפשר להשלים משבת לשבת כמבואר בחזו"ע שבת ב עמ' שכט ה"א וה"ג. והיכן מצינו סברא בפוסקים ששבת בראשית נקראת שנה חדשה, שנאמר שהסתיימה הקריאה של השנה הקודמת.
ואין כאן חיוב של ברכה נוספת, אלא אותה ברכה של הכהן יקרא גם וזה"ב וגם ג' פסוקים מבראשית. אלא שבאמת בנד"ד אין ראיה ממרן זיע"א בגלל שכאן מיירי בב' ספרים ולא בס' אחד. ודו"ק.
 
ל"ב
ותו, קריא"ת היא חובת כל ציבור וציבור, ולא רק של כלל ישראל.

למה צריך מקור, אדרבה הפשטות שאפשר להשלים משבת לשבת כמבואר בחזו"ע שבת ב עמ' שכט ה"א וה"ג. והיכן מצינו סברא בפוסקים ששבת בראשית נקראת שנה חדשה, שנאמר שהסתיימה הקריאה של השנה הקודמת.
ואין כאן חיוב של ברכה נוספת, אלא אותה ברכה של הכהן יקרא גם וזה"ב וגם ג' פסוקים מבראשית. אלא שבאמת בנד"ד אין ראיה ממרן זיע"א בגלל שכאן מיירי בב' ספרים ולא בס' אחד. ודו"ק.
אפי' מחומש לחומש דנו הפוס' וכ"ש כאן.
וכדאי שתשמע את שיעורו של מרן הרש"ל שליט"א שבסופו דיבר בזה והעלה שלא יברכו, מהסברות שכתבתי.
 
אפי' מחומש לחומש דנו הפוס' וכ"ש כאן.
מחומש לחומש מרן זיע"א העלה שם להתיר.
אולם כאן הנידון מספר לספר, וזה מש"כ בסוף דברי, שמצד שני ספרים אכן זה בעיה.

וכדאי שתשמע את שיעורו של מרן הרש"ל שליט"א שבסופו דיבר בזה והעלה שלא יברכו, מהסברות שכתבתי.
שמעתי את שיעורו של מרן, וראיתי גם את כתביו בזה, וודאי שלענין הלכה ולמעשה אין לנו אלא הוראות פיו, כי מה אנחנו ומה חיינו, פשוט ואינו צריך לפנים.
אולם תורה היא וללמוד אני צריך.

ואכן הטענות שהערתי מרן לא התייחס אליהם בשיעור כי אם במכתב הנ"ל, וע"ז כתבתי דלא זכיתי לרדת לעומק דע"ק.

אם כי בטענה האחרונה, דהכא מיירי בשני ספרים, וכמו שכבר הבאתי כן לעיל. ודוק היטב.
 
מחומש לחומש מרן זיע"א העלה שם להתיר.
אולם כאן הנידון מספר לספר, וזה מש"כ בסוף דברי, שמצד שני ספרים אכן זה בעיה.


שמעתי את שיעורו של מרן, וראיתי גם את כתביו בזה, וודאי שלענין הלכה ולמעשה אין לנו אלא הוראות פיו, כי מה אנחנו ומה חיינו, פשוט ואינו צריך לפנים.
אולם תורה היא וללמוד אני צריך.

ואכן הטענות שהערתי מרן לא התייחס אליהם בשיעור כי אם במכתב הנ"ל, וע"ז כתבתי דלא זכיתי לרדת לעומק דע"ק.

אם כי בטענה האחרונה, דהכא מיירי בשני ספרים, וכמו שכבר הבאתי כן לעיל. ודוק היטב.
גם בשתי ספרים , יש פעמים רבות שקוראים בשני ספרים, כגון שמחת תורה עצמה, שעל זה דנים כאן אם להשלים.
וכן בחול המועד פסח, שקוראים בשני מקומות בשני ספרים. וזאת מלבד כל החגים שיש מפטיר שהוא בספר אחר.
 
א. משם אפשר ללמוד לנדון האשכול הזה.
ב. אפשר לעשות כמו שכתב הרב פותח האשכול, שאחד יקרא וזאת הברכה. והבא יתחיל אחריו בבראשית.
א-ב. שם היתה תקנה לעשות זאת, ואיך אפשר לחדש בלי תקנה? ולכן לא יועיל גם ע"י קורא אחר לחדש לו ברכה בפנ"ע, כל עוד ואין תקנה כזו.
 
נראה קצת מתשובת מרן שרצה להרויח שלא להאריך התפילה בזמן מלחמה,
ואלוי במקרה אחר היה ס"ל אחרת.
לא מדוייק כלל, כי כתב שגם כשרוצים לעשות זאת יעשו זאת בלא ברכה, והוא מכיון דכל עוד אין לנו ראיה ברורה לברך, ודאי דחוששים שהוא ברכה לבטלה, וסב"ל.
 
א-ב. שם היתה תקנה לעשות זאת, ואיך אפשר לחדש בלי תקנה? ולכן לא יועיל גם ע"י קורא אחר לחדש לו ברכה בפנ"ע, כל עוד ואין תקנה כזו.
אין שום תקנה בחז"ל לקרוא בשני ספרים, יש שתי קריאות שצריכים לקרוא בזמנים האלה, ולכן קוראים בשני ספרים. וכך אפשר גם לומר בהשלמה, שאם יש שני קריאות, יקראו בשני ספרים.
 
אין שום תקנה בחז"ל לקרוא בשני ספרים, יש שתי קריאות שצריכים לקרוא בזמנים האלה, ולכן קוראים בשני ספרים. וכך אפשר גם לומר בהשלמה, שאם יש שני קריאות, יקראו בשני ספרים.
כתוב במשנה להדיא שקוראים בב' ספרים.
וכאן יש מח' אם יש חיוב בב' הקריאות הנ"ל.
 
חזור
חלק עליון