פִּתָרוֹן
פותח הדיון
פותח הדיון
יהודה מ.
Well-known member
ידיעה חשובה לחידה : היום ראיתי למרן הראשון לציון שליט"א שכתב בדין זה שהמברך יש לו על מה לסמוך, אבל המעיין אין זה דעת מרן רבינו הגדול זי"ע. ועוד חזון למועד לדון במקומו.
אושרי רביב
Well-known member
כשיש הפסקת חשמל, לברך לאור הנר. ילקוט יוסף שבת כרך א חלק רביעי (עמ' נט).
פִּתָרוֹן
אז זה לא שאסור לו לברך, אלא הוא חייב לברך רק אסור לו לברך באופן הזה.
א"כ גם נוכל לומר תשובה שאם אומרים לאדם שאם יברך ברהמ"ז יהרגו אותו יהיה 'אסור' לו לברך.
כמובן שאין הדברים דומים, אך העיקרון שווה, שאין איסור לברך, אלא יש דבר צדדי שמפריע לברך בצורה זו.
אושרי רביב
Well-known member
על זה כתב מרן שליט"א שהמברך יש לו על מה לסמוך לגבי ברכה רביעית. תסתכל בילקו"י.
צודק!
(ובלי קשר לחידה, אולי נשבע כשהיה קטן, והשבועה חלה כי חיובו מדרבנן, וכעת הגדיל והשבועה בתוקף?)
כעת ראיתי שהרב זילברשטיין בחשוקי חמד (גיטין סה, א) מדבר בזה.
לט"ז בס' פ"ט אסור לברך ברכת המזון בסעודה בשרית בשביל לאכול חלבי
פותח הדיון
פותח הדיון
יהודה מ.
Well-known member
תשובה נכונה.
אשריך תלמיד חכם.
פותח הדיון
פותח הדיון
יהודה מ.
Well-known member
דעת מרן רבינו הגדול בחזון עובדיה שבת ח"א שאם לא שגור קצת בפיו אסור לברך.
זה לא ש"אסור לברך" אלא "אסור לברך לאור הנר"...
אושרי רביב
Well-known member
יש בזה משהו... אבל זו המחלוקת עם הרב יצחק (אתה יודע שאני לא מחפש להצטדק, הנקודות לא מעניינות אותי. אדרבה תשיב)
פותח הדיון
פותח הדיון
יהודה מ.
Well-known member
מה יעשה?
אה"נ...
רק שהחברים ניסו לחפש פיתרון שיש בעיה בעצם הברכה שאסור לו לברך, ולא שאינו יכול לברך מחמת סיבה אחרת.
לצורך העניין, גם מי שאינו יודע את אחת מהברכות אינו יכול לברך את השאר, והוא כעי"ז שלא שאסור לו לברך, אלא יש סיבה שמונעת ממנו לברך.
וכן אם הוא במקום מטונף גם יהיה אסור לו לברך. [או אם מישהו מאיים עליו שאם יברך יהרוג אותו], וכן ע"ז הדרך.
אויבער חכם
Active member
בשו"ע ריש סי' קצ"ו מבו' שהאוכל דבר איסור אינו מברך תחילה וסוף, שמא לזה התכוונת?
א. בכה"ג הוא כלל לא מתחייב בברהמ"ז.
ב. כבר סימן שהתשובה הנכונה היא לקרוא לאור הנר.
נושאים דומים בפורום
- שְׁאֵלָה