• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

השלמת קריאת התורה של שמחת תורה

ואף להחולקים שקוראים מחומש לחומש, שכן עיקר להלכה כדעת רוב הפוסקים, מכל מקום בב' ספרים לגמרי, נראה לצרף סברא נוספת, דהנה האור זרוע שהוא מקור הדין כתב, שהתקנה היתה שיסיימו בכל שנה את קריאת כל התורה בצבור, ובנידון דידן כבר הסתיימה קריאת השנה בשמחת תורה,
ל"ז להבין דב"ק, הרי כיון שהתקנה היתה שיקראו את כל התורה בציבור, ולא קראו את וזה"ב בשמח"ת, א"כ לא קראו עדיין את כה"ת, ומהו "שכבר הסתיימה הקריאה בשמח"ת, הרי אינה הסתיימה.
וכעת בפרשת בראשית הינה שנה חדשה, ואף האו"ז יודה שאין צריך להשלים כי עבר זמנו, בטל קורבנו.
ועוד, מהו שנכתב, וכעת בפר' בראשית הינה שנה חדשה, לא ירדתי לעומק דע"ק, השנה לא מתחילה מפרשת בראשית, אלא בא' תשרי, מה תאמר שהיא תחילת שנה לענין סדר הקריאה, היא גופא טוענים החולקים שכיון שלא קראו וזה"ב, א"כ לא הסתיימה הקריאה של השנה.
אשמח לבירור הענין בזה.
 
ל"ז להבין דב"ק, הרי כיון שהתקנה היתה שיקראו את כל התורה בציבור, ולא קראו את וזה"ב בשמח"ת, א"כ לא קראו עדיין את כה"ת, ומהו "שכבר הסתיימה הקריאה בשמח"ת, הרי אינה הסתיימה.
כלל ישראל סיימו.
ועוד, מהו שנכתב, וכעת בפר' בראשית הינה שנה חדשה, לא ירדתי לעומק דע"ק, השנה לא מתחילה מפרשת בראשית, אלא בא' תשרי, מה תאמר שהיא תחילת שנה לענין סדר הקריאה, היא גופא טוענים החולקים שכיון שלא קראו וזה"ב, א"כ לא הסתיימה הקריאה של השנה.
אשמח לבירור הענין בזה.
שיביאו מקור לכך שזה לא נקרא שנה חדשה, לענין קריאת התורה. בלי ראיה א"א לחייב בברכה.
 
כלל ישראל סיימו
ל"ב
ותו, קריא"ת היא חובת כל ציבור וציבור, ולא רק של כלל ישראל.
שיביאו מקור לכך שזה לא נקרא שנה חדשה, לענין קריאת התורה. בלי ראיה א"א לחייב בברכה.
למה צריך מקור, אדרבה הפשטות שאפשר להשלים משבת לשבת כמבואר בחזו"ע שבת ב עמ' שכט ה"א וה"ג. והיכן מצינו סברא בפוסקים ששבת בראשית נקראת שנה חדשה, שנאמר שהסתיימה הקריאה של השנה הקודמת.
ואין כאן חיוב של ברכה נוספת, אלא אותה ברכה של הכהן יקרא גם וזה"ב וגם ג' פסוקים מבראשית. אלא שבאמת בנד"ד אין ראיה ממרן זיע"א בגלל שכאן מיירי בב' ספרים ולא בס' אחד. ודו"ק.
 
ל"ב
ותו, קריא"ת היא חובת כל ציבור וציבור, ולא רק של כלל ישראל.

למה צריך מקור, אדרבה הפשטות שאפשר להשלים משבת לשבת כמבואר בחזו"ע שבת ב עמ' שכט ה"א וה"ג. והיכן מצינו סברא בפוסקים ששבת בראשית נקראת שנה חדשה, שנאמר שהסתיימה הקריאה של השנה הקודמת.
ואין כאן חיוב של ברכה נוספת, אלא אותה ברכה של הכהן יקרא גם וזה"ב וגם ג' פסוקים מבראשית. אלא שבאמת בנד"ד אין ראיה ממרן זיע"א בגלל שכאן מיירי בב' ספרים ולא בס' אחד. ודו"ק.
אפי' מחומש לחומש דנו הפוס' וכ"ש כאן.
וכדאי שתשמע את שיעורו של מרן הרש"ל שליט"א שבסופו דיבר בזה והעלה שלא יברכו, מהסברות שכתבתי.
 
אפי' מחומש לחומש דנו הפוס' וכ"ש כאן.
מחומש לחומש מרן זיע"א העלה שם להתיר.
אולם כאן הנידון מספר לספר, וזה מש"כ בסוף דברי, שמצד שני ספרים אכן זה בעיה.

וכדאי שתשמע את שיעורו של מרן הרש"ל שליט"א שבסופו דיבר בזה והעלה שלא יברכו, מהסברות שכתבתי.
שמעתי את שיעורו של מרן, וראיתי גם את כתביו בזה, וודאי שלענין הלכה ולמעשה אין לנו אלא הוראות פיו, כי מה אנחנו ומה חיינו, פשוט ואינו צריך לפנים.
אולם תורה היא וללמוד אני צריך.

ואכן הטענות שהערתי מרן לא התייחס אליהם בשיעור כי אם במכתב הנ"ל, וע"ז כתבתי דלא זכיתי לרדת לעומק דע"ק.

אם כי בטענה האחרונה, דהכא מיירי בשני ספרים, וכמו שכבר הבאתי כן לעיל. ודוק היטב.
 
מחומש לחומש מרן זיע"א העלה שם להתיר.
אולם כאן הנידון מספר לספר, וזה מש"כ בסוף דברי, שמצד שני ספרים אכן זה בעיה.


שמעתי את שיעורו של מרן, וראיתי גם את כתביו בזה, וודאי שלענין הלכה ולמעשה אין לנו אלא הוראות פיו, כי מה אנחנו ומה חיינו, פשוט ואינו צריך לפנים.
אולם תורה היא וללמוד אני צריך.

ואכן הטענות שהערתי מרן לא התייחס אליהם בשיעור כי אם במכתב הנ"ל, וע"ז כתבתי דלא זכיתי לרדת לעומק דע"ק.

אם כי בטענה האחרונה, דהכא מיירי בשני ספרים, וכמו שכבר הבאתי כן לעיל. ודוק היטב.
גם בשתי ספרים , יש פעמים רבות שקוראים בשני ספרים, כגון שמחת תורה עצמה, שעל זה דנים כאן אם להשלים.
וכן בחול המועד פסח, שקוראים בשני מקומות בשני ספרים. וזאת מלבד כל החגים שיש מפטיר שהוא בספר אחר.
 
א. משם אפשר ללמוד לנדון האשכול הזה.
ב. אפשר לעשות כמו שכתב הרב פותח האשכול, שאחד יקרא וזאת הברכה. והבא יתחיל אחריו בבראשית.
א-ב. שם היתה תקנה לעשות זאת, ואיך אפשר לחדש בלי תקנה? ולכן לא יועיל גם ע"י קורא אחר לחדש לו ברכה בפנ"ע, כל עוד ואין תקנה כזו.
 
נראה קצת מתשובת מרן שרצה להרויח שלא להאריך התפילה בזמן מלחמה,
ואלוי במקרה אחר היה ס"ל אחרת.
לא מדוייק כלל, כי כתב שגם כשרוצים לעשות זאת יעשו זאת בלא ברכה, והוא מכיון דכל עוד אין לנו ראיה ברורה לברך, ודאי דחוששים שהוא ברכה לבטלה, וסב"ל.
 
א-ב. שם היתה תקנה לעשות זאת, ואיך אפשר לחדש בלי תקנה? ולכן לא יועיל גם ע"י קורא אחר לחדש לו ברכה בפנ"ע, כל עוד ואין תקנה כזו.
אין שום תקנה בחז"ל לקרוא בשני ספרים, יש שתי קריאות שצריכים לקרוא בזמנים האלה, ולכן קוראים בשני ספרים. וכך אפשר גם לומר בהשלמה, שאם יש שני קריאות, יקראו בשני ספרים.
 
אין שום תקנה בחז"ל לקרוא בשני ספרים, יש שתי קריאות שצריכים לקרוא בזמנים האלה, ולכן קוראים בשני ספרים. וכך אפשר גם לומר בהשלמה, שאם יש שני קריאות, יקראו בשני ספרים.
כתוב במשנה להדיא שקוראים בב' ספרים.
וכאן יש מח' אם יש חיוב בב' הקריאות הנ"ל.
 


כתוב את תגובתך
חזור
חלק עליון